פרשת ויצא - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־21:16, 30 בנובמבר 2022

2022-11-30T21:16:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:16, 30 בנובמבר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[פרשת ויצא]] היא הפרשה השביעית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה:" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" {{מקור\|כ"ח,י'\|כן}}. מעשיו של [[יעקב אבינו]] בחרן עומדים במרכז הפרשה. כאשר יעקב יצא מבאר שבע לחרן נאמר "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בבית אל) וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ " (י"א) - רבותינו פירשו: לשון תפילה...למדנו שתיקן [[תפלת ערבית]]<ref> לאחר ש[[אברהם אבינו]] תיקן [[תפילת שחרית]] שנאחר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.." {{מקור\|כ"ב,ג'\|כן}} ו[[יצחק אבינו]] - [[תפילת מנחה] שנאמר:"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" {{מקור\|(כ"ד,ס"ג)}]</ref>. הוא יצא לדרך בגיל 63 ונעצר בבית מדרשם של שם ועבר לתקופה של 14 שנים. נמצא הגיע לחרן כשהוא בן 77 <ref>[[סדר עולם רבא]] כתב :"נמצא עומד על הבאר בחרן בן ע"ז".</ref> - 2,185 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עבד שבע שנים למען נשותיו, עוד שבע שנים בנה את משפחתו ונולדו לו 11 בנים ובת ולאחר שש שנה נוספות - סל הכל עשרים שנה, הוא בקש :"וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי" {{מקור\|ל',ל'\|כן}} ואכן בשנת 2,205 יעקב אבינו יצא חזרה לארץ כנען.		[[פרשת ויצא]] היא הפרשה השביעית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה:" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" {{מקור\|כ"ח,י'\|כן}}. מעשיו של [[יעקב אבינו]] בחרן עומדים במרכז הפרשה. כאשר יעקב יצא מבאר שבע לחרן נאמר "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בבית אל) וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ " (י"א) - רבותינו פירשו: לשון תפילה...למדנו שתיקן [[תפלת ערבית]]<ref> לאחר ש[[אברהם אבינו]] תיקן [[תפילת שחרית]] שנאחר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.." {{מקור\|כ"ב,ג'\|כן}} ו[[יצחק אבינו]] - [[תפילת מנחה] שנאמר:"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" {{מקור\|(כ"ד,ס"ג)}]</ref>. הוא יצא לדרך בגיל 63 ונעצר בבית מדרשם של שם ועבר לתקופה של 14 שנים. נמצא הגיע לחרן כשהוא בן 77 <ref>[[סדר עולם רבא]] כתב :"נמצא עומד על הבאר בחרן בן ע"ז".</ref> - 2,185 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עבד שבע שנים למען נשותיו, עוד שבע שנים בנה את משפחתו ונולדו לו 11 בנים ובת ולאחר שש שנה נוספות - סל הכל עשרים שנה, הוא בקש :"וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי" {{מקור\|ל',ל'\|כן}} ואכן בשנת 2,205 יעקב אבינו יצא חזרה לארץ כנען.

	מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחל אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור\|מ"ו,כ"ז\|כן}} ~~הוא לשון עבר~~ ... ולדברי האומר <ref>תאומות נולדו עם השבטים</ref> צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן." - דהיינו מספר בני יעקב היה כפול. [[הרב אלחנן סמט]] במאמרו: [http://www.vbm-torah.org/hparsha-7/rtf/11vayigash.rtf בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה] מעלה הצעה:" אך מי הן "בנותיו" הרבות של יעקב? קשה לשער שהיו ליעקב בנות נוספות על דינה. כאן הפתרון פשוט: "בנותיו" הן אלו שכבר נזכרו מקודם ב[[פרשת וישב]]: "וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ ..."{{מקור\|ל"ז,ל"ה)}{ - וכבר פירש רבי נחמיה בבראשית רבה "כנעניות היו... אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו"."(פ"ד, כ"א)		מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחל אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור\|מ"ו,כ"ז\|כן}}.

	==תוכן הפרשה==		==תוכן הפרשה==
	הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים:		הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים:

Wikiboss: /* תוכן הפרשה */

2022-11-30T21:14:10Z

תוכן הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:14, 30 בנובמבר 2022
שורה 15:		שורה 15:
	* עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ)		* עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ)
	* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ"		* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ"
			==חלום יעקב==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[חלום יעקב]]}}
			בתחילת הפרשה הקב"ה מתגלה ליעקב ומראה לו סולם שראשו מגיע השמיימה כאשר מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. במהלך החלום הקב"ה מחזק את רוחו של יעקב הבורח מאת עשיו אחיו ומבטיח לו שהוא ישמור עליו ויחזירהו בשלום למולדתו וירבה את זרעו ושהוא וזרעו יירשו את הארץ.

