פרשת ויקהל - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* מקומה של השבת */

2020-03-19T22:12:31Z

מקומה של השבת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:12, 19 במרץ 2020
שורה 19:		שורה 19:
	למרות שרובה ככולה של הפרשה עוסקת בבניית המשכן, הפרשייה הראשונה עוסקת דווקא בציווי השבת. המפרשים התקשו בביאור מיקומה של פרשה זו, בעיקר לאחר שכבר נצטוו ישראל על השבת בעשרת הדברות וכן לפני מעשה העגל. חז"ל, וכן ביארו חלק מהראשונים, הסבירו כי יש מדובר כאן בציווי חדש על השבת ביחס למלאכת המשכן וכדברי [[רש"י]] {{ציטוטון\|ששת ימים - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת}}<ref>רש"י שמות לה,ב וכן פירש הראב"ע שם "הזהיר אתכם אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת"</ref>.		למרות שרובה ככולה של הפרשה עוסקת בבניית המשכן, הפרשייה הראשונה עוסקת דווקא בציווי השבת. המפרשים התקשו בביאור מיקומה של פרשה זו, בעיקר לאחר שכבר נצטוו ישראל על השבת בעשרת הדברות וכן לפני מעשה העגל. חז"ל, וכן ביארו חלק מהראשונים, הסבירו כי יש מדובר כאן בציווי חדש על השבת ביחס למלאכת המשכן וכדברי [[רש"י]] {{ציטוטון\|ששת ימים - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת}}<ref>רש"י שמות לה,ב וכן פירש הראב"ע שם "הזהיר אתכם אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת"</ref>.

	הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת ~~<ref>~~עג~~:</ref>~~ הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית ~~המלבי~~"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. ~~האברבנאל~~<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.		הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת {{#makor-new:שבת עג ב\|בבלי-שבת\|עג\|ב}} הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית ה[[מלבי"ם]] על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. ה[[אברבנאל]]<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.

	[[הרש"ר הירש]]<ref>על אתר, שמות ל"ה, ב</ref>, למד מאיסור בניית המשכן בשבת סמל לכך שגם בענייני הקודש והרוח, התורה מצווה עלינו לשים גדרים. בניית המשכן מסמלת את שיא פאר "כושר עשייתו של האדם" ואף בבנייה רוחנית עליונה זו- יש לזכור את השיעבוד לציויו של הקב"ה. הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.		[[הרש"ר הירש]]<ref>על אתר, שמות ל"ה, ב</ref>, למד מאיסור בניית המשכן בשבת סמל לכך שגם בענייני הקודש והרוח, התורה מצווה עלינו לשים גדרים. בניית המשכן מסמלת את שיא פאר "כושר עשייתו של האדם" ואף בבנייה רוחנית עליונה זו- יש לזכור את השיעבוד לציויו של הקב"ה. הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.

Wikiboss: /* ויכלא העם מהביא */

2020-03-19T22:09:45Z

ויכלא העם מהביא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:09, 19 במרץ 2020
שורה 114:		שורה 114:
	עם ישראל התנדב ותרם לבניית המשכן עד שהפסוק אומר שהם הביאו כדי צורך המשכן {{ציטוטון\|ויכלא העם מהביא}}. רש"י מפרש כי לשון "ויכלא" כוונתה מניעה, ומסביר כי העם רצה להביא אף יותר מהנדרש, והיה צורך למנוע מהם להמשיך ולתרום למשכן. אמנם, ניתן להקשות מדוע היה צורך למנוע מהעם להמשיך ולתרום, מדוע לא כדאי שייתנו ככל שיוכלו לעבודת המשכן והעודפים יישארו בקופת ההקדש?		עם ישראל התנדב ותרם לבניית המשכן עד שהפסוק אומר שהם הביאו כדי צורך המשכן {{ציטוטון\|ויכלא העם מהביא}}. רש"י מפרש כי לשון "ויכלא" כוונתה מניעה, ומסביר כי העם רצה להביא אף יותר מהנדרש, והיה צורך למנוע מהם להמשיך ולתרום למשכן. אמנם, ניתן להקשות מדוע היה צורך למנוע מהעם להמשיך ולתרום, מדוע לא כדאי שייתנו ככל שיוכלו לעבודת המשכן והעודפים יישארו בקופת ההקדש?

