Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:21:43Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:21, 20 בינואר 2020
שורה 180:		שורה 180:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T10:18:41Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה ת א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|ת|א}}
== סעיף א – אבלות בשבת ==

=== מניין השבת בימי האבלות ===

==== מועד קטן יט ע"א ====

שבת עולה ואינה מפסקת {יום השבת שבימי אבלו נמנה כאחד מימי אבלו, אבל אינו מפסיק את אבלותו}.

==== ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ה ====

התיבון {הקשו}: הרי הרגל הרי הוא אסור בתשמיש המיטה ואינו עולה {למניין שבעה} אף השבת הואיל והיא אסורה בתשמיש המיטה לא תעלה {למניין שבעה}? - אמר ר' בא: איפשר לשבעה בלא רגל אבל אי אפשר לשבעה בלא שבת!

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע: "שבת אינו מפסיק אבלות ועולה למנין שבעה".</blockquote></li></ul>

=== כיצד מתאבלים בשבת ===

==== מועד קטן כד ע"א ====

{לגבי דיני אבלות בשבת:} אמר שמואל: פח"ז - חובה, נת"ר – רשות:

פ'ריעת הראש {בשבת צריך לפרוע ראשו, דהיינו שאסור להתעטף כאבל},

ח'זרת קרע לאחוריו {צריך להחזיר את הקרע לאחוריו},

ז'קיפת המטה {צריך לזקוף את המיטה} – חובה.

נ'עילת הסנדל,

ת'שמיש המטה,

ר'חיצת ידים ורגלים בחמין ערבית – רשות {אם רוצה לנהוג כאבל יכול, שלא ניכר בזה לרבים שהוא אבל}.

ורב אמר: אף פריעת הראש – רשות {שגם בזה לא ניכר שאבל}.

ושמואל, מאי שנא נעילת הסנדל דרשות, דלאו כולי עלמא עבידי דסיימי מסאנייהו {שאם האבל ילך יחף בשבת, לא ניכר שהוא אבל}, פריעת הראש נמי לאו כולי עלמא עבידי דמגלו רישייהו {וא"כ מדוע האבל חייב לגלות את ראשו, הרי אין זה אבלות בפרהסיא}? – שמואל לטעמיה דאמר: 'כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים - אינה עטיפה' {וממילא עטיפת אבל שונה מהעטיפות של שאר האנשים, ובכך ניכר שהוא אבל, ולכן אסור לאבל להתעטף בשבת}...

א"ר יוחנן: דברים שבצינעא נוהג... אמר רבא אבל מטייל באונקלי {"חלוק קרוע" (רש"י)} בתוך ביתו.

<ul>
<li><blockquote>השו"ע פסק ע"פ הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש כשמואל: "שבת... קצת דיני אבלות נוהגים בו, דהיינו דברים שבצינעא שהם: תשמיש המטה ורחיצה. אבל דברים שבפרהסיא – לא {נוהג בשבת}, דהיינו: {שחייב} להסיר עטיפתו".</blockquote></li>
<li><blockquote>והעיר הרמ"א ע"פ הסמ"ג ומהרי"ו (דר"מ ס"ק א): "ודוקא כשהוא מעוטף עטיפות ישמעאלים כמו שנתבאר לעיל סימן שפ"ו, אבל קצת עטיפה שנוהגים בקצת מקומות כל ל', אין צריך להסיר בשבת, הואיל ויש לו מנעלים ברגליו<ref>וכתב הש"ך (ס"ק ב) שהטעם שכתב הרמ"א: "הואיל ויש לו מנעלים ברגליו", אינו הטעם של מהרי"ו, שהרי מי שמתיר מטעם זה, יתיר גם בעיטוף ישמעאלים, אלא הטעם שמותר הוא, מפני שנוהגים להמשיך להתעטף ככה, גם אחר אבלות שבעה. ולכן הוסיף ע"פ הב"ח, שאחר ברכו של ערבית ליל שבת, יגביה את הכובע, שנוהגים שמטים את הכובע קדימה בימי השבעה.</ref>".</blockquote></li>
<li><blockquote>והוסיף וכתב השו"ע ע"פ הרא"ש: "{וכן צריך} ללבוש מנעליו {מפני שהיום לא הולכים יחפים, שלא יהיה ניכר שמתאבל (באה"ג ס"ק ג)}, ולזקוף המטה מכפייתה, ושלא ללבוש בגד קרוע, אלא מחליפו, ואם אין לו להחליף מחזיר קרעו לאחריו<ref>וכתב הש"ך (ס"ק ג) שהיום לא נהגו לדקדק בהחזרת הבגד לאחוריו, ומסביר שאולי הטעם, מפני שממילא הולך עם נעליים, ניכר שאינו אבל.</ref>".</blockquote></li></ul>

