https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90 2026-04-24T16:03:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=156473&oldid=prev 2022-03-05T20:19:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:19, 5 במרץ 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>פרשת ויקרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>היא הפרשה הראשונה של [[ספר ויקרא]]. הפרשה עוסקת בדיני קרבנות בהם דיני קורבנות עולה, מנחה, שלמים, חטאת, אשם וקורבן עולה ויורד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>פרשת ויקרא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>היא הפרשה הראשונה של [[ספר ויקרא]]. הפרשה עוסקת בדיני קרבנות בהם דיני קורבנות עולה, מנחה, שלמים, חטאת, אשם וקורבן עולה ויורד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הפרשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הפרשה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150146:rev-156473:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=150146&oldid=prev 2021-03-15T14:41:54Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 15 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.mgketer.org/parasha/24#hftraHeader הפטרת ויקרא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|&#039;מקראות גדולות הכתר&#039;]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.mgketer.org/parasha/24#hftraHeader הפטרת ויקרא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|&#039;מקראות גדולות הכתר&#039;]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5772 טעמי הקורבנות] באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5772 טעמי הקורבנות] באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשת שבוע}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשת שבוע}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשת השבוע|ויקרא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשת השבוע|ויקרא]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר ויקרא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר ויקרא]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קרבנות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:קרבנות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138661:rev-150146:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138661&oldid=prev 2020-04-02T19:48:18Z

<p><span class="autocomment">איסור הקרבת חמץ על המזבח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:48, 2 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#  ו&#039;&#039;&#039;המלך&#039;&#039;&#039;-  המנהיג המדיני, ככתוב &quot;אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה&#039; אלוקיו אשר לא תעשנה בשגגה ואשם&quot;. רש&quot;י, בהתייחסו לנשיא שמקריב קרבן חטאת ומתוודה על קלקולו, אומר &quot;אשר נשיא יחטא&quot; - לשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#  ו&#039;&#039;&#039;המלך&#039;&#039;&#039;-  המנהיג המדיני, ככתוב &quot;אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה&#039; אלוקיו אשר לא תעשנה בשגגה ואשם&quot;. רש&quot;י, בהתייחסו לנשיא שמקריב קרבן חטאת ומתוודה על קלקולו, אומר &quot;אשר נשיא יחטא&quot; - לשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור הקרבת חמץ על המזבח==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור הקרבת חמץ על המזבח==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשה מובא האיסור להקריב חמץ על המזבח וכדברי הפסוק: {{ציטוטון|כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ}}, כאשר הקורבן היחיד שמורכב גם מחמץ הוא [[קורבן תודה]] וקורבן שתי הלחם ב[[שבועות]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ן מסביר איסור זה בכך שהחמץ מבטא את מעשה האדם, וכדבריו {{ציטוטון|ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים}}. לפירושו, החמץ הוא עשייה מלאה של האדם שלקח עיסת מצה ויצר ממנה דבר שאיננו טבעי לה, בעוד מטרת המקדש לחבר את האדם לטבע שיצר הקב"ה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשה מובא האיסור להקריב חמץ על המזבח וכדברי הפסוק: {{ציטוטון|כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ}}, כאשר הקורבן היחיד שמורכב גם מחמץ הוא [[קורבן תודה]] וקורבן שתי הלחם ב[[שבועות]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב</ins>"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] {{#makor-new:ויקרא כג יז|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-ויקרא|כג|יז}} </ins>מסביר איסור זה בכך שהחמץ מבטא את מעשה האדם, וכדבריו {{ציטוטון|ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים}}. לפירושו, החמץ הוא עשייה מלאה של האדם שלקח עיסת מצה ויצר ממנה דבר שאיננו טבעי לה, בעוד מטרת המקדש לחבר את האדם לטבע שיצר הקב"ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138659:rev-138661:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138659&oldid=prev 2020-04-02T19:32:07Z

<p><span class="autocomment">איסור הקרבת חמץ על המזבח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:32, 2 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#  ו&#039;&#039;&#039;המלך&#039;&#039;&#039;-  המנהיג המדיני, ככתוב &quot;אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה&#039; אלוקיו אשר לא תעשנה בשגגה ואשם&quot;. רש&quot;י, בהתייחסו לנשיא שמקריב קרבן חטאת ומתוודה על קלקולו, אומר &quot;אשר נשיא יחטא&quot; - לשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#  ו&#039;&#039;&#039;המלך&#039;&#039;&#039;-  המנהיג המדיני, ככתוב &quot;אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה&#039; אלוקיו אשר לא תעשנה בשגגה ואשם&quot;. רש&quot;י, בהתייחסו לנשיא שמקריב קרבן חטאת ומתוודה על קלקולו, אומר &quot;אשר נשיא יחטא&quot; - לשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור הקרבת חמץ על המזבח==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור הקרבת חמץ על המזבח==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשה מובא האיסור להקריב חמץ על המזבח וכדברי הפסוק: {{ציטוטון|כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ}}, כאשר הקורבן היחיד שמורכב גם מחמץ הוא [[קורבן תודה]]. הרמב"ן מסביר איסור זה בכך שהחמץ מבטא את מעשה האדם, וכדבריו {{ציטוטון|ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים}}. לפירושו, החמץ הוא עשייה מלאה של האדם שלקח עיסת מצה ויצר ממנה דבר שאיננו טבעי לה, בעוד מטרת המקדש לחבר את האדם לטבע שיצר הקב"ה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשה מובא האיסור להקריב חמץ על המזבח וכדברי הפסוק: {{ציטוטון|כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ}}, כאשר הקורבן היחיד שמורכב גם מחמץ הוא [[קורבן תודה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] וקורבן שתי הלחם ב[[שבועות</ins>]]. הרמב"ן מסביר איסור זה בכך שהחמץ מבטא את מעשה האדם, וכדבריו {{ציטוטון|ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים}}. לפירושו, החמץ הוא עשייה מלאה של האדם שלקח עיסת מצה ויצר ממנה דבר שאיננו טבעי לה, בעוד מטרת המקדש לחבר את האדם לטבע שיצר הקב"ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138658:rev-138659:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138658&oldid=prev 2020-04-02T19:30:52Z

