פרשת בא - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* מכת הבכורות - השיא */

2021-01-16T18:45:07Z

מכת הבכורות - השיא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:45, 16 בינואר 2021
שורה 58:		שורה 58:

	==מכת הבכורות - השיא==		==מכת הבכורות - השיא==
	~~[[תמונה:Turnertenth_brcoror_Inyan.jpg\|left\|thumb\|250px\| "ויהי בחצות הלילה .." - מכת הבכורות - ויקישיתןף, תרם:Inyan]]~~
	עשר מכות הוכו המצרים, אולם הקש ששבר את גב הגמל היתה מכת בכורות. [[הרב יהושע שפירא]], ראש ישיבת רמת גן, במאמרו בעלון פרשת השבוע [[עלוני פרשת השבוע#שבת בשבתו\|שבת בשבתו]] : [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160 "אצל פרעה אין בכור, הכל עומד" ] סבור שהסיבה לכך היא שהבכורה מציינת את '''ההתחדשות על ציר הזמן'''. כל דור הוא חוליה חדשה, ובראשו ניצב הבכור. שאר האחים הם סניפים וסעיפים של החידוש הזה, ומשום כך אין הם חשובים כמותו.		עשר מכות הוכו המצרים, אולם הקש ששבר את גב הגמל היתה מכת בכורות. [[הרב יהושע שפירא]], ראש ישיבת רמת גן, במאמרו בעלון פרשת השבוע [[עלוני פרשת השבוע#שבת בשבתו\|שבת בשבתו]] : [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160 "אצל פרעה אין בכור, הכל עומד" ] סבור שהסיבה לכך היא שהבכורה מציינת את '''ההתחדשות על ציר הזמן'''. כל דור הוא חוליה חדשה, ובראשו ניצב הבכור. שאר האחים הם סניפים וסעיפים של החידוש הזה, ומשום כך אין הם חשובים כמותו.

Wikiboss: /* אכילת מצה על שום מה */

2021-01-16T18:42:03Z

אכילת מצה על שום מה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:42, 16 בינואר 2021
שורה 43:		שורה 43:

	==אכילת מצה על שום מה==		==אכילת מצה על שום מה==
	~~[[תמונה:Shmura_Matzo_Yoninah.jpg\|left\|thumb\|250px\|מצה שמורה - ויקישיתוף, תרם:Yoninah]]~~
	בפרשה מוזכרת אכילת המצה ב "פסח מצרים" וב"פסח דורות". אבל בכל אחד מהמקרים יש טעם אחר:		בפרשה מוזכרת אכילת המצה ב "פסח מצרים" וב"פסח דורות". אבל בכל אחד מהמקרים יש טעם אחר:
	* ב'''פסח מצרים''' - המצה נאכלת עם קרבן הפסח: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" <ref> י"ב , ח'</ref> .		* ב'''פסח מצרים''' - המצה נאכלת עם קרבן הפסח: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" <ref> י"ב , ח'</ref> .

Wikiboss: /* הכבדת לב פרעה */

2021-01-14T20:29:12Z

הכבדת לב פרעה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:29, 14 בינואר 2021
שורה 24:		שורה 24:
	הכבדת ליבו של פרעה מוזכרת כמה פעמים בעת [[מכות מצרים]] ועל אף תחנוני העם הוא ממשיך לסרב לשלח את עם ישראל על אף המכות וטענת עבדיו "הטרם תדע כי אבדה מצרים". הראשונים התקשו כיצד ייתכן שהקב"ה הקשיח את ליבו ומנע מפרעה את הבחירה החופשית, וכן כיצד נענש על מעשיו לאחר הקשחה זו:		הכבדת ליבו של פרעה מוזכרת כמה פעמים בעת [[מכות מצרים]] ועל אף תחנוני העם הוא ממשיך לסרב לשלח את עם ישראל על אף המכות וטענת עבדיו "הטרם תדע כי אבדה מצרים". הראשונים התקשו כיצד ייתכן שהקב"ה הקשיח את ליבו ומנע מפרעה את הבחירה החופשית, וכן כיצד נענש על מעשיו לאחר הקשחה זו:

	~~'''~~הקשחת הלב היא חלק מהעונש~~''':~~ ה[[רמב"ם]] ~~<ref>~~הלכות תשובה ו,ג~~</ref>~~ הסביר שהקשחת לב פרעה היא מהעונש על מעשיו הקודמים. לאחר שפרעה חטא מעצמו (בבחירתו החופשית) והרע לישראל הגרים בארצו נגזר עליו שתמנע ממנו האפשרות לחזור בתשובה ולפיכך חיזק הקב"ה את ליבו על מנת שיוכל לקבל את עונשו המגיע לו<ref>באותו אופן, מסביר הרמב"ם את הקשחת הלב של סיחון והכנענים שחטאו ומשום חטאם נמנע מהם לחזור בתשובה.</ref>.		===הקשחת הלב היא חלק מהעונש===
			ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ו ג\|רמב"ם-תשובה\|ו\|ג}} הסביר שהקשחת לב פרעה היא מהעונש על מעשיו הקודמים. לאחר שפרעה חטא מעצמו (בבחירתו החופשית) והרע לישראל הגרים בארצו נגזר עליו שתמנע ממנו האפשרות לחזור בתשובה ולפיכך חיזק הקב"ה את ליבו על מנת שיוכל לקבל את עונשו המגיע לו<ref>באותו אופן, מסביר הרמב"ם את הקשחת הלב של סיחון והכנענים שחטאו ומשום חטאם נמנע מהם לחזור בתשובה.</ref>.

	מקור לדברי הרמב"ם ניתן למצוא במדרש <ref>מדרש רבה שמות פרשה י"ג פסקה ג'</ref> המתרץ באופן דומה: "כי אני הכבדתי את לבו - אמר ר' יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה?.. שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה, שניה ושלישית, ואינו חוזר בו - והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע - כיון ששיגר הקב"ה חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך, הֶוְי: 'כי אני הכבדתי את לבו' ".		מקור לדברי הרמב"ם ניתן למצוא במדרש <ref>מדרש רבה שמות פרשה י"ג פסקה ג'</ref> המתרץ באופן דומה: "כי אני הכבדתי את לבו - אמר ר' יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה?.. שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה, שניה ושלישית, ואינו חוזר בו - והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע - כיון ששיגר הקב"ה חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך, הֶוְי: 'כי אני הכבדתי את לבו' ".

	~~'''~~הקשחת הלב מאפשרת את הבחירה~~:'''~~ [[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] <ref>ספר העיקרים, מאמר רביעי פרק כה.</ref><ref>וכן מסביר הספורנו ד"ה ואני אקשה</ref> מסביר שאין הקשחת הלב מונעת את הבחירה אלא דווקא מאפשרת אותה. לשיטתו, פרעה היה עלול לקבל מורך לב מעוצמת המכות ובגללם להסכים לשחרר את העם ובכך תהיה פגיעה בבחירה החופשית שלו. דווקא הקשחת הלב היא שנתנה לו את האפשרות להישאר "על טבעו ובחירתו" ולומר שכל המכות התרחשו בדרך מקרה<ref>מאשר בחירת פרעה כשסר מעליו עול המכה היתה לרע, אמר השם יתברך אני הכבדתי את לבו, כלומר כשהסירותי מלבו המורך שקנה מחמת המכה, וישאר על טבעו ובחירתו, והוא לרוע בחירתו בקש עלות ותואנות לתלות בהן ענין המכות ולומר שהיו במקרה</ref>.		===הקשחת הלב מאפשרת את הבחירה===
			[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] <ref>ספר העיקרים, מאמר רביעי פרק כה.</ref><ref>וכן מסביר הספורנו ד"ה ואני אקשה</ref> מסביר שאין הקשחת הלב מונעת את הבחירה אלא דווקא מאפשרת אותה. לשיטתו, פרעה היה עלול לקבל מורך לב מעוצמת המכות ובגללם להסכים לשחרר את העם ובכך תהיה פגיעה בבחירה החופשית שלו. דווקא הקשחת הלב היא שנתנה לו את האפשרות להישאר "על טבעו ובחירתו" ולומר שכל המכות התרחשו בדרך מקרה<ref>מאשר בחירת פרעה כשסר מעליו עול המכה היתה לרע, אמר השם יתברך אני הכבדתי את לבו, כלומר כשהסירותי מלבו המורך שקנה מחמת המכה, וישאר על טבעו ובחירתו, והוא לרוע בחירתו בקש עלות ותואנות לתלות בהן ענין המכות ולומר שהיו במקרה</ref>.