	השפת אמת {{מקור\|פרשת ויקהל שנת תרל"ה}} מסביר כי בבניין המשכן יש צורך בנתינה מדויקת לא פחות מדי אך גם לא יותר מדי. לפירושו, משה חשש כי כאשר העם מתחיל לתת יותר מכפי הנדרש עלולה להתערב בנתינה זו פניות זרות של "תחרות" בין השבטים השונים או גאווה על השבט שהביא כמה שיותר תרומה. גם כאשר העם נותן תרומה לבית המקדש עדיין יש צורך לבדוק כי מדובר בנתינה לשם שמיים חסרת פניות זרות בה עיקר התרומה איננה בהרגשה העצמית של הנותן אלא דווקא בצרכי שמיים בבניין המשכן. לכן, לאחר שהמלאכה כבר הייתה דיים העדיף משה לעצור את התרומות ולהשאיר אותן בכוונה הטהורה ולא לערב במעשה התרומה חשש גאווה או פניות זרות.		השפת אמת {{מקור\|פרשת ויקהל שנת תרל"ה}} מסביר כי בבניין המשכן יש צורך בנתינה מדויקת לא פחות מדי אך גם לא יותר מדי. לפירושו, משה חשש כי כאשר העם מתחיל לתת יותר מכפי הנדרש עלולה להתערב בנתינה זו פניות זרות של "תחרות" בין השבטים השונים או גאווה על השבט שהביא כמה שיותר תרומה, וכדבריו {{ציטוטון\|כי ראו הצדיקים והחכמים כי נתפשט ההתנדבות יותר מהראוי. וחששו שלא יהיה עוד ברצון אמת לשם שמים, כי הכל הולך אחר הרצון לשם שמיים}}. גם כאשר העם נותן תרומה לבית המקדש עדיין יש צורך לבדוק כי מדובר בנתינה לשם שמיים חסרת פניות זרות בה עיקר התרומה איננה בהרגשה העצמית של הנותן אלא דווקא בצרכי שמיים בבניין המשכן. לכן, לאחר שהמלאכה כבר הייתה דיים העדיף משה לעצור את התרומות ולהשאיר אותן בכוונה הטהורה ולא לערב במעשה התרומה חשש גאווה או פניות זרות.

	==ההפטרה==		==ההפטרה==

Wikiboss: /* בין המשכן לבית המקדש */

2020-03-19T22:07:28Z

בין המשכן לבית המקדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:07, 19 במרץ 2020
שורה 111:		שורה 111:

	המאמר ממשיך ומפרט את טיבו של שיתוף הפעולה ומסיים:"נדמה כי ויכוח זה עדיין לא שכך ואולי אף לא התברר כל צרכו, עד ימינו"		המאמר ממשיך ומפרט את טיבו של שיתוף הפעולה ומסיים:"נדמה כי ויכוח זה עדיין לא שכך ואולי אף לא התברר כל צרכו, עד ימינו"
			==ויכלא העם מהביא==
			עם ישראל התנדב ותרם לבניית המשכן עד שהפסוק אומר שהם הביאו כדי צורך המשכן {{ציטוטון\|ויכלא העם מהביא}}. רש"י מפרש כי לשון "ויכלא" כוונתה מניעה, ומסביר כי העם רצה להביא אף יותר מהנדרש, והיה צורך למנוע מהם להמשיך ולתרום למשכן. אמנם, ניתן להקשות מדוע היה צורך למנוע מהעם להמשיך ולתרום, מדוע לא כדאי שייתנו ככל שיוכלו לעבודת המשכן והעודפים יישארו בקופת ההקדש?

			השפת אמת {{מקור\|פרשת ויקהל שנת תרל"ה}} מסביר כי בבניין המשכן יש צורך בנתינה מדויקת לא פחות מדי אך גם לא יותר מדי. לפירושו, משה חשש כי כאשר העם מתחיל לתת יותר מכפי הנדרש עלולה להתערב בנתינה זו פניות זרות של "תחרות" בין השבטים השונים או גאווה על השבט שהביא כמה שיותר תרומה. גם כאשר העם נותן תרומה לבית המקדש עדיין יש צורך לבדוק כי מדובר בנתינה לשם שמיים חסרת פניות זרות בה עיקר התרומה איננה בהרגשה העצמית של הנותן אלא דווקא בצרכי שמיים בבניין המשכן. לכן, לאחר שהמלאכה כבר הייתה דיים העדיף משה לעצור את התרומות ולהשאיר אותן בכוונה הטהורה ולא לערב במעשה התרומה חשש גאווה או פניות זרות.