<p><span class="autocomment">החטאות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:30, 2 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># &#039;&#039;&#039;הכהן הגדול&#039;&#039;&#039; - שתפקידן להשפיע בברכותיו ותפילותיו ועבודתו על האומה, אבל כאמור יכול לחטוא, ככתוב &quot;ואם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם&quot;{{מקור|תנ&quot;ך:ויקרא ד ג$ויקרא ד, ג}} כשהכהן הגדול חוטא, אשמת העם היא, כי הם תלויים בו לכפר עליהם ולהתפלל בידם ונעשה מקולקל ( רש&quot;י).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># &#039;&#039;&#039;הכהן הגדול&#039;&#039;&#039; - שתפקידן להשפיע בברכותיו ותפילותיו ועבודתו על האומה, אבל כאמור יכול לחטוא, ככתוב &quot;ואם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם&quot;{{מקור|תנ&quot;ך:ויקרא ד ג$ויקרא ד, ג}} כשהכהן הגדול חוטא, אשמת העם היא, כי הם תלויים בו לכפר עליהם ולהתפלל בידם ונעשה מקולקל ( רש&quot;י).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># &#039;&#039;&#039;הסנהדרין&#039;&#039;&#039; -  ככתוב &quot;ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל&quot; {{מקור|תנ&quot;ך:ויקרא ד י&quot;ג$ויקרא ד, י&quot;ג}} . כפירוש רש&quot;י: עדת ישראל: אלו סנהדרין, שטעו להורות את האסור שהוא מותר ועשו הציבור על פיהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># &#039;&#039;&#039;הסנהדרין&#039;&#039;&#039; -  ככתוב &quot;ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל&quot; {{מקור|תנ&quot;ך:ויקרא ד י&quot;ג$ויקרא ד, י&quot;ג}} . כפירוש רש&quot;י: עדת ישראל: אלו סנהדרין, שטעו להורות את האסור שהוא מותר ועשו הציבור על פיהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#  ו'''המלך'''-  המנהיג המדיני, ככתוב "אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה' אלוקיו אשר לא תעשנה בשגגה ואשם". רש"י, בהתייחסו לנשיא שמקריב קרבן חטאת ומתוודה על קלקולו, אומר "אשר נשיא יחטא" - לשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#  ו'''המלך'''-  המנהיג המדיני, ככתוב "אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה' אלוקיו אשר לא תעשנה בשגגה ואשם". רש"י, בהתייחסו לנשיא שמקריב קרבן חטאת ומתוודה על קלקולו, אומר "אשר נשיא יחטא" - לשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==איסור הקרבת חמץ על המזבח==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרשה מובא האיסור להקריב חמץ על המזבח וכדברי הפסוק: {{ציטוטון|כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ}}, כאשר הקורבן היחיד שמורכב גם מחמץ הוא [[קורבן תודה]]. הרמב"ן מסביר איסור זה בכך שהחמץ מבטא את מעשה האדם, וכדבריו {{ציטוטון|ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים}}. לפירושו, החמץ הוא עשייה מלאה של האדם שלקח עיסת מצה ויצר ממנה דבר שאיננו טבעי לה, בעוד מטרת המקדש לחבר את האדם לטבע שיצר הקב"ה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138578:rev-138658:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138578&oldid=prev 2020-03-26T21:54:22Z

<p><span class="autocomment">גישת הרמב&quot;ם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:54, 26 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם במורה נבוכים&lt;ref&gt;מורה נבוכים חלק ג פרק לב&lt;/ref&gt; מסביר כי הקורבנות נועדו לשמש כעין תחליף לעבודת האלילים הגשמית שהיתה לפני מתן תורה. עם ישראל התרגל לעבוד באופן גשמי ו&quot;טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל&quot; לכן ניתנו הקורבנות בתור דרך אמצעית בה יוכל העם לעבוד את ה&#039; גם באופן הדומה לגשמי, ובכך להתקרב גם לבורא המופשט. שיטת הרמב&quot;ם מתבססת ככל הנראה על דברי המדרש בויקרא רבה: {{ציטוטון| &quot;ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים&quot;, אמר רבי פנחס בן יאיר משל למלך שהיה לו בן אוכל נבילות וטרפות אמר המלך מה לעשות להפרישו אי אפשר שכבר הורגל בכך אבל יסעוד אצלי ויובדל מעצמו היינו דכתיב למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים וגומר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם במורה נבוכים&lt;ref&gt;מורה נבוכים חלק ג פרק לב&lt;/ref&gt; מסביר כי הקורבנות נועדו לשמש כעין תחליף לעבודת האלילים הגשמית שהיתה לפני מתן תורה. עם ישראל התרגל לעבוד באופן גשמי