פרשת ויגש - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* הגלות בראי הגלויות */

2020-01-02T17:32:28Z

הגלות בראי הגלויות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:32, 2 בינואר 2020
שורה 115:		שורה 115:
	"מיכאל (יתקע) תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלם ויחיה אותם הקב"ה, וילך משיח בן דוד ואליהו הנביא ויחיו את משיח בן יוסף הנאסף בשערי ירושלם וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות. מיד כל מלכי אומות העולם נושאים אותם על כתפיהם ומביאים אותם להם וגו'.		"מיכאל (יתקע) תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלם ויחיה אותם הקב"ה, וילך משיח בן דוד ואליהו הנביא ויחיו את משיח בן יוסף הנאסף בשערי ירושלם וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות. מיד כל מלכי אומות העולם נושאים אותם על כתפיהם ומביאים אותם להם וגו'.

	~~==הגלות בראי הגלויות==~~

	בני ישראל נאחזים במצרים למרות שהרעב ששרר בארץ כנען הסתיים, כמו שכתוב: "ויאמרו אל פרעה '''לגור בארץ באנו''' כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען, ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן" (מ"ז, ד'). ולא רק גרים אלה אפילו מתבססים כנאמר:"וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד" (שם, כ"ז).

	[[הרב בני לאו]] במאמרו [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml? נאחזים בקליפת מצרים כעובר במעי אמוitemNo=1052085&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0] בעיתון "הארץ" מוצא בפסוק לעיל צעקה גדולה וכתב:" המלים '''ויאחזו בה''' מלמדות על האופי האנושי שמתרגל למקום חדש, גם אם אין הוא שלו, ומבקש בכל כוחותיו לאחוז בו ולשייכו אליו... בלשונו הציורית של [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]: "שנעשו נאחזים ונקלטים בקליפת מצרים כעובר במעי אמו".

	הדימוי הזה מעורר מחשבות על הגדרת ישראל בתוך הגולה, בין אם היא ממצרים, מבבל, מספרד או גרמניה. כל עוד לא מגיע הרגע הנכון להתעוררות, אין רצון לצאת ממנה, היא במצבו של העובר השוכן בבטן אמו. הרפואה יודעת להתערב במקרה של עיכוב ביציאת הוולד, וגם יציאת מצרים נעשתה<ref> ולא רק היא ותעיד השואה על כך - לא ציטוט מהמאמר</ref>, לפי המסורת, במין "ניתוח קיסרי": "ויוצא ישראל מתוכם" <ref>ספר תהלים קל"ו</ref>.

	בימי בית ראשון הגלות הייתה אמורה להימשך שבעים שנה אך החברה היהודית בבבל התבססה - כמו בפרשת השבוע, "ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד".

	היהודים בדורו של רבי יהודה הלוי בחרו להישאר בגולה - "שלא יפרדו ממשכנותיהם וענייניהם". הגולה שואבת אותנו עם כל מחמדיה. התפילה של יהודי היושב בחו"ל על ירושלים וארץ ישראל היא בעיניו "כצפצוץ הזרזיר". בספרו "הכוזרי" משיב רבי יהודה הלוי לכוזרי : "הובשתני מלך כוזר, והעוון הזה הוא אשר מנענו מהשלמת מה שיעדנו בו האלהים בבית שני, כמה שנאמרבספר <makor>זכריה <ref>ב', י"ד</makor></ref> '''רני ושמחי בת ציון''', כי כבר היה הענין האלהי מזומן לחול כאשר בתחילה אלו היו מסכימים כולם לשוב בנפש חפצה, אבל שבו מקצתם ונשארו רובם וגדוליהם בבבל, רוצים בגלות ובעבודה שלא יפרדו ממשכנותיהם ועניניהם".