	==ההפטרה==		==ההפטרה==

Wikiboss: /* מקומה של השבת */

2020-03-19T21:58:08Z

מקומה של השבת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 19 במרץ 2020
שורה 22:		שורה 22:

	[[הרש"ר הירש]]<ref>על אתר, שמות ל"ה, ב</ref>, למד מאיסור בניית המשכן בשבת סמל לכך שגם בענייני הקודש והרוח, התורה מצווה עלינו לשים גדרים. בניית המשכן מסמלת את שיא פאר "כושר עשייתו של האדם" ואף בבנייה רוחנית עליונה זו- יש לזכור את השיעבוד לציויו של הקב"ה. הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.		[[הרש"ר הירש]]<ref>על אתר, שמות ל"ה, ב</ref>, למד מאיסור בניית המשכן בשבת סמל לכך שגם בענייני הקודש והרוח, התורה מצווה עלינו לשים גדרים. בניית המשכן מסמלת את שיא פאר "כושר עשייתו של האדם" ואף בבנייה רוחנית עליונה זו- יש לזכור את השיעבוד לציויו של הקב"ה. הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.

			ה[[שפת אמת]] {{מקור\|פרשת ויקהל שנת תרל"ו}} מסביר את הקשר בין המשכן לשבת באופן שונה. לדבריו, משה בכוונה מקהיל את כל העם בציוויו על המשכן משום שבניין המשכן מצריך את כלל עם ישראל. אמנם, כאשר עם שלם עושה את המשכן עלול כל אחד לבנות אותו על פי סגנונו ולשנות מעט מהציווי המקורי. על כן חיבר משה את ציווי השבת המבטאת את האחדות והקהילתיות יחד עם ציווי המשכן לומר לעם כי מטרת הבונים היא לכוון לדעת ה' ולבנות את המשכן בצורת קהילה כשם שבשבת כולם מתאחדים יחד.

	==תיאור מעשה הבנייה בשנית==		==תיאור מעשה הבנייה בשנית==

Wikiboss: /* מקומה של השבת */

2020-03-16T07:25:19Z

מקומה של השבת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:25, 16 במרץ 2020
שורה 17:		שורה 17:

	==מקומה של השבת==		==מקומה של השבת==
	למרות שרובה ככולה של הפרשה עוסקת בבניית המשכן, הפרשייה הראשונה עוסקת דווקא בציווי השבת. המפרשים התקשו בביאור מיקומה של פרשה זו, בעיקר לאחר שכבר נצטוו ישראל על השבת בעשרת הדברות וכן לפני מעשה העגל. חז"ל, וכן ביארו חלק מהראשונים, הסבירו כי יש מדובר כאן בציווי חדש על השבת ביחס למלאכת המשכן ~~וכדבריו~~ רש"י {{ציטוטון\| "ששת ימים" - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת}}<ref>רש"י שמות לה,ב וכן פירש הראב"ע שם "הזהיר אתכם אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת"</ref>.		למרות שרובה ככולה של הפרשה עוסקת בבניית המשכן, הפרשייה הראשונה עוסקת דווקא בציווי השבת. המפרשים התקשו בביאור מיקומה של פרשה זו, בעיקר לאחר שכבר נצטוו ישראל על השבת בעשרת הדברות וכן לפני מעשה העגל. חז"ל, וכן ביארו חלק מהראשונים, הסבירו כי יש מדובר כאן בציווי חדש על השבת ביחס למלאכת המשכן וכדברי [[רש"י]] {{ציטוטון\|ששת ימים - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת}}<ref>רש"י שמות לה,ב וכן פירש הראב"ע שם "הזהיר אתכם אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת"</ref>.

	הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת <ref>עג:</ref> הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית המלבי"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. האברבנאל<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.		הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת <ref>עג:</ref> הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית המלבי"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. האברבנאל<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.

