פרשת וישלח - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* אדום - רומא - והנצרות */

2020-12-01T20:41:34Z

אדום - רומא - והנצרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:41, 1 בדצמבר 2020
שורה 122:		שורה 122:

	ההפטרה לפרשת וישלח היא חזון [[עובדיה הנביא]] על אדום, שכן "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (ל"ו,א'). אמנם כתוב שעשָׂו הניח לו והלך לדרכו אולם בפרספקטיבה היסטורית עשָׂו ממשיך לרדוף את יעקב, ומעשי האיבה של אדום נגד ישראל מתוארים כנצחיים. הנביא עמוס אומר: "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (א',י"א).		ההפטרה לפרשת וישלח היא חזון [[עובדיה הנביא]] על אדום, שכן "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (ל"ו,א'). אמנם כתוב שעשָׂו הניח לו והלך לדרכו אולם בפרספקטיבה היסטורית עשָׂו ממשיך לרדוף את יעקב, ומעשי האיבה של אדום נגד ישראל מתוארים כנצחיים. הנביא עמוס אומר: "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (א',י"א).
			==דבורה מינקת רבקה==
			באמצע הפרשה, תוך כדי מעשי יעקב, מסופר לפתע על דבר שלא נראה קשור לעניין- מות דבורה. התורה מתארת כי דבורה מינקת רבקה נפטרה והיא נקברה מתחת לאלון בכות.

			[[רש"י]] מפרש שהעניין קשור להבטחה של רבקה מלפני שתי פרשיות בה היא אמרה ליעקב "ושלחתי ולקחתיך משם". הוא מסביר שכאשר רבקה ראתה שיעקב מתמהמה מלהגיע, היא שלחה את המינקת שלה לקרוא ליעקב אך היא נפטרה באמצע הדרך. גם לפי פירוש זה, עדיין לא ברור למה רבקה שולחת דווקא את המינקת שלה? יעקב עצמו כבר לא צעיר, וקל וחומר שהמינקת של אמו, אז למה דווקא דבורה נשלחה לדרך הארוכה?

			ב[[תרגום יונתן]] על התורה התואר "מינקת רבקה" מתואר בתור ה"פידגוגתא" של רבקה כלומר המחנכת שלה מילדותה. על פי פירוש זה, אפשר להסביר שרבקה חששה שכאשר יעקב נאלץ להיאבק עם הרמאות של לבן, נדבק גם בו צד של רמאות ושקר. בשביל לנקות את יעקב מהשפעה זו היא שולחת לו את מינקתה שתזכיר לו את המורשת הישנה והתמימה ותחזירו לטוהר והתמימות מדרכי לבן.

	==בתחבולות תעשה לך מלחמה==		==בתחבולות תעשה לך מלחמה==

Wikiboss: /* אדום - רומא - והנצרות */

2020-11-28T18:10:05Z

אדום - רומא - והנצרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:10, 28 בנובמבר 2020
שורה 115:		שורה 115:
	==אדום - רומא - והנצרות==		==אדום - רומא - והנצרות==

	מדרשי חז"ל העוסקים בפרשה וכן בהפטרה עוסקים בעם [[אדום\|האדומי]]~~. על '''אדום ניתן''' לכתוב כל מה שהיה על ליבם~~. אבל נוכל נבחין כי ברקע הדברים מכוונים כלפי [[יוון]], [[רומא]] וה[[נצרות]].		מדרשי חז"ל העוסקים בפרשה וכן בהפטרה עוסקים בעם [[אדום\|האדומי]]. אבל נוכל נבחין כי ברקע הדברים מכוונים כלפי [[יוון]], [[רומא]] וה[[נצרות]].