=== בעניין לבישת בגדי שבת לאבל '''– עיין לעיל סימן שפט סע' ג, עמ'''' '''277''' ===

=== דיני אבלות בערב שבת ===

<ul>
<li><blockquote>כתב שו"ת גבעת שאול (סי' עב, הובא בפת"ש ס"ק א) שאין לאבל להקל בדיני אבלות עד כניסת שבת, ויש למחות במקילים בכך.</blockquote></li></ul>

=== כניסת האבל לבית הכנסת בערב שבת ===

<ul>
<li><blockquote>כתב באר הגולה (סי' שצג ס"ק (0)) שהמנהג בשבתות הוא שהאבל נכנס לבית הכנסת קודם תפילת ערבית של ליל שבת, והזקנים עומדים בפתח בית הכנסת בשתי שורות לנחמו.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב בשו"ת שיבת ציון (סי' ס, הובא בפת"ש ס"ק א) שהאבל פוסק מאבלותו בערב שבת משעה שהקהל מקבל שבת באמירת "ברכו". והוסיף שאם האבל דר במקום שאין שם מניין - רשאי להקדים לקבל עליו שבת רק אחר זמן מנחה קטנה שהוא שעתיים וחצי לפני הלילה<ref>ויש להקשות על דבריו שכתב שניתן לקבל שבת משעת מנחה קטנה, שהרי השו"ע פסק בהלכות שבת (או"ח סי' רסג סעיף ד) שקבלת שבת היא רק מפלג המנחה: "אם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד - רשאי... ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה". וכ"כ הרמ"א (סימן רסא סע' ב): "אם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך, הרשות בידו". וצ"ע.</ref> (אף אם הוא רגיל בדרך כלל לקבל שבת מוקדם יותר).</blockquote></li>
<li><blockquote>עוד כתב בשו"ת שיבת ציון (שם) שנהגו שהאבל מתפלל בערב שבת תפילת מנחה בחליצת נעלים מחוץ לבית הכנסת, ולפני אמירת "ברכו" קוראים לאבל שייכנס, ונועל מנעליו ונכנס.</blockquote></li>
<li><blockquote>ובפני ברוך (סי' כג סע' ה, עמ' רמג) כתב: "מנהג אשכנז שהאבל נכנס לבית הכנסת קודם אמירת "מזמור שיר ליום השבת"<ref>לכאורה מכיוון שהיום ברוב בתי הכנסת אומרים "מזמור שיר" אחרי שכבר שקעה השמש ונכנסה שבת בפועל, יש מקום לשלול מנהג הזה, משום אבלות בפרהסיא בשבת.</ref>, והשמש מכריז "צאו לקראת האבל" והקהל מקבל פניו בברכת "המקום ינחם אותך וכול'".</blockquote></li></ul>