Wikiboss ב־07:24, 16 במרץ 2020

2020-03-16T07:24:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:24, 16 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]		[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]

	הפרשה העשירית ב[[ספר שמות]] ~~היא '''פרשת ויקהל'''~~. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם"{{מקור\|תנ"ך:שמות ל"ה א$שמות ל"ה, א\|כן}}. היא מתחילה באזהרה על שמירת ה[[שבת]] ועוברת להכנות המעשיות לבנית [[משכן אוהל מועד]].		[[פרשת ויקהל]] היא הפרשה העשירית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם"{{מקור\|תנ"ך:שמות ל"ה א$שמות ל"ה, א\|כן}}. היא מתחילה באזהרה על שמירת ה[[שבת]] ועוברת להכנות המעשיות לבנית [[משכן אוהל מועד]].

	ה[[הרמב"ן]] כתב כי יתכן כי הפרשה נאמרה למחרת רדת [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], בפעם השנייה. הוא הודיע להם כי הקב"ה סלח להם על [[מעשה העגל]] ועכשיו הם מתכנסים שמחים וטובי לב לשמוע על פרשת המשכן, שמשה כבא שמע אליה, כאשר עלה להר בפעם הראשונה.		ה[[הרמב"ן]] כתב כי יתכן כי הפרשה נאמרה למחרת רדת [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], בפעם השנייה. הוא הודיע להם כי הקב"ה סלח להם על [[מעשה העגל]] ועכשיו הם מתכנסים שמחים וטובי לב לשמוע על פרשת המשכן, שמשה כבא שמע אליה, כאשר עלה להר בפעם הראשונה.

Wikiboss ב־05:59, 16 במרץ 2020

2020-03-16T05:59:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:59, 16 במרץ 2020
שורה 19:		שורה 19:
	למרות שרובה ככולה של הפרשה עוסקת בבניית המשכן, הפרשייה הראשונה עוסקת דווקא בציווי השבת. המפרשים התקשו בביאור מיקומה של פרשה זו, בעיקר לאחר שכבר נצטוו ישראל על השבת בעשרת הדברות וכן לפני מעשה העגל. חז"ל, וכן ביארו חלק מהראשונים, הסבירו כי יש מדובר כאן בציווי חדש על השבת ביחס למלאכת המשכן וכדבריו רש"י {{ציטוטון\| "ששת ימים" - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת}}<ref>רש"י שמות לה,ב וכן פירש הראב"ע שם "הזהיר אתכם אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת"</ref>.		למרות שרובה ככולה של הפרשה עוסקת בבניית המשכן, הפרשייה הראשונה עוסקת דווקא בציווי השבת. המפרשים התקשו בביאור מיקומה של פרשה זו, בעיקר לאחר שכבר נצטוו ישראל על השבת בעשרת הדברות וכן לפני מעשה העגל. חז"ל, וכן ביארו חלק מהראשונים, הסבירו כי יש מדובר כאן בציווי חדש על השבת ביחס למלאכת המשכן וכדבריו רש"י {{ציטוטון\| "ששת ימים" - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת}}<ref>רש"י שמות לה,ב וכן פירש הראב"ע שם "הזהיר אתכם אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת"</ref>.

	הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת <ref>עג:</ref> הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית המלבי"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. דרשת הגמרא על איסורי המלאכה בשבת הנובעים ממלאכות המשכן יכולה להסביר פער זה שבין הפסוקים ולתרץ פער זה בפסוקים.<ref>מתוך דבריו של [https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA הרב תמיר גרנות], ישיבת הר עציון</ref> האברבנאל<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.		הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת <ref>עג:</ref> הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית המלבי"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. האברבנאל<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.