	ב[[מדרש רבה] כתוב: "שבשעה שהלך רבי יהודה הנשיא אל המלכות הנכרית, שמשלה אז בארץ (מלכות רומי), היה מעיין בפרשת ''וישלח''. כוונת מדרש זה היא, שרבי יהודה עיין בהתנהגותו של יעקב אבינו קודם פגישתו עם עשיו, כדי ללמוד מכך כיצד עליו לנהוג בפגישה עם המושלים הנכרים שבימיו. פגישות [[חכמי יבנה ברומא]] היו ההמחשה לכך.		ב[[מדרש רבה] כתוב: "שבשעה שהלך רבי יהודה הנשיא אל המלכות הנכרית, שמשלה אז בארץ (מלכות רומי), היה מעיין בפרשת ''וישלח''. כוונת מדרש זה היא, שרבי יהודה עיין בהתנהגותו של יעקב אבינו קודם פגישתו עם עשיו, כדי ללמוד מכך כיצד עליו לנהוג בפגישה עם המושלים הנכרים שבימיו. פגישות [[חכמי יבנה ברומא]] היו ההמחשה לכך.
שורה 121:		שורה 121:
	לקראת סוף הפרשה מובאים תולדות בני עשו. חז"ל מדגישים את [[גילוי העריות]] ומציגים דוגמאות לכך. ‏‏<ref>‏למשל:"מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה הייתה פילגשו, וזהו ואחות לוטן תמנע (להלן פסוק כב), ולא מנאה מבני שעיר, שהייתה אחותו מן האם ולא מן האב." רמב"ן לבראשית ל"ו, י"ב‏</ref> אפשר לראות בזה "דה-לגיתמציה", לא רק נגד העם האדומי בעבר.		לקראת סוף הפרשה מובאים תולדות בני עשו. חז"ל מדגישים את [[גילוי העריות]] ומציגים דוגמאות לכך. ‏‏<ref>‏למשל:"מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה הייתה פילגשו, וזהו ואחות לוטן תמנע (להלן פסוק כב), ולא מנאה מבני שעיר, שהייתה אחותו מן האם ולא מן האב." רמב"ן לבראשית ל"ו, י"ב‏</ref> אפשר לראות בזה "דה-לגיתמציה", לא רק נגד העם האדומי בעבר.

	ד"ר עמיחי נחשון, מהמרכז ללימודי יסוד ביהדות ומכללת אשקלון של אוניברסיטת בר-אילן מרחיב בנושא זה במאמרו:[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayshlah/nach.html המאבק בין אדום לישראל - עיון בהפטרת וישלח].		ההפטרה לפרשת וישלח היא חזון [[עובדיה הנביא]] על אדום, שכן "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (ל"ו,א'). אמנם כתוב שעשָׂו הניח לו והלך לדרכו אולם בפרספקטיבה היסטורית עשָׂו ממשיך לרדוף את יעקב, ומעשי האיבה של אדום נגד ישראל מתוארים כנצחיים. הנביא עמוס אומר: "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (א',י"א).

	ההפטרה לפרשת וישלח היא חזון [[עובדיה הנביא]] על אדום, שכן "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (ל"ו,א'). אמנם כתוב שעשָׂו הניח לו והלך לדרכו אולם בפרספקטיבה היסטורית עשָׂו ממשיך לרדוף את יעקב, ומעשי האיבה של אדום נגד ישראל מתוארים כנצחיים. הנביא עמוס אומר: "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (א',י"א).

	דר' נחשון סבור כי :"רבות מנבואות אחרית הימים המתארות את חורבן אדום נאמרו מפי נביאי שיבת ציון, לפיכך אפשר '''לבאר את הזעם כלפי אדום על פי המצב הגיאו-פוליטי באותה עת'''. הדעה הרוֹוַחת במחקר היא שהטענות של הנביאים אל האדוֹמים מביעות את מחאתם על פגיעת האדוֹמים והנבטית בימי "הבית השני". כל למשל כתוב ב[[ספר עובדיה]]: "וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָו שְׁעָרָיו וְעַל-יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם-אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם" (י"א). והוא גם מנבא על אחרית הימים המושיעים שיבואו לשפוט את הר עשָׂו ( כ"א) יישלחו לרשת את האדומים מהמקומות שישבו בהם: " וְהַשְּפֵלָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת-שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת-הַגִּלְעָד... יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב" (י"ט-כ'). כיבוש האדוֹמים על ידי ישראל הוא על דרך מידה כנגד מידה, כדברי עובדיה: "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ" (ט"ו).

	הויקיפדיה העברית כותבת בערך [[הפטרה]] כי "הדעה הרווחת, שמסורת זו הונהגה לאחר שנגזר על ה[[יהודים]] שלא יקראו בתורה בימי השלטון הסלאוקי ביהודה. בעקבות כך הנהיגו היהודים את ההפטרה כתחליף לקריאה בתורה. גם כאשר בוטלו הגזרות, נשמר הנוהג לקרוא בהפטרה. <ref>(אם כי) בספר "המכריע" ל[[רביישעיה די טראני]] (סימן ל"א) כתב, כי עזרא הסופר כלל את קריאת ההפטרה, בצד תקנתו לקרוא בתורה</ref>. ה[[תלמוד]] מציין שההפטרה נקראה בנוכחות [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] שחי באותה תקופה.