	==חודשי השנה==		==חודשי השנה==

Wikiboss: /* הכבדת לב פרעה */

2021-01-14T20:27:05Z

הכבדת לב פרעה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:27, 14 בינואר 2021
שורה 25:		שורה 25:

	'''הקשחת הלב היא חלק מהעונש''': ה[[רמב"ם]] <ref>הלכות תשובה ו,ג</ref> הסביר שהקשחת לב פרעה היא מהעונש על מעשיו הקודמים. לאחר שפרעה חטא מעצמו (בבחירתו החופשית) והרע לישראל הגרים בארצו נגזר עליו שתמנע ממנו האפשרות לחזור בתשובה ולפיכך חיזק הקב"ה את ליבו על מנת שיוכל לקבל את עונשו המגיע לו<ref>באותו אופן, מסביר הרמב"ם את הקשחת הלב של סיחון והכנענים שחטאו ומשום חטאם נמנע מהם לחזור בתשובה.</ref>.		'''הקשחת הלב היא חלק מהעונש''': ה[[רמב"ם]] <ref>הלכות תשובה ו,ג</ref> הסביר שהקשחת לב פרעה היא מהעונש על מעשיו הקודמים. לאחר שפרעה חטא מעצמו (בבחירתו החופשית) והרע לישראל הגרים בארצו נגזר עליו שתמנע ממנו האפשרות לחזור בתשובה ולפיכך חיזק הקב"ה את ליבו על מנת שיוכל לקבל את עונשו המגיע לו<ref>באותו אופן, מסביר הרמב"ם את הקשחת הלב של סיחון והכנענים שחטאו ומשום חטאם נמנע מהם לחזור בתשובה.</ref>.

	מקור לדברי הרמב"ם ניתן למצוא במדרש <ref>מדרש רבה שמות פרשה י"ג פסקה ג'</ref> המתרץ באופן דומה: "כי אני הכבדתי את לבו - אמר ר' יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה?.. שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה, שניה ושלישית, ואינו חוזר בו - והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע - כיון ששיגר הקב"ה חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך, הֶוְי: 'כי אני הכבדתי את לבו' ".		מקור לדברי הרמב"ם ניתן למצוא במדרש <ref>מדרש רבה שמות פרשה י"ג פסקה ג'</ref> המתרץ באופן דומה: "כי אני הכבדתי את לבו - אמר ר' יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה?.. שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה, שניה ושלישית, ואינו חוזר בו - והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע - כיון ששיגר הקב"ה חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך, הֶוְי: 'כי אני הכבדתי את לבו' ".

Wikiboss: /* תוכן הפרשה */

2020-01-31T08:03:55Z

תוכן הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:03, 31 בינואר 2020
שורה 6:		שורה 6:

	==תוכן הפרשה==		==תוכן הפרשה==
	~~[[תמונה:Targum.jpg\|left\|thumb\|250px\|מכת הבכורות עם תרגום - ויקישיתןף, תרם:Knutux]]~~

	הפרשה דנה בנושאים הבאים:		הפרשה דנה בנושאים הבאים:
	# '''לקראת יציאת מצרים''' - בהתראה על מכת הארבה משה רבינו ואהרון מגורשים מעל פני פרעה. משה רבינו משיב "בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו. אמנם אין דרכם של הטף לזבוח אומר משה רבינו, אך כיוון ש"חג ה' לנו" לא נוכל לעצור אותם מלהצטרף אלינו, כי הם מעצמם יראו את התלהבות המבוגרים ומרצונם ירצו להגיע אל מקום עבודת השם". זאת ועוד מוסיף החתם סופר, שגם מקנה ישראל ילך מעצמו למדבר כדי שיקריבו ממנו קרבן לה'. <ref>לפי החתם סופר מובא [http://www.thekotel.org/library/article.asp?id=153 הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים]</ref>		# '''לקראת יציאת מצרים''' - בהתראה על מכת הארבה משה רבינו ואהרון מגורשים מעל פני פרעה. משה רבינו משיב "בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו. אמנם אין דרכם של הטף לזבוח אומר משה רבינו, אך כיוון ש"חג ה' לנו" לא נוכל לעצור אותם מלהצטרף אלינו, כי הם מעצמם יראו את התלהבות המבוגרים ומרצונם ירצו להגיע אל מקום עבודת השם". זאת ועוד מוסיף החתם סופר, שגם מקנה ישראל ילך מעצמו למדבר כדי שיקריבו ממנו קרבן לה'. <ref>לפי החתם סופר מובא [http://www.thekotel.org/library/article.asp?id=153 הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים]</ref>

