פרשת וארא - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* ולא שמעו אל משה */

2020-01-23T19:08:02Z

ולא שמעו אל משה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:08, 23 בינואר 2020
שורה 135:		שורה 135:
	הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן" ("ו-כ"ז)		הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן" ("ו-כ"ז)

	==~~ולא שמעו אל משה~~==		==קוצר רוח ומעבודה קשה==
	~~כאשר משה מודיע לבני ישראל על הגאולה העתידה~~, ~~התורה מספרת שלמרות שהם לא היו חסרי אמונה הם עדיין לא הקשיבו~~ "~~מחוסר רוח ומעבודה~~ קשה". ~~אבל ההסבר של התורה נשמע מעט מוזר,~~ איך ייתכן שלמרות ~~שהם~~ האמינו למשה הם לא רצו לשמוע לדבריו? הרי דווקא בגלל שהייתה להם עבודה קשה הם היו צריכים יותר להתעניין בגאולה?		[[רש"י]] מפרש את עניין קוצר הרוח כפשוטו ומסביר ש"כל מי שהוא מצר, רוחו ונשמתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו" כלומר באמת היה להם קשה לנשום מרוב עבודה. מנגד, ה[[אבן עזרא]] מפרש את העניין בצורה מושאלת ואומר ש"קצרה רוחם באורך הגלות ובעבודה הקשה שהתחדשה עליהם". אך לפי שני ההסברים עדיין לא ברור איך ייתכן שלמרות שבני ישראל האמינו למשה הם עדיין לא רצו לשמוע לדבריו? הרי דווקא בגלל שהייתה להם עבודה קשה הם היו צריכים יותר להתעניין בגאולה?

	ה[[רמב"ן]] ~~מפרש~~ שקוצר הרוח הוא הפחד של עם ישראל מחרב פרעה בעוד העבודה הקשה היא הדוחק בהם הם חיים וממילא בתנאים כאלו לא הצליחו לחשוב ולשמוע כל דבר שעלול לסכן אותם או להפריע אותם מעבודתם. מנגד, ה[[משך חכמה]] מתרץ שעל אף שבני ישראל התעניינו בשחרור מעבדות, הם לא הקשיבו למשה בגלל דבריו על ההגעה לארץ ישראל והגאולה השלמה. לדבריו, אנשים קשיי יום מסוגלים לשמוע רק על גאולה קרובה שתוכל לשחרר אותם מצרתם, ואין להם את אורך הרוח לשמוע ולחשוב על הבטחות רחוקות ועתידיות.		ה[[רמב"ן]] מתרץ קושיא זו בכך שקוצר הרוח הוא הפחד של עם ישראל מחרב פרעה בעוד העבודה הקשה היא הדוחק בהם הם חיים וממילא בתנאים כאלו לא הצליחו לחשוב ולשמוע כל דבר שעלול לסכן אותם או להפריע אותם מעבודתם. מנגד, ה[[משך חכמה]] מתרץ שעל אף שבני ישראל התעניינו בשחרור מעבדות, הם לא הקשיבו למשה בגלל דבריו על ההגעה לארץ ישראל והגאולה השלמה. לדבריו, אנשים קשיי יום מסוגלים לשמוע רק על גאולה קרובה שתוכל לשחרר אותם מצרתם, ואין להם את אורך הרוח לשמוע ולחשוב על הבטחות רחוקות ועתידיות.

	==מכות מצרים==		==מכות מצרים==

Wikiboss: /* מכות מצרים */

2020-01-23T19:05:24Z

מכות מצרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:05, 23 בינואר 2020
שורה 134:		שורה 134:
	וכל זה בא להגיד לנו":"הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר הר הֶם הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל-צִבְאֹתָם		וכל זה בא להגיד לנו":"הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר הר הֶם הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל-צִבְאֹתָם
	הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן" ("ו-כ"ז)		הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן" ("ו-כ"ז)

			==ולא שמעו אל משה==
			כאשר משה מודיע לבני ישראל על הגאולה העתידה, התורה מספרת שלמרות שהם לא היו חסרי אמונה הם עדיין לא הקשיבו "מחוסר רוח ומעבודה קשה". אבל ההסבר של התורה נשמע מעט מוזר, איך ייתכן שלמרות שהם האמינו למשה הם לא רצו לשמוע לדבריו? הרי דווקא בגלל שהייתה להם עבודה קשה הם היו צריכים יותר להתעניין בגאולה?

			ה[[רמב"ן]] מפרש שקוצר הרוח הוא הפחד של עם ישראל מחרב פרעה בעוד העבודה הקשה היא הדוחק בהם הם חיים וממילא בתנאים כאלו לא הצליחו לחשוב ולשמוע כל דבר שעלול לסכן אותם או להפריע אותם מעבודתם. מנגד, ה[[משך חכמה]] מתרץ שעל אף שבני ישראל התעניינו בשחרור מעבדות, הם לא הקשיבו למשה בגלל דבריו על ההגעה לארץ ישראל והגאולה השלמה. לדבריו, אנשים קשיי יום מסוגלים לשמוע רק על גאולה קרובה שתוכל לשחרר אותם מצרתם, ואין להם את אורך הרוח לשמוע ולחשוב על הבטחות רחוקות ועתידיות.