	~~לא מן הנמנע שכאשר קראו בהפטרה בפועל התכוונו למלכויות ששלטו אז בעולם~~.

	==בתחבולות תעשה לך מלחמה==		==בתחבולות תעשה לך מלחמה==

Wikiboss ב־18:07, 28 בנובמבר 2020

2020-11-28T18:07:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:07, 28 בנובמבר 2020
שורה 177:		שורה 177:
	[[קטגוריה:ספר בראשית\|וישלח]]		[[קטגוריה:ספר בראשית\|וישלח]]
	[[קטגוריה:דורו של יעקב]]		[[קטגוריה:דורו של יעקב]]
			[[קטגוריה:פרשת וישלח]]

Wikiboss ב־18:03, 28 בנובמבר 2020

2020-11-28T18:03:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:03, 28 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[~~תמונה~~:~~Francesco Hayez 061.jpg\|left\|thumb\|250px\|מפגש יעקב ועשו~~ - ~~ציורו של Francesco Hayez~~, ~~1844 Pinacoteca Tosio Martinengo in Brescia]]~~		[[פרשת וישלח]] היא הפרשה השמינית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"
			וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (ל"ב,ד').

	~~'''פרשת וישלח''' היא הפרשה השמינית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"~~		מוקדי הפרשה הם שניים:
	~~וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (ל"ב,ד').~~ מוקדי הפרשה הם שניים:
	* האחד, מפגשו של [[יעקב אבינו]] עם לבן, קביעת תחומים בינהם לפי שנאמר: "וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ, שֵׂעִירָה. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" (ל"ג,ט"ז-י"ז) - עד אחרית הימים בו ייפגשו שוב ([[ספר עובדיה]],א',כ"א) <ref>וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת-הַר עֵשָׂו; וְהָיְתָה לַה', הַמְּלוּכָה</ref> ובסיום הפרשה - בניית העם [[אדום\|האדומי]]		* האחד, מפגשו של [[יעקב אבינו]] עם לבן, קביעת תחומים בינהם לפי שנאמר: "וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ, שֵׂעִירָה. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" (ל"ג,ט"ז-י"ז) - עד אחרית הימים בו ייפגשו שוב ([[ספר עובדיה]],א',כ"א) <ref>וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת-הַר עֵשָׂו; וְהָיְתָה לַה', הַמְּלוּכָה</ref> ובסיום הפרשה - בניית העם [[אדום\|האדומי]]
	* והשני, יעקב היה ל[[ישראל]], בואו של יעקב לשכם , שם בנה שווקים וטבע מטבעות ‏‏<ref>‏לפי ילקוט שמעוני ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להן ר' יוחנן אמר מרחצאות‏ או לפי מדרש רבה:" התחיל מעמיד הטליסין ומוכר בזול "</ref> וקנה לו "חלקת שדה" - עליה נאמר ב[[מדרש רבה]]: "א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב (בראשית כג) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון בית המקדש דכתיב (ד"ה א כא) ויתן דוד לארנן במקום וגו' וקבורתו של יוסף (בראשית לג) ויקן את חלקת השדה יעקב קנה שכם ", מעשה דינה וסופם של תושבי העיר.		* והשני, יעקב היה ל[[ישראל]], בואו של יעקב לשכם , שם בנה שווקים וטבע מטבעות ‏‏<ref>‏לפי ילקוט שמעוני ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להן ר' יוחנן אמר מרחצאות‏ או לפי מדרש רבה:" התחיל מעמיד הטליסין ומוכר בזול "</ref> וקנה לו "חלקת שדה" - עליה נאמר ב[[מדרש רבה]]: "א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב (בראשית כג) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון בית המקדש דכתיב (ד"ה א כא) ויתן דוד לארנן במקום וגו' וקבורתו של יוסף (בראשית לג) ויקן את חלקת השדה יעקב קנה שכם ", מעשה דינה וסופם של תושבי העיר.
שורה 49:		שורה 49:

	==מאבקו של יעקב==		==מאבקו של יעקב==
	[[תמונה:Jacob-angel.jpg\|left\|thumb\|250px\|" וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (ל"ב,כ"ה) - תחריט דורה - ויקישיתוף,Bastique]]
	מאבקו של יעקב עם המלאך מהווה אב טיפוס למאבקים רבים, בהם המותקף עומד לבדו מול תוקף חזק ממנו המתקיף אותו על לא עוול בכפו. יעקב אבינו חוצה בלילה את נחל יבוק. הוא מבקש להביא את משפחתו ואת מה שרכש ביושר ובעמל אל ביתו בארץ כנען. בא אלמוני ומתקיף אותו. יעקב עומד לבדו אל מול התוקף. איש לא בא לעזרה. איש אינו יודע דבר. יעקב גם אינו מבין מה העוול שעשה ועל מה ולמה הוא מותקף. כך עליו לעמוד שעות רבות במאבק מתמשך עד אשר יעלה השחר. הוא יודע כי ההתגוננות - יש לה מחיר, והוא מוכן לעמוד בה. דווקא כאשר ראה המלאך "כי לא יכול לו" - "ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהיאבקו עמו". רק בעלות השחר מתברר כי ידו של יעקב על העליונה, ואין הוא נפרד מן המלאך עד אשר מקבל את ברכתו: "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם א-להים ועם אנשים ותוכל".		מאבקו של יעקב עם המלאך מהווה אב טיפוס למאבקים רבים, בהם המותקף עומד לבדו מול תוקף חזק ממנו המתקיף אותו על לא עוול בכפו. יעקב אבינו חוצה בלילה את נחל יבוק. הוא מבקש להביא את משפחתו ואת מה שרכש ביושר ובעמל אל ביתו בארץ כנען. בא אלמוני ומתקיף אותו. יעקב עומד לבדו אל מול התוקף. איש לא בא לעזרה. איש אינו יודע דבר. יעקב גם אינו מבין מה העוול שעשה ועל מה ולמה הוא מותקף. כך עליו לעמוד שעות רבות במאבק מתמשך עד אשר יעלה השחר. הוא יודע כי ההתגוננות - יש לה מחיר, והוא מוכן לעמוד בה. דווקא כאשר ראה המלאך "כי לא יכול לו" - "ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהיאבקו עמו". רק בעלות השחר מתברר כי ידו של יעקב על העליונה, ואין הוא נפרד מן המלאך עד אשר מקבל את ברכתו: "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם א-להים ועם אנשים ותוכל".

	הרב עזריאל אריאל, רבה של היישוב [[עטרת]] במאמר לפרשת השבוע ~~ב[http://www.kipa.co.il//jew/show.asp?id=9068&from=mאתר כיפה]~~ רואה במאבק דוגמא למאבקים שהיו בעבר בין כם ישראל לביו העמים אל גם בבית. ולא רק במישור הלאומי, מצב זה דומה למצבה של אישה מוכה. הבעל האלים טוען שהיא אשמה בכך שהוא מכה אותה: שהיא לא מכבדת אותו מספיק, שהיא מזניחה את הילדים, שאינה מטפחת את הבית, שהיא בזבזנית, שהיא מוזנחת. ואילו היא - לא יכולה להבין מה הוא רוצה ממנה. הרי היא כל כך משתדלת להיות "בסדר", "למצוא חן", לוותר ואף להיכנע, וכל זה לא עוזר המסקנה במקרים אלא היא אחת: לקיחת האחריות מצדה. וזאת תתבטא דווקא בכך שלא תוריד את הראש, אלא תגן על עצמה ועל ילדיה - על ידי התגוננות פעילה, על ידי עמידה איתנה על זכויותיה. כיעקב אבינו, עליה "להעלות את השחר", לצאת מן האפלה, מן הבדידות המעיקה, אל האור של התמיכה החברתית הגלויה. וזאת על ידי פנייה למחלקת הרווחה או למשטרה, על ידי גיוס קרובים, שכנים וידידים שיבהירו לה ולו שהיא לא לבד.		הרב עזריאל אריאל, רבה של היישוב [[עטרת]] במאמר לפרשת השבוע רואה במאבק דוגמא למאבקים שהיו בעבר בין כם ישראל לביו העמים אל גם בבית. ולא רק במישור הלאומי, מצב זה דומה למצבה של אישה מוכה. הבעל האלים טוען שהיא אשמה בכך שהוא מכה אותה: שהיא לא מכבדת אותו מספיק, שהיא מזניחה את הילדים, שאינה מטפחת את הבית, שהיא בזבזנית, שהיא מוזנחת. ואילו היא - לא יכולה להבין מה הוא רוצה ממנה. הרי היא כל כך משתדלת להיות "בסדר", "למצוא חן", לוותר ואף להיכנע, וכל זה לא עוזר המסקנה במקרים אלא היא אחת: לקיחת האחריות מצדה. וזאת תתבטא דווקא בכך שלא תוריד את הראש, אלא תגן על עצמה ועל ילדיה - על ידי התגוננות פעילה, על ידי עמידה איתנה על זכויותיה. כיעקב אבינו, עליה "להעלות את השחר", לצאת מן האפלה, מן הבדידות המעיקה, אל האור של התמיכה החברתית הגלויה. וזאת על ידי פנייה למחלקת הרווחה או למשטרה, על ידי גיוס קרובים, שכנים וידידים שיבהירו לה ולו שהיא לא לבד.