	הרב לאו מקשר בין הפרשה לבין [[צום עשרה בטבת]] - החל לעיתים קרובות בשבוע בה נקראת פרשת ויגש - אשר נקבע כ"יום הקדיש הכללי": לזכר כל אותם רבבות יהודים שנרצחו ונטבחו בידי הנאצים ועוזריהם ומועד מותם לא נודע. רבים מיהודי אירופה שלפני המלחמה ההיא נאחזו בארצותיהם, "ויפרו וירבו מאד". והוא מסיים בכתוב בספרו של עמוס אילון "רקוויאם גרמני". יהודי גרמניה ביקשו בכל מאודם להיכנס לרחם של האומה שבעטה בהם בכזו אכזריות. " מאז ראשית הציונות, ועוד יותר לאחר השואה והקמת המדינה, התחיל תהליך של השתרשות יהודית באדמת ישראל. הפעם לא כעובר שצריך לצאת מבטן אמו אל חייו אלא כנטיעה משתרשת ומתעצמת: "ותשרש שרשיה ותמלא ארץ. כסו הרים צלה, וענפיה ארזי אל. תשלח קציריה עד ים, ואל נהר יונקותיה" <ref>[[ספר תהלים]], פ', י"א-יג. </ref> .

	==הפטרת הפרשה==		==הפטרת הפרשה==

Wikiboss ב־17:31, 2 בינואר 2020

2020-01-02T17:31:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:31, 2 בינואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:Dore Bible Joseph Makes Himself Known to His Brethren.jpg\|left\|thumb\|250px\|יוסף מתוודע אל אחיו - תחריט דורה - המקור:ויקישיתוף,Ragesoss]]~~		'''פרשת וַיִּגַּשׁ''' היא [[פרשת השבוע]] האחת-עשרה ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מד יח$(מ"ד,י"ח)}}. בפרשה זו נפתחה תקופה ארוכה של מאתיים ועשר שנות גלות.

	'''פרשת וַיִּגַּשׁ''' היא [[פרשת השבוע]] האחת-עשרה ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מד יח$(מ"ד,י"ח)}}. בפרשה זו נפתחה תקופה ארוכה של מאתיים ועשר שנות גלות.

	[[יעקב אבינו]] מהווה נושא במחצית הפרשיות של הספר ו[[יוסף הצדיק]] - שליש. תופעה הצביעה על חשיבותו של הספר לתיאור כינונו של עם ישראל על-ידי יעקב אבינו ויוסף הצדיק.		[[יעקב אבינו]] מהווה נושא במחצית הפרשיות של הספר ו[[יוסף הצדיק]] - שליש. תופעה הצביעה על חשיבותו של הספר לתיאור כינונו של עם ישראל על-ידי יעקב אבינו ויוסף הצדיק.
שורה 10:		שורה 8:

	==חלוקת הפרשה==		==חלוקת הפרשה==
	~~[[תמונה:Jacov_to_mizraim.jpg\|left\|thumb\|250px\|יעקב יורד מצרימה -תחריט גוסטב דורה ]]~~

	הפרשה מתחלקת לנושאים הבאים:		הפרשה מתחלקת לנושאים הבאים:
	# '''התנצחות יהודה ויוסף''' - הפרשנים מדגישים כי מאחורי דבריו של [[יהודה בן יעקב\|יהודה]] עומדת הסכנה כי בני יעקב ייגרמו נזק פיזי למצרים. כבר שם הפרשה מעיד על כך '''ויגש''', כפי שנאמר על בצעידה לקראת מלחמה:"ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה" <ref>שמואל ב י - מובא במדרש רבה</ref>. עוד כתב [[מדרש תנחומא]]:"אמר רבי יודן: כשהייתה חמתו של יהודה עולה, היו שתי שערות יוצאות מתוך לבו וקורעות את בגדיו ...כיון שראה יוסף שעלתה חמתו של יהודה, אמר: '''עכשיו תאבד מצרים'''." בקיצור, התנהגותו של בנו של רועה צאן, המיועד להיות אבי מלכות עם ישראל, משפיעה על המשנה למלך מצרים.		# '''התנצחות יהודה ויוסף''' - הפרשנים מדגישים כי מאחורי דבריו של [[יהודה בן יעקב\|יהודה]] עומדת הסכנה כי בני יעקב ייגרמו נזק פיזי למצרים. כבר שם הפרשה מעיד על כך '''ויגש''', כפי שנאמר על בצעידה לקראת מלחמה:"ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה" <ref>שמואל ב י - מובא במדרש רבה</ref>. עוד כתב [[מדרש תנחומא]]:"אמר רבי יודן: כשהייתה חמתו של יהודה עולה, היו שתי שערות יוצאות מתוך לבו וקורעות את בגדיו ...כיון שראה יוסף שעלתה חמתו של יהודה, אמר: '''עכשיו תאבד מצרים'''." בקיצור, התנהגותו של בנו של רועה צאן, המיועד להיות אבי מלכות עם ישראל, משפיעה על המשנה למלך מצרים.
שורה 46:		שורה 42:

	==התגלות יוסף אל אחיו==		==התגלות יוסף אל אחיו==

	~~[[תמונה:Claes_Cornelisz__Moeyaert_001.jpg\|left\|thumb\|250px\|אחי יוסף לפני יוסף - ציור:Claes_Cornelisz__Moeyaert 1633 המקור:ויקישיתוף Eloquence]]~~

	ההתגלות של יוסף אל אחיו, מסבירה לנו דברים רבים: למה נחשדו כמרגלים, למה יוסף שם כסף באמתחתם, איך הוא יודע להושיב את אחיו לפי גילם, למה הוא שואל על האבא ומדוע הוא מתעניין בבנימין.		ההתגלות של יוסף אל אחיו, מסבירה לנו דברים רבים: למה נחשדו כמרגלים, למה יוסף שם כסף באמתחתם, איך הוא יודע להושיב את אחיו לפי גילם, למה הוא שואל על האבא ומדוע הוא מתעניין בבנימין.

שורה 59:		שורה 52:

	==אל תרגזו בדרך==		==אל תרגזו בדרך==
			בפרשה, יוסף מתוודע לאחיו ומשלח אותם לאביו תוך כדי שהוא מצווה עליהם "אל תרגזו בדרך". מפשט הדברים ניתן להבין שיוסף מזהיר את אחיו פן יתווכחו אחד עם השני על מכירת יוסף, אך המדרש מסביר את העניין באופן שונה. המדרש ב[[בראשית רבה]] {{#makor-new:בראשית רבה צד א\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|צד\|א}} מפרש שיוסף מזהיר את אחיו לבל יפסעו בדרך פסיעה גסה, ולכאורה המדרש איננו מובן, מה הקשר בין ציווי איסור פסיעה גסה להליכת האחים ליעקב?

	~~כאשר נפרדו השבטים מיוסף אחיהם, לקראת חזרתם לארץ כנען, כדי להביא את יעקב, אמר להם יוסף:~~		[[הרב קוק]] בפירושו על הגמרא {{מקור\|עין אי"ה ברכות מג}} מסביר את איסור הפסיעה הגסה באופן מחודש. לדבריו, כאשר האדם פוסע פסיעה גסה הוא למעשה מראה שהדרך איננה חשובה לו, והוא מנסה להגיע אל מטרת דרכו והתוצאה בדרך המהירה ביותר. התורה אוסרת עלינו לפסוע פסיעה גסה בה אנו מחליטים שאין חשיבות לדרך בה אנו הולכים וכל מה שחשוב לנו היא התוצאה.
	~~"אל תרגזו בדרך". רש"י מביא את פירוש המדרש, שיוסף הורה להם: "אל תתעסקו בדבר הלכה, שמא תרגז עליכם הדרך".~~

	בקשה זו של יוסף תמוהה לכאורה. הלוא התורה מאחדת ועושה שלום, כמו שנאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". חז"ל גם הורו "אל ייפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו". מדוע אפוא הזהיר יוסף את אחיו שלא לעסוק בדברי תורה ?

	[~~http://www.chabad.org.il/_Uploads/1241sh1148.pdf שיחת השבוע של חב"ד~~]] ~~עוסקת בנושא זה~~. ~~והיא משיבה:~~ ,~~שיוסף הזהיר את אחיו מעיסוק בלימוד עיוני~~, ~~מפלפולי התורה, שמזה יכול להתפתח עניין של "תרגזו~~
	בדרך". ~~לעומת זה, ההוראה להיפרד "בדבר הלכה"~~ היא ~~לומר הלכות פסוקות, שאין עליהן קושיות, ועניינים כאלה מאחדים ומוסיפים קִרבה~~."