ו&quot;טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל&quot; לכן ניתנו הקורבנות בתור דרך אמצעית בה יוכל העם לעבוד את ה&#039; גם באופן הדומה לגשמי, ובכך להתקרב גם לבורא המופשט. שיטת הרמב&quot;ם מתבססת ככל הנראה על דברי המדרש בויקרא רבה: {{ציטוטון| &quot;ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים&quot;, אמר רבי פנחס בן יאיר משל למלך שהיה לו בן אוכל נבילות וטרפות אמר המלך מה לעשות להפרישו אי אפשר שכבר הורגל בכך אבל יסעוד אצלי ויובדל מעצמו היינו דכתיב למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים וגומר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גישת הרמב"ם הותקפה על ידי רבים מהראשונים והאחרונים כאשר ה[[רשב"א]] {{#makor-new:חלק ד רנג|שות-רשב"א-ד|רנג|null}} אף התנגד באופן כללי לטעמי המצוות של הרמב"ם ואמר באחת מתשובותיו כי {{ציטוטון|אל תתן לבך לטעמי המצוות שכתב הרב ז"ל, כי יש ויש קושיות גדולות כמעט בכולן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גישת הרמב"ם הותקפה על ידי רבים מהראשונים והאחרונים כאשר ה[[רשב"א]] {{#makor-new:חלק ד רנג|שות-רשב"א-ד|רנג|null}} אף התנגד באופן כללי לטעמי המצוות של הרמב"ם ואמר באחת מתשובותיו כי {{ציטוטון|אל תתן לבך לטעמי המצוות שכתב הרב ז"ל, כי יש ויש קושיות גדולות כמעט בכולן}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מנגד, ה[[אברבנאל]] כתב בהקדמתו לספר ויקרא {{#makor-new:ויקרא "הקדמה|פרשנות-תנ"ך-אברבנאל-ויקרא|"הקדמה|null}} כשיטת הרמב"ם ואף מצא לו תימוכין שונים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ן===</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138577&oldid=prev 2020-03-26T21:53:15Z

<p><span class="autocomment">הסבר הרש&quot;ר הירש</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:53, 26 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הכוזרי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הכוזרי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכוזרי במאמר שני&lt;ref&gt;מאמר שני אות כה&lt;/ref&gt; דן בעניין הקורבנות ומתמקד בפסוק שהובא לעיל &quot;את קורבני לחמי לאישי ריח ניחוחי&quot;. לדבריו, אין לפרש את הפסוק כפשטו, שהקורבנות הינן לחמו של הקב&quot;ה ומאכלו, אלא הוא משל לרעיון רוחני. הוא מדייק מכך שהפסוק מדבר על אש (אישי) ומסביר כי הקורבנות הם לחם לאש השורפת אותם, ועל ידי עריכת הקורבנות באופן השלם ניתן להשרות את שכינתו של הקב&quot;ה במשכן ובמקדש, ולחבר את הרוחני בגשמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכוזרי במאמר שני&lt;ref&gt;מאמר שני אות כה&lt;/ref&gt; דן בעניין הקורבנות ומתמקד בפסוק שהובא לעיל &quot;את קורבני לחמי לאישי ריח ניחוחי&quot;. לדבריו, אין לפרש את הפסוק כפשטו, שהקורבנות הינן לחמו של הקב&quot;ה ומאכלו, אלא הוא משל לרעיון רוחני. הוא מדייק מכך שהפסוק מדבר על אש (אישי) ומסביר כי הקורבנות הם לחם לאש השורפת אותם, ועל ידי עריכת הקורבנות באופן השלם ניתן להשרות את שכינתו של הקב&quot;ה במשכן ובמקדש, ולחבר את הרוחני בגשמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסבר הרש"ר הירש==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==הסבר הרש"ר הירש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רש&quot;ר הירש]] מסביר בפירושו לתורה כי עניין הקורבנות הוא בהתקרבות האדם אל ה&#039;. לדבריו, שורש המילה קורבן אינו כהבנת הרמב&quot;ן שהאדם מקריב את עצמו, אלא מלשון התקרבות לה&#039;. לאחר שהאדם מתקרב להיכל ה&#039; ומביא את מנחתו הוא מתקרב אליו בצורה גשמית ומתוך כך מצליח להתקרב אל הקב&quot;ה גם בצורה רוחנית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רש&quot;ר הירש]] מסביר בפירושו לתורה כי עניין הקורבנות הוא בהתקרבות האדם אל ה&#039;. לדבריו, שורש המילה קורבן אינו כהבנת הרמב&quot;ן שהאדם מקריב את עצמו, אלא מלשון התקרבות לה&#039;. לאחר שהאדם מתקרב להיכל ה&#039; ומביא את מנחתו הוא מתקרב אליו בצורה גשמית ומתוך כך מצליח להתקרב אל הקב&quot;ה גם בצורה רוחנית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138576:rev-138577:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138576&oldid=prev 2020-03-26T21:52:48Z