	הרב מסיים את מאמרו:"התגובה, המאבק - יש להם מחיר בטווח הקצר, כיעקב אשר נקעה כף ירכו; אולם בסופו של דבר - אם הדבר ייעשה לאחר קבלת הדרכה מקצועית מתאימה - זה מה שיכול להציל את בריאותה ואת כבודה של האישה המוכה, ואף את שלמותה של המשפחה כולה. ואפשר שאף התוקף עצמו יצטרף אל המברכים ויברך את אשתו על כך שהצילה גם אותו ממערכת יחסים פגומה והרסנית. "אשת חיל מי ימצא... בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר... תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה".		הרב מסיים את מאמרו:"התגובה, המאבק - יש להם מחיר בטווח הקצר, כיעקב אשר נקעה כף ירכו; אולם בסופו של דבר - אם הדבר ייעשה לאחר קבלת הדרכה מקצועית מתאימה - זה מה שיכול להציל את בריאותה ואת כבודה של האישה המוכה, ואף את שלמותה של המשפחה כולה. ואפשר שאף התוקף עצמו יצטרף אל המברכים ויברך את אשתו על כך שהצילה גם אותו ממערכת יחסים פגומה והרסנית. "אשת חיל מי ימצא... בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר... תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה".
שורה 164:		שורה 163:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16897 טקסט פרשת וישלח] באתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%97 דברי תורה על פרשת וישלח] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/8 פרשת וישלח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/8 פרשת וישלח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/8#hftraHeader הפטרת וישלח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/8#hftraHeader הפטרת וישלח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

רועה ישראל: /* כיבוש הארץ על ידי בני יעקב */

2020-09-05T18:13:10Z

כיבוש הארץ על ידי בני יעקב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:13, 5 בספטמבר 2020
שורה 112:		שורה 112:
	* עשו, אחי יעקב, ש"לא שהסיר הקנאה מלבו אלא ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח", שלח את צבאו והתנפלו על בני יעקב, כאשר היו באבל אך ספגו מפלה, התוצאה היתה שעשו מת "וקברוהו מפני כבוד אביהם." ובני עשו היו לעבדים לבני יעקב.		* עשו, אחי יעקב, ש"לא שהסיר הקנאה מלבו אלא ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח", שלח את צבאו והתנפלו על בני יעקב, כאשר היו באבל אך ספגו מפלה, התוצאה היתה שעשו מת "וקברוהו מפני כבוד אביהם." ובני עשו היו לעבדים לבני יעקב.