	~~ודבר התורה מגיע לכלל מסקנה: "כאשר יהודים נפרדים זה מזה~~, ~~עליהם לחזק~~ את ~~האהבה והאחדות שביניהם, כדי שכל אחד ואחד מהם ימלא במקום שהוא הולך אליו~~ את ~~שליחותו של הקב"ה~~. הדרך ~~לעשות זאת~~ היא		באותו אופן, יוסף מזהיר את האחים לבל ירגזו בדרך- שלא ינסו להגיע כמה שיותר מהר ליעקב מבלי שהם בעצמם יעכלו כמו שצריך את המפגש הטעון עם יעקב. דווקא ההליכה בדרך בה ניתן לחשוב על הדברים בבהירות ולמצוא את הדרך הנכונה לבשר את הבשורה המשמחת ליעקב- היא הדרך הנכונה.
	~~דווקא על־ידי ענייני הלכה, שאין בהם מחלוקת, וממילא לא יכול לצאת מהם עניין של פירוד לבבות, אלא שלום ואחדות דווקא~~."

	==על העגלות==		==על העגלות==

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2020-01-02T17:08:43Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:08, 2 בינואר 2020
שורה 153:		שורה 153:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16900 תוכן פרשת ויגש] באתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa%20%d7%95%d7%99%d7%92%d7%a9 שיעורים על פרשת ויגש] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/11 פרשת ויגש] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/11 פרשת ויגש] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/11#hftraHeader הפטרת ויגש (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/11#hftraHeader הפטרת ויגש (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

Emmanuel678: /* הפטרת הפרשה */

2019-06-09T19:30:03Z

הפטרת הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:30, 9 ביוני 2019
שורה 144:		שורה 144:
	==הפטרת הפרשה==		==הפטרת הפרשה==

	במאמר ~~[http://www.articles.co.il/article/31964/~~ויגש - גלות לצורך הגאולה], המופיע באתר '''מאמרים''' נכללת פיסקה הדנה בהפטרה. נציג את חלקה:		במאמר ויגש - גלות לצורך הגאולה, המופיע באתר '''מאמרים''' נכללת פיסקה הדנה בהפטרה. נציג את חלקה:

	"התפייסותם של יוסף ואחיו בראשותו של יהודה הניחה את היסודות לאמונתם המאוחדת של עם ישראל בעת השעבוד, וחיזקה את בטחונם בהתגשמותן העתידיות של גזרות ה' יתברך". יוסף גם הניח את היסודות לאחדות ולאמונה של עם ישראל בעתיד לבוא. בהפטרת פרשת ויגש יחזקאל הנביא מנבא את האיחוד העתידי בין שבט יהודה ושבט יוסף לאחר שהפכו להיות לשני עמים מופרדים, לשתי ממלכות נפרדות. פיצול אשר פגע בעם ישראל לדורותיו הן בצד החומרי והן בצד הרוחני.		"התפייסותם של יוסף ואחיו בראשותו של יהודה הניחה את היסודות לאמונתם המאוחדת של עם ישראל בעת השעבוד, וחיזקה את בטחונם בהתגשמותן העתידיות של גזרות ה' יתברך". יוסף גם הניח את היסודות לאחדות ולאמונה של עם ישראל בעתיד לבוא. בהפטרת פרשת ויגש יחזקאל הנביא מנבא את האיחוד העתידי בין שבט יהודה ושבט יוסף לאחר שהפכו להיות לשני עמים מופרדים, לשתי ממלכות נפרדות. פיצול אשר פגע בעם ישראל לדורותיו הן בצד החומרי והן בצד הרוחני.
שורה 151:		שורה 151:

	האיחוד בין שני החלקים של עם ישראל הוא כל כך קשה, עד כדי כך שלצורך זה הבטיח ה' לישראל את התערבותו, וכן מובא בגמ': "אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ" <ref>פסחים, פ"ח,א'</ref>.		האיחוד בין שני החלקים של עם ישראל הוא כל כך קשה, עד כדי כך שלצורך זה הבטיח ה' לישראל את התערבותו, וכן מובא בגמ': "אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ" <ref>פסחים, פ"ח,א'</ref>.