			בעקבות החלום, יעקב מקים מצבה במקום וקורא למקום בית אל מכיוון שהוא מבין כי מדובר ב"בית אלוהים" ו"שער השמיים". יעקב נודר נדר כי כאשר ישוב אל ביתו לאחר המסע לחרן הוא יעבוד את ה' במקום שבו הקים את המצבה ויפריש לקב"ה מעשר מכל רכושו.

	==והיה זרעך כעפר הארץ==		==והיה זרעך כעפר הארץ==
	בפרשה, הקב"ה מברך את יעקב בזרע רב ועצום, אבל בניגוד לברכה לאברהם שהובטח לו זרע "ככוכבי השמיים", יעקב מקבל ברכה מעט אחרת-"והיה זרעך כעפר הארץ". ברובד הפשט שתי הברכות שוות ומדברות על זרע רב, אבל האם לא היה אפשר למצוא ברכה טובה יותר לריבוי צאצאים מאשר עפר?		בפרשה, הקב"ה מברך את יעקב בזרע רב ועצום, אבל בניגוד לברכה לאברהם שהובטח לו זרע "ככוכבי השמיים", יעקב מקבל ברכה מעט אחרת-"והיה זרעך כעפר הארץ". ברובד הפשט שתי הברכות שוות ומדברות על זרע רב, אבל האם לא היה אפשר למצוא ברכה טובה יותר לריבוי צאצאים מאשר עפר?

Wikiboss ב־04:18, 27 בנובמבר 2022

2022-11-27T04:18:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:18, 27 בנובמבר 2022
שורה 1:		שורה 1:
			[[פרשת ויצא]] היא הפרשה השביעית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה:" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" {{מקור\|כ"ח,י'\|כן}}. מעשיו של [[יעקב אבינו]] בחרן עומדים במרכז הפרשה. כאשר יעקב יצא מבאר שבע לחרן נאמר "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בבית אל) וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ " (י"א) - רבותינו פירשו: לשון תפילה...למדנו שתיקן [[תפלת ערבית]]<ref> לאחר ש[[אברהם אבינו]] תיקן [[תפילת שחרית]] שנאחר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.." {{מקור\|כ"ב,ג'\|כן}} ו[[יצחק אבינו]] - [[תפילת מנחה] שנאמר:"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" {{מקור\|(כ"ד,ס"ג)}]</ref>. הוא יצא לדרך בגיל 63 ונעצר בבית מדרשם של שם ועבר לתקופה של 14 שנים. נמצא הגיע לחרן כשהוא בן 77 <ref>[[סדר עולם רבא]] כתב :"נמצא עומד על הבאר בחרן בן ע"ז".</ref> - 2,185 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עבד שבע שנים למען נשותיו, עוד שבע שנים בנה את משפחתו ונולדו לו 11 בנים ובת ולאחר שש שנה נוספות - סל הכל עשרים שנה, הוא בקש :"וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי" {{מקור\|ל',ל'\|כן}} ואכן בשנת 2,205 יעקב אבינו יצא חזרה לארץ כנען.
	~~'''~~פרשת ויצא~~'''~~ היא הפרשה השביעית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה:" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" {{מקור\|כ"ח,י'\|כן}}. מעשיו של [[יעקב אבינו]] בחרן עומדים במרכז הפרשה. כאשר יעקב יצא מבאר שבע לחרן נאמר "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בבית אל) וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ " (י"א) - רבותינו פירשו: לשון תפילה...למדנו שתיקן [[תפלת ערבית]]<ref> לאחר ש[[אברהם אבינו]] תיקן [[תפילת שחרית]] שנאחר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.." {{מקור\|כ"ב,ג'\|כן}} ו[[יצחק אבינו]] - [[תפילת מנחה] שנאמר:"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" {{מקור\|(כ"ד,ס"ג)}]</ref>. הוא יצא לדרך בגיל 63 ונעצר בבית מדרשם של שם ועבר לתקופה של 14 שנים. נמצא הגיע לחרן כשהוא בן 77 <ref>[[סדר עולם רבא]] כתב :"נמצא עומד על הבאר בחרן בן ע"ז".</ref> - 2,185 ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. עבד שבע שנים למען נשותיו, עוד שבע שנים בנה את משפחתו ונולדו לו 11 בנים ובת ולאחר שש שנה נוספות - סל הכל עשרים שנה, הוא בקש :"וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי" {{מקור\|ל',ל'\|כן}} ואכן בשנת 2,205 יעקב אבינו יצא חזרה לארץ כנען.

	מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחל אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור\|מ"ו,כ"ז\|כן}} הוא לשון עבר ... ולדברי האומר <ref>תאומות נולדו עם השבטים</ref> צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן." - דהיינו מספר בני יעקב היה כפול. [[הרב אלחנן סמט]] במאמרו: [http://www.vbm-torah.org/hparsha-7/rtf/11vayigash.rtf בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה] מעלה הצעה:" אך מי הן "בנותיו" הרבות של יעקב? קשה לשער שהיו ליעקב בנות נוספות על דינה. כאן הפתרון פשוט: "בנותיו" הן אלו שכבר נזכרו מקודם ב[[פרשת וישב]]: "וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ ..."{{מקור\|ל"ז,ל"ה)}{ - וכבר פירש רבי נחמיה בבראשית רבה "כנעניות היו... אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו"."(פ"ד, כ"א)		מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחל אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור\|מ"ו,כ"ז\|כן}} הוא לשון עבר ... ולדברי האומר <ref>תאומות נולדו עם השבטים</ref> צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן." - דהיינו מספר בני יעקב היה כפול. [[הרב אלחנן סמט]] במאמרו: [http://www.vbm-torah.org/hparsha-7/rtf/11vayigash.rtf בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה] מעלה הצעה:" אך מי הן "בנותיו" הרבות של יעקב? קשה לשער שהיו ליעקב בנות נוספות על דינה. כאן הפתרון פשוט: "בנותיו" הן אלו שכבר נזכרו מקודם ב[[פרשת וישב]]: "וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ ..."{{מקור\|ל"ז,ל"ה)}{ - וכבר פירש רבי נחמיה בבראשית רבה "כנעניות היו... אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו"."(פ"ד, כ"א)

Wikiboss: /* תכלית אף ללא הולדת ילדים */

2020-11-26T21:43:35Z

תכלית אף ללא הולדת ילדים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:43, 26 בנובמבר 2020
שורה 26:		שורה 26:
	מי השילוח {{הערה\|ויצא, ד"ה ויחר אף יעקב}} מסביר שיעקב רצה לבחון האם רצונה של רחל לילדים היה מהמניעים הנכונים. קצת לפני שרחל פונה ליעקב כתוב בפסוק סיבה אחרת שעלולה להוביל לרצונה של רחל בילדים- "ותקנא רחל באחותה". רחל מקנאת באחותה ה"מוצלחת" שמצליחה ללדת כאשר היא נשארת עקרה. יעקב, שמודע לקנאה זו, רצה לבחון האם רצונה של רחל להביא ילדים הוא אכן למען האידיאל להקים את עם ישראל, או שמדובר בסך הכל ברצון לספק את הקנאה באחותה. לאחר שרחל הסכימה להכניס גם את אמתה בלהה, היא הראתה שאין מדובר בקנאה אלא בשאיפה אמיתית לבנות את עם ישראל. לאחר שהתברר רצונה של רחל, הגיעה לה גם הישועה והיא נפקדה.		מי השילוח {{הערה\|ויצא, ד"ה ויחר אף יעקב}} מסביר שיעקב רצה לבחון האם רצונה של רחל לילדים היה מהמניעים הנכונים. קצת לפני שרחל פונה ליעקב כתוב בפסוק סיבה אחרת שעלולה להוביל לרצונה של רחל בילדים- "ותקנא רחל באחותה". רחל מקנאת באחותה ה"מוצלחת" שמצליחה ללדת כאשר היא נשארת עקרה. יעקב, שמודע לקנאה זו, רצה לבחון האם רצונה של רחל להביא ילדים הוא אכן למען האידיאל להקים את עם ישראל, או שמדובר בסך הכל ברצון לספק את הקנאה באחותה. לאחר שרחל הסכימה להכניס גם את אמתה בלהה, היא הראתה שאין מדובר בקנאה אלא בשאיפה אמיתית לבנות את עם ישראל. לאחר שהתברר רצונה של רחל, הגיעה לה גם הישועה והיא נפקדה.
	===תכלית אף ללא הולדת ילדים===		===תכלית אף ללא הולדת ילדים===
	מנגד, בעל העקידת יצחק {{#makor-new:בראשית "שער-ט-)פרשת-בראשית(\|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-בראשית\|"שער-ט-)פרשת-בראשית(\|null}} מפרש את העניין באופן שונה. לדבריו, יעקב כעס על העובדה שרחל תופסת את כל קיומה בהולדת הילדים ובלעדיהם חייה אינם שווים {{ציטוטון\|הבה לי בנים ואם אין- מתה אנכי}}. בעל העקידה מסביר שיעקב רצה להוכיח לרחל שאף ללא גידול הילדים- יש לה קיום בפני עצמה.		מנגד, בעל העקידת יצחק {{#makor-new:בראשית "שער-ט-(פרשת-בראשית)\|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-בראשית\|"שער-ט-)פרשת-בראשית(\|null}} מפרש את העניין באופן שונה. לדבריו, יעקב כעס על העובדה שרחל תופסת את כל קיומה בהולדת הילדים ובלעדיהם חייה אינם שווים {{ציטוטון\|הבה לי בנים ואם אין- מתה אנכי}}. בעל העקידה מסביר שיעקב רצה להוכיח לרחל שאף ללא גידול הילדים- יש לה קיום בפני עצמה.
	בדבריו, הוא מסתמך על המתואר בפרשת בראשית שכאשר אדם הראשון פוגש את אשתו- הוא קורא לה לראשונה אשה, ורק לאחר זמן, כאשר היא מתחילה ללדת ילדים, מתבטא בכך פן נוסף באישיות שלה והיא נקראת- חווה: אם כל חי. מכפילות השמות ניתן להבין שעל אף שהולדת הילדים מדגישה פן נוסף וחשוב באישיותה, עדיין אין זו כל מהותה והיא גם "אשה" אף לפני שהייתה "חווה". באותו האופן, יעקב מוכיח את רחל שיש לה אישיות ותכלית אף ללא ילדים, וכועס על רצונה למות בעקבות הקושי ללדת.		בדבריו, הוא מסתמך על המתואר בפרשת בראשית שכאשר אדם הראשון פוגש את אשתו- הוא קורא לה לראשונה אשה, ורק לאחר זמן, כאשר היא מתחילה ללדת ילדים, מתבטא בכך פן נוסף באישיות שלה והיא נקראת- חווה: אם כל חי. מכפילות השמות ניתן להבין שעל אף שהולדת הילדים מדגישה פן נוסף וחשוב באישיותה, עדיין אין זו כל מהותה והיא גם "אשה" אף לפני שהייתה "חווה". באותו האופן, יעקב מוכיח את רחל שיש לה אישיות ותכלית אף ללא ילדים, וכועס על רצונה למות בעקבות הקושי ללדת.