	[[הרש"ר הירש]]<ref>על אתר, שמות ל"ה, ב</ref>, למד מאיסור בניית המשכן בשבת סמל לכך שגם בענייני הקודש והרוח, התורה מצווה עלינו לשים גדרים. בניית המשכן מסמלת את שיא פאר "כושר עשייתו של האדם" ואף בבנייה רוחנית עליונה זו- יש לזכור את השיעבוד לציויו של הקב"ה. הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.		[[הרש"ר הירש]]<ref>על אתר, שמות ל"ה, ב</ref>, למד מאיסור בניית המשכן בשבת סמל לכך שגם בענייני הקודש והרוח, התורה מצווה עלינו לשים גדרים. בניית המשכן מסמלת את שיא פאר "כושר עשייתו של האדם" ואף בבנייה רוחנית עליונה זו- יש לזכור את השיעבוד לציויו של הקב"ה. הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2020-03-15T14:15:03Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:15, 15 במרץ 2020
שורה 119:		שורה 119:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16911 תוכן פרשת ויקהל] באתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/35 דברי תורה על פרשת ויקהל] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/22 פרשת ויקהל] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/22 פרשת ויקהל] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/22#hftraHeader הפטרת ויקהל (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/22#hftraHeader הפטרת ויקהל (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

Wikiboss: /* מקומה של השבת */

2019-02-27T23:09:49Z

מקומה של השבת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:09, 27 בפברואר 2019
שורה 21:		שורה 21:
	הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת <ref>עג:</ref> הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית המלבי"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. דרשת הגמרא על איסורי המלאכה בשבת הנובעים ממלאכות המשכן יכולה להסביר פער זה שבין הפסוקים ולתרץ פער זה בפסוקים.<ref>מתוך דבריו של [https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA הרב תמיר גרנות], ישיבת הר עציון</ref> האברבנאל<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.		הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת <ref>עג:</ref> הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית המלבי"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. דרשת הגמרא על איסורי המלאכה בשבת הנובעים ממלאכות המשכן יכולה להסביר פער זה שבין הפסוקים ולתרץ פער זה בפסוקים.<ref>מתוך דבריו של [https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA הרב תמיר גרנות], ישיבת הר עציון</ref> האברבנאל<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.

	~~יש ממפרשי בני זמננו שדרוש את איסור הקמת~~ המשכן בשבת ~~כסמל למטרת~~ המשכן. גם הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ~~ה'.~~		[[הרש"ר הירש]]<ref>על אתר, שמות ל"ה, ב</ref>, למד מאיסור בניית המשכן בשבת סמל לכך שגם בענייני הקודש והרוח, התורה מצווה עלינו לשים גדרים. בניית המשכן מסמלת את שיא פאר "כושר עשייתו של האדם" ואף בבנייה רוחנית עליונה זו- יש לזכור את השיעבוד לציויו של הקב"ה. הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.
	נראה שדרשתנו באה ללמדנו, שרק אדם שמקיים את "ובַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ", המלאכה שעשה כל ששת הימים – מלאכת שמים היא, '''כשם שרק אדם שפסק ביום השביעי מלהקים את המשכן''', יכול לדעת שהוא אינו בונה עגל לעצמו חלילה, אלא משכן לשם ה'.

	==תיאור מעשה הבנייה בשנית==		==תיאור מעשה הבנייה בשנית==

Wikiboss: /* מקומה של השבת */

2019-02-27T23:05:13Z

מקומה של השבת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:05, 27 בפברואר 2019
שורה 17:		שורה 17:

	==מקומה של השבת==		==מקומה של השבת==
			למרות שרובה ככולה של הפרשה עוסקת בבניית המשכן, הפרשייה הראשונה עוסקת דווקא בציווי השבת. המפרשים התקשו בביאור מיקומה של פרשה זו, בעיקר לאחר שכבר נצטוו ישראל על השבת בעשרת הדברות וכן לפני מעשה העגל. חז"ל, וכן ביארו חלק מהראשונים, הסבירו כי יש מדובר כאן בציווי חדש על השבת ביחס למלאכת המשכן וכדבריו רש"י {{ציטוטון\| "ששת ימים" - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת}}<ref>רש"י שמות לה,ב וכן פירש הראב"ע שם "הזהיר אתכם אע"פ שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת"</ref>.