			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.mgketer.org/parasha/11 פרשת ויגש] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/11#hftraHeader הפטרת ויגש (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	==ראו גם==		==ראו גם==

Mishehu: /* ראו גם */

2013-07-07T17:59:38Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:59, 7 ביולי 2013
שורה 151:		שורה 151:

	האיחוד בין שני החלקים של עם ישראל הוא כל כך קשה, עד כדי כך שלצורך זה הבטיח ה' לישראל את התערבותו, וכן מובא בגמ': "אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ" <ref>פסחים, פ"ח,א'</ref>.		האיחוד בין שני החלקים של עם ישראל הוא כל כך קשה, עד כדי כך שלצורך זה הבטיח ה' לישראל את התערבותו, וכן מובא בגמ': "אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ" <ref>פסחים, פ"ח,א'</ref>.

			==ראו גם==
			*[[ירידת בני ישראל למצרים]]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Mishehu: /* חלוקת הפרשה */

2013-07-07T17:28:22Z

חלוקת הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:28, 7 ביולי 2013
שורה 16:		שורה 16:
	# '''יוסף מתוודע''' - השיא של הפרשה. הקורא מצפה שוב ושוב לראות כיצד המפגש נוצר. יוסף התפרץ לעבר אחיו במשפט הידוע:" הַעוֹד אָבִי חָי" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מה ג$(מ"ה,ג')}}. והם:"(וְ)לֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו". ויוסף הנבון מיישר מייד את ההידורים ומסביר להם:"הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ה') - אתם חשבת שהבאתם לאסון, מסתבר כי אלוקים חשב אחרת - התוצאה חיובית.		# '''יוסף מתוודע''' - השיא של הפרשה. הקורא מצפה שוב ושוב לראות כיצד המפגש נוצר. יוסף התפרץ לעבר אחיו במשפט הידוע:" הַעוֹד אָבִי חָי" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מה ג$(מ"ה,ג')}}. והם:"(וְ)לֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו". ויוסף הנבון מיישר מייד את ההידורים ומסביר להם:"הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ה') - אתם חשבת שהבאתם לאסון, מסתבר כי אלוקים חשב אחרת - התוצאה חיובית.
	# '''הזמנת פרעה''' - פרעה שולח הזמנה לבני-יעקב ומורה להם :"וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ"(י"ח). ואפילו עגלות הוא שולח עימם כדי להוביל את המטען.		# '''הזמנת פרעה''' - פרעה שולח הזמנה לבני-יעקב ומורה להם :"וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ"(י"ח). ואפילו עגלות הוא שולח עימם כדי להוביל את המטען.
	# ~~'''"~~ירידת" בני ישראל ~~'''~~ - בטרם ירדו למצרים, יעקב זוכה להבטחה ב"בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה" (חלום אחרון לספר בראשית) :"...אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה '''וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם-עָלֹה .''' <ref>שוב, הקורא חש כי מתרחשת ההטחה מברית בין הבתרים</ref>.." {{מקור\|תנ"ך:בראשית מו ג$(מ"ו,ג'-ד')}}. ובשבעים נפש יורדים מצרים :"בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל-זַרְעוֹ" (ז'), אפילו בני יוסף שנולדו במצרים נכללים בחבורה.		# [[ירידת בני ישראל למצרים]] - בטרם ירדו למצרים, יעקב זוכה להבטחה ב"בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה" (חלום אחרון לספר בראשית) :"...אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה '''וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם-עָלֹה .''' <ref>שוב, הקורא חש כי מתרחשת ההטחה מברית בין הבתרים</ref>.." {{מקור\|תנ"ך:בראשית מו ג$(מ"ו,ג'-ד')}}. ובשבעים נפש יורדים מצרים :"בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל-זַרְעוֹ" (ז'), אפילו בני יוסף שנולדו במצרים נכללים בחבורה.
	# '''המפגש עם פרעה''' - יוסף יוזם את "פגישת הפיסגה": יעקב ונבחרת מבניו באים אל פרעה מלך מצרים. ובפגישה "...וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת-פַּרְעֹה" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מז ז$(מ"ז,ז')}}. מלך מצרים נותן :"לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ" (י"א)		# '''המפגש עם פרעה''' - יוסף יוזם את "פגישת הפיסגה": יעקב ונבחרת מבניו באים אל פרעה מלך מצרים. ובפגישה "...וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת-פַּרְעֹה" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מז ז$(מ"ז,ז')}}. מלך מצרים נותן :"לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ" (י"א)
	# '''הסתגלות המצרים'''- עוד חמש שנים, בהן "איו חריש וקציר". העם מתרגל לכך שלא יהיה לו כסף, שדות ומקנה. "וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ"(כ"א) בכך הוא משווה את מעמדם לאלו של בני יעקב: אלו ללא אדמה משלהם וגם אלו באותו מצב. נוצר שיויון: לבני ישראל ללא נחלה בדיוק כמו שאין יישוב קבע לעם המצרי.		# '''הסתגלות המצרים'''- עוד חמש שנים, בהן "איו חריש וקציר". העם מתרגל לכך שלא יהיה לו כסף, שדות ומקנה. "וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ"(כ"א) בכך הוא משווה את מעמדם לאלו של בני יעקב: אלו ללא אדמה משלהם וגם אלו באותו מצב. נוצר שיויון: לבני ישראל ללא נחלה בדיוק כמו שאין יישוב קבע לעם המצרי.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:12:54Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:12, 6 בספטמבר 2012
שורה 96:		שורה 96:
	* '''העם משמה את מושבו''' - אם אין לו אדמה לא משנה היכן הוא גר. וכך נאמר בפרשה:"וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ" (כ"א)		* '''העם משמה את מושבו''' - אם אין לו אדמה לא משנה היכן הוא גר. וכך נאמר בפרשה:"וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ" (כ"א)
	* '''רק הכהנים שמרו על מעמדם''' - רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת-חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל-כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת-אַדְמָתָם" (כ"ב).		* '''רק הכהנים שמרו על מעמדם''' - רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת-חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל-כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת-אַדְמָתָם" (כ"ב).
	* '''הסדר החדש''' - יוסף מספק את הזרעים והם משלמים על כך בחמישית מהיבול"...הֵא-לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה. וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם...'''וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד-הַיּוֹם הַזֶּה''' עַל-אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ"{{מקור\|כ"ג-כ:ו)\|כן}}		* '''הסדר החדש''' - יוסף מספק את הזרעים והם משלמים על כך בחמישית מהיבול"...הֵא-לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה. וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם...'''וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד-הַיּוֹם הַזֶּה''' עַל-אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ"{{מקור\|כ"ג-כ:ו\|כן}}