Wikiboss: /* תוכן הפרשה */

2019-12-06T08:17:47Z

תוכן הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:17, 6 בדצמבר 2019
שורה 16:		שורה 16:
	* עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ)		* עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ)
	* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ"		* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ"
			==והיה זרעך כעפר הארץ==
			בפרשה, הקב"ה מברך את יעקב בזרע רב ועצום, אבל בניגוד לברכה לאברהם שהובטח לו זרע "ככוכבי השמיים", יעקב מקבל ברכה מעט אחרת-"והיה זרעך כעפר הארץ". ברובד הפשט שתי הברכות שוות ומדברות על זרע רב, אבל האם לא היה אפשר למצוא ברכה טובה יותר לריבוי צאצאים מאשר עפר?

			[[תוספות]] {{#makor-new:ברכות יז א\|ראשונים-תוספות-ברכות\|יז\|א}} מפרש את הברכה הנאמרת בתפילה "ונפשי כעפר לכל תהיה" ומסביר שאין הכוונה שעל האדם להיות שפל כלפי הכל, אלא להיפך יש בכך ברכה- "מה עפר אינו מקבל כליה לעולם כן יהי רצון שזרעי לא יכלה לעולם כמו שהוא אומר והיה זרעך כעפר הארץ". משמעות ברכת ה' ליעקב היא ברכת חיי הנצח לעם היהודי. במהלך ההיסטוריה אומות ועמים קמו ונפלו ורק העם היהודי, הנרמס כעפר, הוא שלבסוף שרד עם לימינו. באותו האופן, ה[[רמב"ם]] ב[[איגרת תימן]], כתב ליהודים שנאלצו להתאסלם מפחד המוסלמים. הוא שולח להם שכשם שיעקב בורך "והיה זרעך כעפר הארץ" כן גם הם עתידים לגבור על אויביהם "כמו שהעפר באחריתו יעלה על הדורסים אותו, ויישאר הוא והדורסים אותו לא יעמדו".