<p><span class="autocomment">הסבר הכוזרי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:52, 26 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הכוזרי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הכוזרי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכוזרי במאמר שני&lt;ref&gt;מאמר שני אות כה&lt;/ref&gt; דן בעניין הקורבנות ומתמקד בפסוק שהובא לעיל &quot;את קורבני לחמי לאישי ריח ניחוחי&quot;. לדבריו, אין לפרש את הפסוק כפשטו, שהקורבנות הינן לחמו של הקב&quot;ה ומאכלו, אלא הוא משל לרעיון רוחני. הוא מדייק מכך שהפסוק מדבר על אש (אישי) ומסביר כי הקורבנות הם לחם לאש השורפת אותם, ועל ידי עריכת הקורבנות באופן השלם ניתן להשרות את שכינתו של הקב&quot;ה במשכן ובמקדש, ולחבר את הרוחני בגשמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכוזרי במאמר שני&lt;ref&gt;מאמר שני אות כה&lt;/ref&gt; דן בעניין הקורבנות ומתמקד בפסוק שהובא לעיל &quot;את קורבני לחמי לאישי ריח ניחוחי&quot;. לדבריו, אין לפרש את הפסוק כפשטו, שהקורבנות הינן לחמו של הקב&quot;ה ומאכלו, אלא הוא משל לרעיון רוחני. הוא מדייק מכך שהפסוק מדבר על אש (אישי) ומסביר כי הקורבנות הם לחם לאש השורפת אותם, ועל ידי עריכת הקורבנות באופן השלם ניתן להשרות את שכינתו של הקב&quot;ה במשכן ובמקדש, ולחבר את הרוחני בגשמי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הסבר הרש"ר הירש==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רש"ר הירש]] מסביר בפירושו לתורה כי עניין הקורבנות הוא בהתקרבות האדם אל ה'. לדבריו, שורש המילה קורבן אינו כהבנת הרמב"ן שהאדם מקריב את עצמו, אלא מלשון התקרבות לה'. לאחר שהאדם מתקרב להיכל ה' ומביא את מנחתו הוא מתקרב אליו בצורה גשמית ומתוך כך מצליח להתקרב אל הקב"ה גם בצורה רוחנית.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישות בחסידות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישות בחסידות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות &lt;ref&gt;עיין שפת אמת (פנחס תרל&quot;ח) וכן בפרי הארץ פרשת תצוה.&lt;/ref&gt; מסבירים שעניין הקורבנות הוא להעלות את מדרגת כל הבריאה. לשיטתם, העולם מחולק ל4 רמות- דם צומח חי ומדבר כאשר כל מדרגה נעלית מחברתה. הזריעה באדמה מעלה אותה למדרגת הצומח, היכול להתעלות גם הוא לדרגת חי כאשר ייאכל על ידי החיה וייהפך לחלק ממנה ממש. יוצא אם כן, שכאשר שוחטים את החיה, ניתן להעלות את כל 4 המדרגות הקיימות בה למדרגת קודש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות &lt;ref&gt;עיין שפת אמת (פנחס תרל&quot;ח) וכן בפרי הארץ פרשת תצוה.&lt;/ref&gt; מסבירים שעניין הקורבנות הוא להעלות את מדרגת כל הבריאה. לשיטתם, העולם מחולק ל4 רמות- דם צומח חי ומדבר כאשר כל מדרגה נעלית מחברתה. הזריעה באדמה מעלה אותה למדרגת הצומח, היכול להתעלות גם הוא לדרגת חי כאשר ייאכל על ידי החיה וייהפך לחלק ממנה ממש. יוצא אם כן, שכאשר שוחטים את החיה, ניתן להעלות את כל 4 המדרגות הקיימות בה למדרגת קודש.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138575&oldid=prev 2020-03-26T21:43:13Z

<p><span class="autocomment">גישת הרמב&quot;ם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:43, 26 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם במורה נבוכים&lt;ref&gt;מורה נבוכים חלק ג פרק לב&lt;/ref&gt; מסביר כי הקורבנות נועדו לשמש כעין תחליף לעבודת האלילים הגשמית שהיתה לפני מתן תורה. עם ישראל התרגל לעבוד באופן גשמי ו&quot;טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל&quot; לכן ניתנו הקורבנות בתור דרך אמצעית בה יוכל העם לעבוד את ה&#039; גם באופן הדומה לגשמי, ובכך להתקרב גם לבורא המופשט. שיטת הרמב&quot;ם מתבססת ככל הנראה על דברי המדרש בויקרא רבה: {{ציטוטון| &quot;ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים&quot;, אמר רבי פנחס בן יאיר משל למלך שהיה לו בן אוכל נבילות וטרפות אמר המלך מה לעשות להפרישו אי אפשר שכבר הורגל בכך אבל יסעוד אצלי ויובדל מעצמו היינו דכתיב למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים וגומר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם במורה נבוכים&lt;ref&gt;מורה נבוכים חלק ג פרק לב&lt;/ref&gt; מסביר כי הקורבנות נועדו לשמש כעין תחליף לעבודת האלילים הגשמית שהיתה לפני מתן תורה. עם ישראל התרגל לעבוד באופן גשמי ו&quot;טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל&quot; לכן ניתנו הקורבנות בתור דרך אמצעית בה יוכל העם לעבוד את ה&#039; גם באופן הדומה לגשמי, ובכך להתקרב גם לבורא המופשט. שיטת הרמב&quot;ם מתבססת ככל הנראה על דברי המדרש בויקרא רבה: {{ציטוטון| &quot;ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים&quot;, אמר רבי פנחס בן יאיר משל למלך שהיה לו בן אוכל נבילות וטרפות אמר המלך מה לעשות להפרישו אי אפשר שכבר הורגל בכך אבל יסעוד אצלי ויובדל מעצמו היינו דכתיב למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים וגומר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גישת הרמב"ם הותקפה על ידי רבים מהראשונים והאחרונים כאשר ה[[רשב"א]] {{#makor-new:חלק ד רנג|שות-רשב"א-ד|רנג|null}} אף התנגד באופן כללי לטעמי המצוות של הרמב"ם ואמר באחת מתשובותיו כי {{ציטוטון|אל תתן לבך לטעמי המצוות שכתב הרב ז"ל, כי יש ויש קושיות גדולות כמעט בכולן}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן הקשה בחריפות על דברי הרמב&quot;ם והוכיח כי אף לפני שהומצאה העבודה זרה, בימי קין והבל וכן בימי נוח- הקריבו כבר קורבנות לה&#039;. בנוסף, מלשון התורה &quot;ריח ניחוח&quot; המוסב על הקורבנות, משמע שאין מטרת הקורבנות רק להסיר את העם מעבודה זרה, אלא יש בהם טעם אחר. לשיטת הרמב&quot;ן על דרך הפשט, מטרת הקורבנות היא להגביר את תחושת החטא אצל האדם. לדבריו, {{ציטוטון| מעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה}} וכאשר האדם סומך ידיו על הקורבן ומתוודה על חטאיו וזורק את דם הקורבן, הוא מרגיש באופן מוחשי כי {{ציטוטון| ראוי שישפך דמו וישרף גופו}} ובכך יגיע לתשובה וכפרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן הקשה בחריפות על דברי הרמב&quot;ם והוכיח כי אף לפני שהומצאה העבודה זרה, בימי קין והבל וכן בימי נוח- הקריבו כבר קורבנות לה&#039;. בנוסף, מלשון התורה &quot;ריח ניחוח&quot; המוסב על הקורבנות, משמע שאין מטרת הקורבנות רק להסיר את העם מעבודה זרה, אלא יש בהם טעם אחר. לשיטת הרמב&quot;ן על דרך הפשט, מטרת הקורבנות היא להגביר את תחושת החטא אצל האדם. לדבריו, {{ציטוטון| מעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה}} וכאשר האדם סומך ידיו על הקורבן ומתוודה על חטאיו וזורק את דם הקורבן, הוא מרגיש באופן מוחשי כי {{ציטוטון| ראוי שישפך דמו וישרף גופו}} ובכך יגיע לתשובה וכפרה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138574:rev-138575:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=138574&oldid=prev 2020-03-26T21:30:35Z

<p><span class="autocomment">טעם הקורבנות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:30, 26 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם הקורבנות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם הקורבנות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|ערך=[https://www.yeshiva.org.il/midrash/5772 טעמי הקורבנות]}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר ויקרא המכונה גם תורת כהנים, עוסק רובו ככולו בדיני קורבנות וקדושה. הפרשנים העניקו להקרבת הקורבנות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר ויקרא המכונה גם תורת כהנים, עוסק רובו ככולו בדיני קורבנות וקדושה. הפרשנים העניקו להקרבת הקורבנות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גישת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> </table>

Wikiboss