Wikiboss ב־07:48, 31 בינואר 2020

2020-01-31T07:48:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:48, 31 בינואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:Haggadah_14th_cent_Bender235.jpg\|left\|thumb\|250px\|[[הגדה של פסח]] (מהמאה ה-14) - על בסיס פרשת השבוע - ויקישיתוף, תרם:Bender235]]~~
	'''פרשת בא''' היא הפרשה השלישית ב[[ספר שמות]]. שמה בה במילה שבאמצע הפסוק הפותח את הפרשה:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" {{מקור\|ספר שמות, י',א'\|כן}}.		'''פרשת בא''' היא הפרשה השלישית ב[[ספר שמות]]. שמה בה במילה שבאמצע הפסוק הפותח את הפרשה:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" {{מקור\|ספר שמות, י',א'\|כן}}.

Emmanuel678: /* קישורים חיצוניים */

2019-06-14T10:00:55Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:00, 14 ביוני 2019
שורה 156:		שורה 156:
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16904 טקסט פרשת בא] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16904 טקסט פרשת בא] באתר ישיבה
	* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%90 דברי תורה על פרשת בא] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%90 דברי תורה על פרשת בא] באתר ישיבה
			* [https://www.mgketer.org/parasha/15 פרשת בא] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/15#hftraHeader הפטרת בא (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

46.19.86.67: /* קישורים חיצוניים */

2019-04-14T21:19:17Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:19, 14 באפריל 2019
שורה 154:		שורה 154:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/15 פרשת בא] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16904 טקסט פרשת בא] באתר ישיבה
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/~~15#hftraHeader הפטרת~~ בא ~~(ספרדים, אשכנזים ותימנים)~~] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%90 דברי תורה על פרשת בא] באתר ישיבה

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

46.19.86.67: /* טעם הפדיון */

2019-04-14T21:17:01Z

טעם הפדיון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:17, 14 באפריל 2019
שורה 141:		שורה 141:
	'''פטר חמור''' הוא עייר שנולד ראשון לאמו, חמור היוצא ראשון מרחם האתון. היא מצווה שבא נצטוו בני ישראל לאחר שצוו על קדושת בכורות אדם ובהמה. וכך נאמר ב[[ספר שמות]]<ref> י"ג, י"ג</ref> : "וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו". לאחר הפדיון, אין קדושה לא בחמור ולא בפדיונו, אלא שהפדיון - ממונו של כהן הוא. אם אין בעל החמור רוצה לפדותו - עורף את ראשו וקוברו.		'''פטר חמור''' הוא עייר שנולד ראשון לאמו, חמור היוצא ראשון מרחם האתון. היא מצווה שבא נצטוו בני ישראל לאחר שצוו על קדושת בכורות אדם ובהמה. וכך נאמר ב[[ספר שמות]]<ref> י"ג, י"ג</ref> : "וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו". לאחר הפדיון, אין קדושה לא בחמור ולא בפדיונו, אלא שהפדיון - ממונו של כהן הוא. אם אין בעל החמור רוצה לפדותו - עורף את ראשו וקוברו.
	===טעם הפדיון===		===טעם הפדיון===
	~~==טעם הפדיון==~~
	הגמרא בבכורות ה: שואלת <ref>"אמר ר' חנינא שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים א"ל גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים".</ref> מדוע חיוב הפדיון הוא דווקא בחמורים, ומסבירה שזו גזירת הכתוב וכן שסייעו החמורים לבני ישראל בנשיאת השלל שהוציאו ממצרים, ולכן הוקדשו ויש צורך לפדותן.		הגמרא בבכורות ה: שואלת <ref>"אמר ר' חנינא שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים א"ל גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים".</ref> מדוע חיוב הפדיון הוא דווקא בחמורים, ומסבירה שזו גזירת הכתוב וכן שסייעו החמורים לבני ישראל בנשיאת השלל שהוציאו ממצרים, ולכן הוקדשו ויש צורך לפדותן.