	==התחת אלוהים אנכי==		==התחת אלוהים אנכי==

Wikiboss: /* התחת אלוהים אנכי */

2019-11-28T20:26:30Z

התחת אלוהים אנכי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:26, 28 בנובמבר 2019
שורה 19:		שורה 19:
	==התחת אלוהים אנכי==		==התחת אלוהים אנכי==
	לאחר שרחל לא מצליחה ללדת, היא פונה אל יעקב ומבקשת ממנו בפשטות שיתפלל עליה. אמנם, למרות המצב הקשה בו רחל הייתה, יעקב עונה לה קשות {{ציטוטון\|התחת אלוהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן?!}}. חז"ל במדרש {{#makor-new:בראשית רבה עא ז\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|עא\|ז}} גם תמהו על התנהגותו של יעקב ושאלו במדרש האם "כך עונים את המעיקות?!", ובאמת קשה להבין, מה היה רוגזו של יעקב? היא בסך הכל ביקשה שיתפלל עליה?		לאחר שרחל לא מצליחה ללדת, היא פונה אל יעקב ומבקשת ממנו בפשטות שיתפלל עליה. אמנם, למרות המצב הקשה בו רחל הייתה, יעקב עונה לה קשות {{ציטוטון\|התחת אלוהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן?!}}. חז"ל במדרש {{#makor-new:בראשית רבה עא ז\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|עא\|ז}} גם תמהו על התנהגותו של יעקב ושאלו במדרש האם "כך עונים את המעיקות?!", ובאמת קשה להבין, מה היה רוגזו של יעקב? היא בסך הכל ביקשה שיתפלל עליה?
			===לעשות את המעשה מתוך המניע הנכון===
	מי השילוח {{הערה\|ויצא, ד"ה ויחר אף יעקב}} מסביר שיעקב רצה לבחון האם רצונה של רחל לילדים היה מהמניעים הנכונים. קצת לפני שרחל פונה ליעקב כתוב בפסוק סיבה אחרת שעלולה להוביל לרצונה של רחל בילדים- "ותקנא רחל באחותה". רחל מקנאת באחותה ה"מוצלחת" שמצליחה ללדת כאשר היא נשארת עקרה. יעקב, שמודע לקנאה זו, רצה לבחון האם רצונה של רחל להביא ילדים הוא אכן למען האידיאל להקים את עם ישראל, או שמדובר בסך הכל ברצון לספק את הקנאה באחותה. לאחר שרחל הסכימה להכניס גם את אמתה בלהה, היא הראתה שאין מדובר בקנאה אלא בשאיפה אמיתית לבנות את עם ישראל. לאחר שהתברר רצונה של רחל, הגיעה לה גם הישועה והיא נפקדה.		מי השילוח {{הערה\|ויצא, ד"ה ויחר אף יעקב}} מסביר שיעקב רצה לבחון האם רצונה של רחל לילדים היה מהמניעים הנכונים. קצת לפני שרחל פונה ליעקב כתוב בפסוק סיבה אחרת שעלולה להוביל לרצונה של רחל בילדים- "ותקנא רחל באחותה". רחל מקנאת באחותה ה"מוצלחת" שמצליחה ללדת כאשר היא נשארת עקרה. יעקב, שמודע לקנאה זו, רצה לבחון האם רצונה של רחל להביא ילדים הוא אכן למען האידיאל להקים את עם ישראל, או שמדובר בסך הכל ברצון לספק את הקנאה באחותה. לאחר שרחל הסכימה להכניס גם את אמתה בלהה, היא הראתה שאין מדובר בקנאה אלא בשאיפה אמיתית לבנות את עם ישראל. לאחר שהתברר רצונה של רחל, הגיעה לה גם הישועה והיא נפקדה.
			===תכלית אף ללא הולדת ילדים===
	מנגד, בעל העקידת יצחק {{#makor-new:בראשית "שער-ט-)פרשת-בראשית(\|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-בראשית\|"שער-ט-)פרשת-בראשית(\|null}} מפרש את העניין באופן שונה. לדבריו, יעקב כעס על העובדה שרחל תופסת את כל קיומה בהולדת הילדים ובלעדיהם חייה אינם שווים {{ציטוטון\|הבה לי בנים ואם אין- מתה אנכי}}. בעל העקידה מסביר שיעקב רצה להוכיח לרחל שאף ללא גידול הילדים- יש לה קיום בפני עצמה.		מנגד, בעל העקידת יצחק {{#makor-new:בראשית "שער-ט-)פרשת-בראשית(\|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-בראשית\|"שער-ט-)פרשת-בראשית(\|null}} מפרש את העניין באופן שונה. לדבריו, יעקב כעס על העובדה שרחל תופסת את כל קיומה בהולדת הילדים ובלעדיהם חייה אינם שווים {{ציטוטון\|הבה לי בנים ואם אין- מתה אנכי}}. בעל העקידה מסביר שיעקב רצה להוכיח לרחל שאף ללא גידול הילדים- יש לה קיום בפני עצמה.
	בדבריו, הוא מסתמך על המתואר בפרשת בראשית שכאשר אדם הראשון פוגש את אשתו- הוא קורא לה לראשונה אשה, ורק לאחר זמן, כאשר היא מתחילה ללדת ילדים, מתבטא בכך פן נוסף באישיות שלה והיא נקראת- חווה: אם כל חי. מכפילות השמות ניתן להבין שעל אף שהולדת הילדים מדגישה פן נוסף וחשוב באישיותה, עדיין אין זו כל מהותה והיא גם "אשה" אף לפני שהייתה "חווה". באותו האופן, יעקב מוכיח את רחל שיש לה אישיות ותכלית אף ללא ילדים, וכועס על רצונה למות בעקבות הקושי ללדת.		בדבריו, הוא מסתמך על המתואר בפרשת בראשית שכאשר אדם הראשון פוגש את אשתו- הוא קורא לה לראשונה אשה, ורק לאחר זמן, כאשר היא מתחילה ללדת ילדים, מתבטא בכך פן נוסף באישיות שלה והיא נקראת- חווה: אם כל חי. מכפילות השמות ניתן להבין שעל אף שהולדת הילדים מדגישה פן נוסף וחשוב באישיותה, עדיין אין זו כל מהותה והיא גם "אשה" אף לפני שהייתה "חווה". באותו האופן, יעקב מוכיח את רחל שיש לה אישיות ותכלית אף ללא ילדים, וכועס על רצונה למות בעקבות הקושי ללדת.