	==עדויות היסטוריות על הרעב==		==עדויות היסטוריות על הרעב==
שורה 115:		שורה 115:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[משיח בן יוסף]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[משיח בן יוסף]]}}

	'''משיח בן יוסף''' הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. הרעיון מקורו ב"פרשת ויגש" לאחר ש[[יוסף הצדיק]] התוודע לאחיו, הוא מתאר את ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" {{מקור\|מ"ה,ה')\|כן}}. מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר".		'''משיח בן יוסף''' הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. הרעיון מקורו ב"פרשת ויגש" לאחר ש[[יוסף הצדיק]] התוודע לאחיו, הוא מתאר את ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" {{מקור\|מ"ה,ה'\|כן}}. מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר".

	לעומתו, לצאצאי [[יהודה בן יעקב\|יהודה]] יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:" : "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"<ref> בראשית רבה צ"ה, ג'</ref>. וביתר הדגשה לצאצאי [[דוד המלך]] מיועד לו תפקיד ה[[משיח]]. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.		לעומתו, לצאצאי [[יהודה בן יעקב\|יהודה]] יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:" : "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"<ref> בראשית רבה צ"ה, ג'</ref>. וביתר הדגשה לצאצאי [[דוד המלך]] מיועד לו תפקיד ה[[משיח]]. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:37:43Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:37, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Dore Bible Joseph Makes Himself Known to His Brethren.jpg\|left\|thumb\|250px\|יוסף מתוודע אל אחיו - תחריט דורה - המקור:ויקישיתוף,Ragesoss]]		[[תמונה:Dore Bible Joseph Makes Himself Known to His Brethren.jpg\|left\|thumb\|250px\|יוסף מתוודע אל אחיו - תחריט דורה - המקור:ויקישיתוף,Ragesoss]]