	==מכות מצרים==		==מכות מצרים==

	{{ערך מורחב\|ערך=[[מכות מצרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מכות מצרים]]}}

	בפרשה מובאות שבע מתוך עשר מכות מצרים. אלו הם הפגעים שנגף הקב"ה את המצריים כדי להכריחם לשלח משם את בני ישראל. כאשר באה המכה, פרעה הבטיח לשלוח את ישראל מארצו. כאשר רפתה המכה ובאה הרווחה ותחרט. ה' הקשה את ליבו והוא לא הסכים לשלוח את עם ישראל, פעם אחר פעם והמטרה הייתה להראות את המופתים לעיני הגויים <ref>[[אוצר ישראל]] ערך:'''מכות מצרים'''</ref>.		בפרשה מובאות שבע מתוך עשר מכות מצרים. אלו הם הפגעים שנגף הקב"ה את המצריים כדי להכריחם לשלח משם את בני ישראל. כאשר באה המכה, פרעה הבטיח לשלוח את ישראל מארצו. כאשר רפתה המכה ובאה הרווחה ותחרט. ה' הקשה את ליבו והוא לא הסכים לשלוח את עם ישראל, פעם אחר פעם והמטרה הייתה להראות את המופתים לעיני הגויים <ref>[[אוצר ישראל]] ערך:'''מכות מצרים'''</ref>.

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2020-01-21T20:16:58Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:16, 21 בינואר 2020
שורה 213:		שורה 213:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90 דברי תורה על פרשת וארא] מאתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16903 טקסט פרשת וארא] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/14 פרשת וארא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/14 פרשת וארא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/14#hftraHeader הפטרת וארא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/14#hftraHeader הפטרת וארא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

Emmanuelc ב־20:51, 23 בינואר 2017

2017-01-23T20:51:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:51, 23 בינואר 2017
שורה 213:		שורה 213:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.mgketer.org/~~mikra~~/2/6/~~2 פרשת~~ וארא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/14 פרשת וארא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/14#hftraHeader הפטרת וארא (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Emmanuelc ב־14:03, 28 באוקטובר 2016

2016-10-28T14:03:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:03, 28 באוקטובר 2016
שורה 211:		שורה 211:

	נושא ההפטרה הוא מעין המובא בפרשה: העונש על מצרים. ב[[ספר יחזקאל]] מתחילה ההפטרה:"כֹּה-אָמַר אֲדֹ' ה' בְּקַבְּצִי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן-הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל-אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב" <ref>כ"ח, כ"ה</ref>. הוא מנבא על מפלת הממלכות מסביב לארץ ישראל ומגיע למצרים ומזכיר בפסוק את היאור מ"מכות מצרים" וכך הוא כתב:"לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל-יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד-גְּבוּל כּוּשׁ" (י"א). סופה יבוא וגם סוף מלכות בבל וההפטרה מסתיימת בהבטחה:"בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן-פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'" <ref>כ"ט, כ"א</ref>		נושא ההפטרה הוא מעין המובא בפרשה: העונש על מצרים. ב[[ספר יחזקאל]] מתחילה ההפטרה:"כֹּה-אָמַר אֲדֹ' ה' בְּקַבְּצִי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן-הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל-אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב" <ref>כ"ח, כ"ה</ref>. הוא מנבא על מפלת הממלכות מסביב לארץ ישראל ומגיע למצרים ומזכיר בפסוק את היאור מ"מכות מצרים" וכך הוא כתב:"לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל-יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד-גְּבוּל כּוּשׁ" (י"א). סופה יבוא וגם סוף מלכות בבל וההפטרה מסתיימת בהבטחה:"בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן-פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'" <ref>כ"ט, כ"א</ref>

			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.mgketer.org/mikra/2/6/2 פרשת וארא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:39:14Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:39, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''פרשת וארא''' היא הפרשה השנייה של [[ספר שמות]] . היא קרויה לפי תחילת הפסוק השני של הפרשה:"וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" {{מקור\|(ספר שמות, ו',ג')}}.		'''פרשת וארא''' היא הפרשה השנייה של [[ספר שמות]] . היא קרויה לפי תחילת הפסוק השני של הפרשה:"וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" {{מקור\|ספר שמות, ו',ג'\|כן}}.

	תחילת הפרשה בשובו של [[משה רבינו]] ממדיין כמו שמובא ב[[מדרש רבה]]:"ויצאו נוגשי העם ושוטריו (סוף [[פרשת שמות]]<ref> ה',י'</ref> כיון שגזר כן הלך משה למדין ועשה ששה חדשים ואהרן היה יושב במצרים, ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו (במדין) [למדין] <ref>מדרש רבה ה' י"ט</ref>.		תחילת הפרשה בשובו של [[משה רבינו]] ממדיין כמו שמובא ב[[מדרש רבה]]:"ויצאו נוגשי העם ושוטריו (סוף [[פרשת שמות]]<ref> ה',י'</ref> כיון שגזר כן הלך משה למדין ועשה ששה חדשים ואהרן היה יושב במצרים, ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו (במדין) [למדין] <ref>מדרש רבה ה' י"ט</ref>.

יוסף שמח ב־07:05, 13 באוגוסט 2012

2012-08-13T07:05:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:05, 13 באוגוסט 2012
שורה 216:		שורה 216:

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:~~פרשות~~ השבוע]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|וארא]]
	[[קטגוריה:ספר שמות\|וארא]]		[[קטגוריה:ספר שמות\|וארא]]

מאירי: קטגוריה:פרשות השבוע

2011-01-04T15:58:34Z

קטגוריה:פרשות השבוע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:58, 4 בינואר 2011
שורה 216:		שורה 216:

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
			[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
	[[קטגוריה:ספר שמות\|וארא]]		[[קטגוריה:ספר שמות\|וארא]]

212.179.134.33 ב־09:24, 28 בפברואר 2010

2010-02-28T09:24:31Z

הצגת שינויים

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-25T14:27:41Z

הוספת תגיות מקור

הצגת שינויים