Wikiboss: /* שבת בית אל */

2019-11-28T20:25:00Z

שבת בית אל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:25, 28 בנובמבר 2019
שורה 16:		שורה 16:
	* עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ)		* עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ)
	* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ"		* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ"

			==התחת אלוהים אנכי==
			לאחר שרחל לא מצליחה ללדת, היא פונה אל יעקב ומבקשת ממנו בפשטות שיתפלל עליה. אמנם, למרות המצב הקשה בו רחל הייתה, יעקב עונה לה קשות {{ציטוטון\|התחת אלוהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן?!}}. חז"ל במדרש {{#makor-new:בראשית רבה עא ז\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|עא\|ז}} גם תמהו על התנהגותו של יעקב ושאלו במדרש האם "כך עונים את המעיקות?!", ובאמת קשה להבין, מה היה רוגזו של יעקב? היא בסך הכל ביקשה שיתפלל עליה?

			מי השילוח {{הערה\|ויצא, ד"ה ויחר אף יעקב}} מסביר שיעקב רצה לבחון האם רצונה של רחל לילדים היה מהמניעים הנכונים. קצת לפני שרחל פונה ליעקב כתוב בפסוק סיבה אחרת שעלולה להוביל לרצונה של רחל בילדים- "ותקנא רחל באחותה". רחל מקנאת באחותה ה"מוצלחת" שמצליחה ללדת כאשר היא נשארת עקרה. יעקב, שמודע לקנאה זו, רצה לבחון האם רצונה של רחל להביא ילדים הוא אכן למען האידיאל להקים את עם ישראל, או שמדובר בסך הכל ברצון לספק את הקנאה באחותה. לאחר שרחל הסכימה להכניס גם את אמתה בלהה, היא הראתה שאין מדובר בקנאה אלא בשאיפה אמיתית לבנות את עם ישראל. לאחר שהתברר רצונה של רחל, הגיעה לה גם הישועה והיא נפקדה.

			מנגד, בעל העקידת יצחק {{#makor-new:בראשית "שער-ט-)פרשת-בראשית(\|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-בראשית\|"שער-ט-)פרשת-בראשית(\|null}} מפרש את העניין באופן שונה. לדבריו, יעקב כעס על העובדה שרחל תופסת את כל קיומה בהולדת הילדים ובלעדיהם חייה אינם שווים {{ציטוטון\|הבה לי בנים ואם אין- מתה אנכי}}. בעל העקידה מסביר שיעקב רצה להוכיח לרחל שאף ללא גידול הילדים- יש לה קיום בפני עצמה.
			בדבריו, הוא מסתמך על המתואר בפרשת בראשית שכאשר אדם הראשון פוגש את אשתו- הוא קורא לה לראשונה אשה, ורק לאחר זמן, כאשר היא מתחילה ללדת ילדים, מתבטא בכך פן נוסף באישיות שלה והיא נקראת- חווה: אם כל חי. מכפילות השמות ניתן להבין שעל אף שהולדת הילדים מדגישה פן נוסף וחשוב באישיותה, עדיין אין זו כל מהותה והיא גם "אשה" אף לפני שהייתה "חווה". באותו האופן, יעקב מוכיח את רחל שיש לה אישיות ותכלית אף ללא ילדים, וכועס על רצונה למות בעקבות הקושי ללדת.