46.19.86.67: /* פטר חמור */

2019-04-14T21:16:16Z

פטר חמור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:16, 14 באפריל 2019
שורה 138:		שורה 138:

	==פטר חמור==		==פטר חמור==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[פטר חמור]]}}
			'''פטר חמור''' הוא עייר שנולד ראשון לאמו, חמור היוצא ראשון מרחם האתון. היא מצווה שבא נצטוו בני ישראל לאחר שצוו על קדושת בכורות אדם ובהמה. וכך נאמר ב[[ספר שמות]]<ref> י"ג, י"ג</ref> : "וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו". לאחר הפדיון, אין קדושה לא בחמור ולא בפדיונו, אלא שהפדיון - ממונו של כהן הוא. אם אין בעל החמור רוצה לפדותו - עורף את ראשו וקוברו.
			===טעם הפדיון===
			==טעם הפדיון==
			הגמרא בבכורות ה: שואלת <ref>"אמר ר' חנינא שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים א"ל גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים".</ref> מדוע חיוב הפדיון הוא דווקא בחמורים, ומסבירה שזו גזירת הכתוב וכן שסייעו החמורים לבני ישראל בנשיאת השלל שהוציאו ממצרים, ולכן הוקדשו ויש צורך לפדותן.

	~~{{ערך מורחב\|ערך=[[פטר חמור]]}}~~		באופן אחר, יש המסבירים את המצווה באופן אלגורי. החמור מסמל את החומריות, כפי שמרומז בעקידה בה אברהם מתנער מהחומריות ועולה להר ה'- "שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נעלה". המצווה מסמלת את האיסור להיכנע לחומריות השוררת בעולם הזה, ואת החיוב לשלוט עליה על ידי לקיחת החלק הבכיר שבה ולהחליפו בשה שמסמל את ההקרבה לה' "אלוקים יראה לו השה לעולה בני" . לפי הסבר זה ניתן גם להסביר מדוע המצווה ניתנת לעם ישראל מיד ביציאתן ממצרים. בתור עבדים, לעם ישראל לא היה רכוש וחומריות, אך לפני היציאה ממצרים שבה הם עתידים לקבל ממון רב יש צורך למתן את החומריות. רק לאחר שעם ישראל מצליחים להתנתק מהחומריות ניתן לצאת מהמיצרים של מצרים ולזכות בתורה ובארץ ישראל.

	'~~''פטר חמור''' הוא עייר שנולד ראשון לאמו~~, ~~חמור היוצא ראשון מרחם האתון. היא מצווה שבא נצטוו בני ישראל לאחר שצוו~~ על ~~קדושת בכורות אדם ובהמה. וכך נאמר ב[[ספר שמות]]~~<ref> ~~י"ג~~, ~~י"ג~~</ref> : "וכל פטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו". לאחר הפדיון, אין קדושה לא בחמור ולא בפדיונו, אלא שהפדיון - ממונו של כהן הוא. אם אין בעל החמור רוצה לפדותו - עורף את ראשו וקוברו.		הסבר נוסף גורס שהפדיון מסמל את היכולת לקדש את החומר. החמור (כשמו) מרמז על החומריות שבמבט שטחי נראית כמנותקת מהייעוד האלוקי, אך הקדושה שבפטר החמור מתברר שגם בה יש יכולת לשמש בסיס לגילוי הקדושה, כפי שסייעו החמורים לשאת את הרכוש שהיווה הבסיס לעבודת ה' והקמת המשכן. באותו אופן ניתן להסביר את המימרא בגמרא (סנהדרין צח,א) שהמשיח עתיד לרכוב על החמור, כלומר, יקרב את החומר ויעשה אותו מרכבה לגילוי השכינה, כדי לגלות את האידיאלים האלוקיים בעולם <ref>פניני הלכה, כשרות א, פטר חמור</ref>.

	==הפטרות השבת==		==הפטרות השבת==