	~~הציווי~~ על ~~שמירת~~ השבת ~~בא ב[[פרשת כי תשא]], אחרי פרשת~~ המשכן ~~ולפני~~ [~~[מעשה העגל]] ובפרשתנו אחרי מעשה העגל~~. ~~סדר פרשיות זה : '''משכן~~ - <~~makor~~>~~בבלי שבת - עג ל-~~</~~makor~~> ~~שבת - משכן'''~~, ~~מורה שסמיכות הפרשיות לא נועדה~~ רק ~~ללמדנו~~ על השבת ~~והלכותיה, אלא גם~~ על '~~''מהות ההבדל שבין~~ המשכן ~~לעגל'''~~, ~~כשקיומה של מצוות~~ השבת ~~יכול להוות קריטריון נוסף המבחין בין עבודת האדם את עצמו~~, ~~לעבודת ה' כנה ואמיתית~~.		הסבר נוסף לסמיכות מובא בדברי הגמרא בשבת <ref>עג:</ref> הלומדת מסמיכות זו את ל"ט המלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן. ניתן למצוא רמז לדברי חז"ל אלו בקושיית המלבי"ם על אתר. המלבי"ם מקשה כיצד לאחר שפסוקי הפרשה מתחילים בציווי עשייה- "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם", מופיעים מיד לאחריהם איסורי השבת "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" ואין בדברים אלו ציווי על עשייה. דרשת הגמרא על איסורי המלאכה בשבת הנובעים ממלאכות המשכן יכולה להסביר פער זה שבין הפסוקים ולתרץ פער זה בפסוקים.<ref>מתוך דבריו של [https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA הרב תמיר גרנות], ישיבת הר עציון</ref> האברבנאל<ref>על הפסוק: שמות לה,ב</ref> מסביר שבני ישראל היו עלולים לחשוב שלמרות שכל מלאכה אסורה בשבת, זו היא רק מלאכה גשמית שאין בה שלמות, אך מלאכת בניית המשכן שמעידה על האמונה בה' לא תתבטל בעקבות השבת. על כן ציווה ה' למשה שלא ייבנו את המשכן ביום השבת כי {{ציטוטון\| עם היות מלאכת המשכן דבר קדוש ונכבד לפני, עם כל זה אתם לא תדחו את השבת מפניה, אבל תשמרו אותה}}.

	איתן פינקלשטיין בעלון [http://www.tora.co.il/parasha/shabaton/vaykhel_pekudei_67.doc שבתון], ויקהל-פקודי, תשס"ז ממשלי זאת למעשה הבא: משל למה הדבר דומה? לאב שהלך למדינת הים, ופקד על בנו לעבד את שדהו ואף התיר לו להתפרנס מן השדה עד שובו. במקרה זה, יהיה קשה לדעת האם הבן המעבד את השדה מקיים את מצוות אביו, או שמא למעשה מתייחס הבן לשדה כרכושו האישי ולמעשה גוזל הוא את השדה. אך במידה והבן נמנע מלעבד את השדה בפרקי זמן מסוימים, רק משום שכך ציווהו אביו, נוכל לדעת בוודאות שעיבוד השדה משמעותו קיום רצון האב, ולא מימוש שאיפותיו האישיות של הבן.		יש ממפרשי בני זמננו שדרוש את איסור הקמת המשכן בשבת כסמל למטרת המשכן. גם הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.

	גם הקמת המשכן יכולה לנבוע מתוך רצונו של האדם לממש את עצמו, ולחוש חוויות רוחניות נשגבות. ככלל, קידומו של העולם והשלמת בריאתו, יכולים להוות קיום צו ה', או לחילופין פעולות המבטאות את רצונו האנוכי של האדם לפעול למען עצמו. נראה שהנקודה המבחינה בין שתי האפשרויות, בין תהליך שמשמעותו היא הקמת משכן ובין פעולות שהן למעשה בניית עגל, היא נכונותו של האדם להפסיק מלקדם את העולם – בשל צו ה'.
	נראה שדרשתנו באה ללמדנו, שרק אדם שמקיים את "ובַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ", המלאכה שעשה כל ששת הימים – מלאכת שמים היא, '''כשם שרק אדם שפסק ביום השביעי מלהקים את המשכן''', יכול לדעת שהוא אינו בונה עגל לעצמו חלילה, אלא משכן לשם ה'.		נראה שדרשתנו באה ללמדנו, שרק אדם שמקיים את "ובַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ", המלאכה שעשה כל ששת הימים – מלאכת שמים היא, '''כשם שרק אדם שפסק ביום השביעי מלהקים את המשכן''', יכול לדעת שהוא אינו בונה עגל לעצמו חלילה, אלא משכן לשם ה'.