	==שבת בית אל==		==שבת בית אל==
	[[תמונה:OfraOverview.jpg\|left\|thumb\|250px\|עפרה - בהרי בית אל - המקור:ויקישיתוף, צילם:יעקב]]		[[תמונה:OfraOverview.jpg\|left\|thumb\|250px\|עפרה - בהרי בית אל - המקור:ויקישיתוף, צילם:יעקב]]
	[[תמונה:Michael Lukas Leopold Willmann 001.jpg\|left\|thumb\|250px\|סולם יעקב - ציורו של Willmann, Michael 1691 - המקור:ויקישיתוף, Eloquence]]		[[תמונה:Michael Lukas Leopold Willmann 001.jpg\|left\|thumb\|250px\|סולם יעקב - ציורו של Willmann, Michael 1691 - המקור:ויקישיתוף, Eloquence]]



	שבת פרשת ויצא היא ה[[שבת]] שבה היישוב [[בית אל]] הוא חוגג האת יום עלייתו לקרקע. בכך התקיימו דברי [[ירמיהו הנביא ]] :"כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱ -לֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת... בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַםִ וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם נְאֻם -ה'" {{מקור\|ל"ב:ט', מ"ד\|כן}}.		שבת פרשת ויצא היא ה[[שבת]] שבה היישוב [[בית אל]] הוא חוגג האת יום עלייתו לקרקע. בכך התקיימו דברי [[ירמיהו הנביא ]] :"כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱ -לֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת... בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַםִ וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם נְאֻם -ה'" {{מקור\|ל"ב:ט', מ"ד\|כן}}.

Wikiboss: /* תוכן הפרשה */

2019-11-23T21:32:00Z

תוכן הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:32, 23 בנובמבר 2019
שורה 5:		שורה 5:

	==תוכן הפרשה==		==תוכן הפרשה==
	~~[[תמונה:Catacomb Via Latina Jacob ladder.jpg\|left\|thumb\|250px\|חלום יעקב - ציור בקטקומבות ברומא - המאה -4 - המקור:ויקישיתוף - Marsyas ]]~~

	הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים:		הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים:
	# '''היציאה לחרן''' - תאור חלום יעקב והבטחת הארץ, כמו לאבותיו: [[אברהם אבינו]] ו[[יצחק אבינו]]:"... וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ{{מקור\|כ"ח,י"ג-י"ד\|כן}}, הקמת המצבה ונדירת הנדר.		# '''היציאה לחרן''' - תאור חלום יעקב והבטחת הארץ, כמו לאבותיו: [[אברהם אבינו]] ו[[יצחק אבינו]]:"... וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ{{מקור\|כ"ח,י"ג-י"ד\|כן}}, הקמת המצבה ונדירת הנדר.
	# '''מפגש יעקב עם הרועים''' - תחילה הוא מסייע לרועים. ה[[רמב"ן]] כתב:"יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז, כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה אינם יכולים להניעה כלל" (ב').		# '''מפגש יעקב עם הרועים''' - תחילה הוא מסייע לרועים. ה[[רמב"ן]] כתב:"יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז, כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה אינם יכולים להניעה כלל" (ב').
	# '''אהבת יעקב ''' - "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" (י"א). ולאחר מכן :" וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל" והוא מסכים לעבוד עבורה :" שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" , :"וַיִּהְיוּ ~~בְעֵינָ�ו~~ כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". וכך היו לו הנשים: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה". התקיים המשתה, על ד"ה "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" - כתב רש"י: "דבוק הוא שהרי נקוד בחטף שבוע של זאת, והן [[שבעת ימי המשתה]] {{מקור\|תלמוד ירושלמי במועד קטן א',ז'\|כן}}. וכך משפחת יעקב אבינו הוקמה.		# '''אהבת יעקב ''' - "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" (י"א). ולאחר מכן :" וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל" והוא מסכים לעבוד עבורה :" שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" , :"וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". וכך היו לו הנשים: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה". התקיים המשתה, על ד"ה "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" - כתב רש"י: "דבוק הוא שהרי נקוד בחטף שבוע של זאת, והן [[שבעת ימי המשתה]] {{מקור\|תלמוד ירושלמי במועד קטן א',ז'\|כן}}. וכך משפחת יעקב אבינו הוקמה.
	# '''בני יעקב''' נולדו תוך שבע שנים וובניית המשפחה בחרן בא לסיומו הולדת [[יוסף]] כאשר רחך אימנו מכריזה :"...אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף ..."{{מקור\|ל',כ"ד\|כן}}.		# '''בני יעקב''' נולדו תוך שבע שנים וובניית המשפחה בחרן בא לסיומו הולדת [[יוסף]] כאשר רחך אימנו מכריזה :"...אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף ..."{{מקור\|ל',כ"ד\|כן}}.
	# '''ההכנות לשיבה לארץ''' - יעקב בקש לשוב :"תְּנָה אֶת-נָשַׁי וְאֶת-יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ" (כ"ו). יעקב צבר רכוש:"וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי-לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (מ"ג). והוא יצא לדרך: "וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו עַל-הַגְּמַלִּים"		# '''ההכנות לשיבה לארץ''' - יעקב בקש לשוב :"תְּנָה אֶת-נָשַׁי וְאֶת-יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ" (כ"ו). יעקב צבר רכוש:"וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי-לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (מ"ג). והוא יצא לדרך: "וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו עַל-הַגְּמַלִּים"