	'''פרשת וַיִּגַּשׁ''' היא [[פרשת השבוע]] האחת-עשרה ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מד יח$(מ"ד,י"ח)}}. בפרשה זו נפתחה תקופה ארוכה של מאתיים ועשר שנות גלות.		'''פרשת וַיִּגַּשׁ''' היא [[פרשת השבוע]] האחת-עשרה ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" {{מקור\|תנ"ך:בראשית מד יח$(מ"ד,י"ח)}}. בפרשה זו נפתחה תקופה ארוכה של מאתיים ועשר שנות גלות.
שורה 96:		שורה 96:
	* '''העם משמה את מושבו''' - אם אין לו אדמה לא משנה היכן הוא גר. וכך נאמר בפרשה:"וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ" (כ"א)		* '''העם משמה את מושבו''' - אם אין לו אדמה לא משנה היכן הוא גר. וכך נאמר בפרשה:"וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ" (כ"א)
	* '''רק הכהנים שמרו על מעמדם''' - רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת-חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל-כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת-אַדְמָתָם" (כ"ב).		* '''רק הכהנים שמרו על מעמדם''' - רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת-חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל-כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת-אַדְמָתָם" (כ"ב).
	* '''הסדר החדש''' - יוסף מספק את הזרעים והם משלמים על כך בחמישית מהיבול"...הֵא-לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה. וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם...'''וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד-הַיּוֹם הַזֶּה''' עַל-אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ"{{מקור\|(כ"ג-כ:ו))}}		* '''הסדר החדש''' - יוסף מספק את הזרעים והם משלמים על כך בחמישית מהיבול"...הֵא-לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה. וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם...'''וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד-הַיּוֹם הַזֶּה''' עַל-אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ"{{מקור\|כ"ג-כ:ו)\|כן}}

	==עדויות היסטוריות על הרעב==		==עדויות היסטוריות על הרעב==
שורה 115:		שורה 115:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[משיח בן יוסף]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[משיח בן יוסף]]}}

	'''משיח בן יוסף''' הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. הרעיון מקורו ב"פרשת ויגש" לאחר ש[[יוסף הצדיק]] התוודע לאחיו, הוא מתאר את ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" {{מקור\|(מ"ה,ה'))}}. מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר".		'''משיח בן יוסף''' הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. הרעיון מקורו ב"פרשת ויגש" לאחר ש[[יוסף הצדיק]] התוודע לאחיו, הוא מתאר את ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" {{מקור\|מ"ה,ה')\|כן}}. מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר".

	לעומתו, לצאצאי [[יהודה בן יעקב\|יהודה]] יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:" : "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"<ref> בראשית רבה צ"ה, ג'</ref>. וביתר הדגשה לצאצאי [[דוד המלך]] מיועד לו תפקיד ה[[משיח]]. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.		לעומתו, לצאצאי [[יהודה בן יעקב\|יהודה]] יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:" : "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"<ref> בראשית רבה צ"ה, ג'</ref>. וביתר הדגשה לצאצאי [[דוד המלך]] מיועד לו תפקיד ה[[משיח]]. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.

יוסף שמח ב־07:04, 13 באוגוסט 2012

2012-08-13T07:04:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:04, 13 באוגוסט 2012
שורה 158:		שורה 158:

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:~~פרשות~~ השבוע]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|ויגש]]
	[[קטגוריה:ספר בראשית\|ויגש]]		[[קטגוריה:ספר בראשית\|ויגש]]
	[[קטגוריה:דורו של יעקב]]		[[קטגוריה:דורו של יעקב]]

מאירי: {{פרשת שבוע}} קטגוריה:פרשות השבוע קטגוריה:ספר בראשית

2011-01-04T15:51:49Z

{{פרשת שבוע}} קטגוריה:פרשות השבוע קטגוריה:ספר בראשית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:51, 4 בינואר 2011
שורה 158:		שורה 158:

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
			[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
	[[קטגוריה:ספר בראשית\|ויגש]]		[[קטגוריה:ספר בראשית\|ויגש]]
	[[קטגוריה:דורו של יעקב]]		[[קטגוריה:דורו של יעקב]]