	"מלחמת בני יעקב" מוזכרת גם בפירוש ה[[רמב"ן]] :"ואם נאמין בספר "מלחמות בני יעקב" (הוא ספר הישר): בא להם פחד אביהם כי נאספו שכני שכם ועשו עמהם שלש מלחמות גדולות, ולולי אביהם שחגר גם הוא כלי מלחמתו ונלחם בם היו בסכנה, כאשר יספר בספר ההוא. ורבותינו (ב"ר פ י): הזכירו מזה בפסוק אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (להלן מ"ח כ"ב), אמרו נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם, חגר יעקב כלי מלחמה כנגדן, כמו שכתב רש"י שם. אבל הכתוב יקצר בזה, כי היה נס נסתר, כי אנשים גבורים היו וכאלו זרועם הושיעה למו, כאשר קצר הכתוב בענין אברהם ~~באור~~ כשדים, ולא הזכיר מלחמת עשו עם החורי כלל, אבל הזכיר בכאן כי היה חתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם, ולא נאספו כולם לרדוף אחרי בני יעקב, כי היו נופלים עליהם כחול אשר על שפת הים לרוב. וזה טעם "חתת אלוהים", כי נפלה עליהם אימתה ופחד מן הגבורה אשר ראו במלחמה, ולכך אמר (להלן לה ו): ויבא יעקב לוזה הוא וכל העם אשר עמו, להודיע שלא נפקד מהם ולא מעבדיהם איש במלחמה:" {{מקור\|ל"ד,י"ג\|כן}}.		"מלחמת בני יעקב" מוזכרת גם בפירוש ה[[רמב"ן]] :"ואם נאמין בספר "מלחמות בני יעקב" (הוא ספר הישר): בא להם פחד אביהם כי נאספו שכני שכם ועשו עמהם שלש מלחמות גדולות, ולולי אביהם שחגר גם הוא כלי מלחמתו ונלחם בם היו בסכנה, כאשר יספר בספר ההוא. ורבותינו (ב"ר פ י): הזכירו מזה בפסוק אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (להלן מ"ח כ"ב), אמרו נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם, חגר יעקב כלי מלחמה כנגדן, כמו שכתב רש"י שם. אבל הכתוב יקצר בזה, כי היה נס נסתר, כי אנשים גבורים היו וכאלו זרועם הושיעה למו, כאשר קצר הכתוב בענין אברהם ב[[אור כשדים]], ולא הזכיר מלחמת עשו עם החורי כלל, אבל הזכיר בכאן כי היה חתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם, ולא נאספו כולם לרדוף אחרי בני יעקב, כי היו נופלים עליהם כחול אשר על שפת הים לרוב. וזה טעם "חתת אלוהים", כי נפלה עליהם אימתה ופחד מן הגבורה אשר ראו במלחמה, ולכך אמר (להלן לה ו): ויבא יעקב לוזה הוא וכל העם אשר עמו, להודיע שלא נפקד מהם ולא מעבדיהם איש במלחמה:" {{מקור\|ל"ד,י"ג\|כן}}.

	==אדום - רומא - והנצרות==		==אדום - רומא - והנצרות==

Wikiboss: /* המעבר על היבוק */

2019-12-07T19:48:49Z

המעבר על היבוק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:48, 7 בדצמבר 2019
שורה 32:		שורה 32:
	==המעבר על היבוק==		==המעבר על היבוק==

	~~[[הרב שמעון גולן]] מאפרת עוסק בדפו לפרשת בשבוע בנושא לוגיסטי, כיצד בוצע המעבר על היבוק.~~[[מדרש רבה]] סבור כי מלאכתו של יעקב לא היתה קלה: '''ויקחם ויעבירם את הנחל''' – רב הונא בשם ר' אידי: עשה עצמו כגשר, נסיב מן הכא ויהיב הכא."(ע"ו. ט')היינו: הוא בידיו, או על גבו, העביר את כל משפחתו, מעבר אחד של הנהר לפי רש"י לא רק את בני משפחתו העביר באופן כזה, אלא את כל רכושו:		[[מדרש רבה]] סבור כי מלאכתו של יעקב לא היתה קלה: '''ויקחם ויעבירם את הנחל''' – רב הונא בשם ר' אידי: עשה עצמו כגשר, נסיב מן הכא ויהיב הכא."(ע"ו. ט')היינו: הוא בידיו, או על גבו, העביר את כל משפחתו, מעבר אחד של הנהר לפי רש"י לא רק את בני משפחתו העביר באופן כזה, אלא את כל רכושו:
	"את אשר לו - הבהמות והמטלטלין, עשה עצמו כגשר, נוטל מכאן ומניח כאן."		"את אשר לו - הבהמות והמטלטלין, עשה עצמו כגשר, נוטל מכאן ומניח כאן."