Wikiboss: /* אבן יעקב */

2019-11-23T21:31:33Z

אבן יעקב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:31, 23 בנובמבר 2019
שורה 44:		שורה 44:

	ומסכם: "המפגש של הר המוריה והר בית-אל בחלומו של יעקב (עפ"י המדרש שמביא רש"י) מבטא, לדעתי, את המפגש בין קדושת הארץ וקדושת התפילה. אין קניין לעם-ישראל בארצו בלי התפילה ועבודת ה', שהמוקד שלהם הוא בירושלים, ואין משמעות לעבודת ה' של עם -ישראל בלי ארץ -ישראל, אותה רואים ואליה מתחברים מבית- אל.		ומסכם: "המפגש של הר המוריה והר בית-אל בחלומו של יעקב (עפ"י המדרש שמביא רש"י) מבטא, לדעתי, את המפגש בין קדושת הארץ וקדושת התפילה. אין קניין לעם-ישראל בארצו בלי התפילה ועבודת ה', שהמוקד שלהם הוא בירושלים, ואין משמעות לעבודת ה' של עם -ישראל בלי ארץ -ישראל, אותה רואים ואליה מתחברים מבית- אל.

	~~==אבן יעקב==~~

	[[תמונה:Coronation_Chair_and_Stone_of_Scone__Anonymous_Engraver__Published_in_A_History_of_England.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחריט. אבן סקון מתחת כיסא ההכתרה במנזר וסטמינסטר, 1855 - המקור:ויקישיתוף, S kitahashi]]

	על האבן, עליה ישן יעקב אבינו, כתב ברש"י בד"ה "וישם מראשותיו" - עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק י"ח) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו. ו[[ספורנו]] כתב: "מֵאַבְנֵי הַמָּקום. שֶׁהָיוּ מוּכָנות שָׁם לָאורְחִים לֶאֱכל וְלָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם".

	בבריטניה קיימת אבן המכונה בשם '''אבן סקוּ‏ן''' . האבן היא אבן חול אדומה שאורכה 66 ס"מ, רוחבה 41 ס"מ וגובה 21 ס"מ. משקלה של האבן כ-152 ק"ג. בחלקה העליון של האבן נראים סימני חציבה, ובכל אחד מקצות האבן טבעת ברזל שנועדה לאפשר נשיאתה. האבן הוחזקה בעבר במנזר שב[[סקוטלנד]] ונעשה בה שימוש כאבן ההכתרה של מלכי סקוטלנד. בשנת 1296 הועברה האבן ללונדון ומאז היא משמשת כאבן ההכתרה של מלכי אנגליה . <ref>המקור:[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%9F הויקיפדיה העברית]</ref>
	על פי המסורת הקדומה אבן זו היא האבן שהניח יעקב אבינו לראשו עת חלם על סולם יעקב. קיימות גם מסורות אחרות לגבי מוצאה.

	==שכר הדודאים==		==שכר הדודאים==

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-11-23T21:29:49Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 23 בנובמבר 2019
שורה 145:		שורה 145:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16896 טקסט פרשת ויצא]
			* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%90/ דברי תורה על פרשת ויצא] מאתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/7 פרשת ויצא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/7 פרשת ויצא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/7#hftraHeader הפטרת ויצא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/7#hftraHeader הפטרת ויצא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [http://newb.co.il/?tag=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%90 פרשת ויצא] באתר התחלות חדשות
	* זאב ח' ארליך (ז'אבו), [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d5d01f798d90a244dbbcec8298788cf7a7.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=27087&channel=4&subchannel=5 "מסלול בריחת יעקב" בראי הושע הנביא], מקור ראשון, 28.11.07 - מתאים גם ל[[פרשת וישלח]]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==