46.19.85.201: /* נושאים בפרשה */

2019-05-19T16:54:20Z

נושאים בפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:54, 19 במאי 2019
שורה 24:		שורה 24:
	# '''יעקב עובר לבית אל''' - החשש מנקמה מעמי האזור לא מתגשמת. הוא מקים מזבח, מטמין את כלי העבודה הזרה וכל זה בשעה שעמי כנען במצב של " חִתַּת אֱלֹקים עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם... " (ל"ה,ה'). בני יעקב היו לעם ונערך בהם מפקד. מעתה הם :" וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (שבטים). פטירת רבקה ויצחק, האחרון נקבר ב[[מערת המכפלה]] על ידי " עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו"		# '''יעקב עובר לבית אל''' - החשש מנקמה מעמי האזור לא מתגשמת. הוא מקים מזבח, מטמין את כלי העבודה הזרה וכל זה בשעה שעמי כנען במצב של " חִתַּת אֱלֹקים עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם... " (ל"ה,ה'). בני יעקב היו לעם ונערך בהם מפקד. מעתה הם :" וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (שבטים). פטירת רבקה ויצחק, האחרון נקבר ב[[מערת המכפלה]] על ידי " עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו"
	# '''בנית עם אדום''' - בפרק האחרון מוסברת מדוע עשו הקים את ממלכתו ב[[אדום]], מוצגת שושלת מסיימת המשפחות ותולדות השליטים. המפרשים מייחסים חשיבות לפרק זה וסבורים שעיקרי תורת ה"זוהר" טמונים בפרק זה.		# '''בנית עם אדום''' - בפרק האחרון מוסברת מדוע עשו הקים את ממלכתו ב[[אדום]], מוצגת שושלת מסיימת המשפחות ותולדות השליטים. המפרשים מייחסים חשיבות לפרק זה וסבורים שעיקרי תורת ה"זוהר" טמונים בפרק זה.
			==איסור גיד הנשה==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[גיד הנשה]]}}
			איסור גיד הנשה הוא אחד מהאיסורים בהם נצטוו ישראל לפני התהוותם לעם, ולפני [[מתן תורה]]. במשנה *חולין ק,ב מובאת מחלוקת האם גיד הנשה אסור גם בבהמה טמאה או שרק בבהמה טהורה. רבי יהודה סובר שהאיסור הוא גם בבהמה טמאה. לשיטתו, האיסור חל מתקופת האבות בה עדיין לא חלו איסורי אכילה וממילא גם בהמות טמאות היו מותרות באכילה וגיד הנשה שלהן נאסר. מאידך, חכמים חולקים וסוברים שרק גיד הנשה של בהמות כשרות נאסר משום שאיסור גיד הנשה הוא רק מהר סיני, לאחר שכבר נאסרו הבהמות הטמאות.

			ה[[רמב"ם]] {{הערה\|פירוש הרמב"ם למשנה חולין פרק ז}} מפרש את שיטת חכמים, ומסביר שכל האיסורים, כולל אלו שנאסרו בהם האבות נובעים מציווי ה' בהר סיני. האיסורים שנאסרו האבות כגון גיד הנשה או איסור אבר מן החי, אסורים על ישראל משום שמשה שב ואסרם על ישראל. באותו האופן, גם ברית המילה איננה קשורה לציווי ה' לאברהם, אלא נובעת מכך שה' מסר למשה לצוות על העם לימול כשם שמל אברהם. נראה שגם רבי יהודה חולק על יסוד זה, וניתן לומר שיסוד מחלוקתו עם חכמים היא האם האיסור שנשנה בסיני זהה לאיסור שבזמן האבות או שונה ממנו.

	==המעבר על היבוק==		==המעבר על היבוק==

Emmanuelc ב־20:00, 24 בינואר 2017

2017-01-24T20:00:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:00, 24 בינואר 2017
שורה 159:		שורה 159:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.mgketer.org/parasha/7 פרשת ~~ויצא~~] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/8 פרשת וישלח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/7#hftraHeader הפטרת ~~ויצא~~ (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/8#hftraHeader הפטרת וישלח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Emmanuelc ב־19:58, 24 בינואר 2017

2017-01-24T19:58:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:58, 24 בינואר 2017
שורה 159:		שורה 159:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.mgketer.org/~~mikra~~/1/32/~~4 פרשת וישלח~~] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/7 פרשת ויצא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/7#hftraHeader הפטרת ויצא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Emmanuelc: /* ראובן כמנהיג */

2016-10-26T17:23:34Z

ראובן כמנהיג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:23, 26 באוקטובר 2016
שורה 158:		שורה 158:
	* ערבות הבנים - ראובן מציע ליעקב שאם בנימין לא יחזור, אהרוג את שני בני, נכדיך ? על זה אומר המדרש שתי מלים: "בכור שוטה".		* ערבות הבנים - ראובן מציע ליעקב שאם בנימין לא יחזור, אהרוג את שני בני, נכדיך ? על זה אומר המדרש שתי מלים: "בכור שוטה".

			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.mgketer.org/mikra/1/32/4 פרשת וישלח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]


	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==