=== לימוד תורה לאבל בשבת ===

<ul>
<li> האם מותר לאבל ללמוד תורה בשבת: (ב"י, ש"ך ס"ק ד)
</li></ul>

<ul>
<li>ר"י – מותר, שהתורה משמחת את הלב, והאבל צריך לשמח את עצמו.</li>
<li>ר"ת, מהר"ם, רא"ש ואגודה – אסור, כיוון שהאבלות היא בצינעה.
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כר"ת וסיעתו: "ותלמוד תורה הוי דבר שבצינעא {ולכן אסור}".
</li></ul>
</li></ul>

=== חזרת האבל על פרשת השבוע בשבת ===

<ul>
<li> האם מותר לאבל לחזור על פרשת השבוע: (טור, ש"ך ס"ק ד, ט"ז ס"ק א, פת"ש ס"ק ג)
</li></ul>

<ul>
<li>רא"ש – מותר, "כיון שחייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור הוי כקורא את שמע ומותר".</li>
<li>אגודה (מו"ק פ"ג אות נח) – אסור, "נראה דאבל אין לו לחזור הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום".
<ul>
<li>==== '''הכרעה''': השו"ע פסק כדעת הרא"ש: "אבל לחזור הפרשה, כיון שחייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור<ref>וכתב הרש"ל (הובא בש"ך ס"ק ד, ובדרישה ס"ק א) שיכול האבל גם לחזור על הפרשה "שנים מקרא ואחד תרגום", אך דין זה הוא רק בשבת ולא בימות החול, שבשבת זה זמנו וחובת היום. ונראה מתוך שהש"ך כתב "והוא הדין", שהבין שכוונת השו"ע שאבל חזן יכול להכין את הפרשה לקראת קריאת התורה, ובנוסף לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום. וכן משמע מדברי המג"א (או"ח סי' תקנד ס"ק ז) ומדברי המשנ"ב (שם ס"ק ח).
אולם מהט"ז משמע שכוונת השו"ע רק להתיר לאבל לקרוא "שנים מקרא ואחד תרגום" (מתוך שכתב שהאגודה אסר בזה) ולא להכין את הקריאה בתורה.
ונחלקו האחרונים האם מותר לאבל ללמוד בשבת "שנים מקרא ואחד תרגום" עם '''רש"י''':
'''ערוה"ש''' (ס"ק ו) – מותר מפני ש"כן דרכו בכל שבת - הוי כסדר התפלה".
'''ברכי יוסף''' (ס"ק ד) '''ושו"ת יביע אומר''' (ח"ד יו"ד סי' לא) – אסור ללמוד עם רש"י, אלא ילמד עם תרגום אונקלוס.</ref>, הוי כקורא את שמע ומותר". ====
</li>
<li> ובפת"ש הביא בשם בנו של הבית הלל, שאם אבלותו תסתיים לפני יום ד' לא יקרא "שנים מקרא ואחד תרגום" בשבת משום שיכול להשלימם, אך אם אבלותו תסתיים אח"כ - יקרא בשבת.
</li>
<li> אך החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' קצט) פסק ע"פ שו"ת ארבעה טורי אבן (סי' יא) ועוד: "מותר לקרות בשבת שבתוך השבעה את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ודינו כקורא את שמע שמותר".
</li></ul>
</li></ul>

=== שיעור קבוע שיש לאבל בשבת ===

<ul>
<li> האם מותר לאבל ללמוד בשבת את הלימוד הקבוע שלו (כשיעור משניות): (פת"ש ס"ק ג, חיים וחסד פי"ג הל' טז)
</li></ul>

<ul>
<li>קרבן נתנאל – מותר לאבל ללמוד את הלימוד הקבוע שלו.</li>
<li>שו"ת ארבעה טורי אבן<ref>כתבו רבי אלעזר רוקח (נולד בשנת ה'תמ"ה, 1685, ונפטר בשנת ה'תק"ב, 1741). מכונה גם ה"מעשה רוקח" על שם ספרו המפורסם (אין להתבלבל בינו לבין רבי אלעזר מוורמייזא, בעל ספר הרקח, מחסידי אשכנז של ימי הביניים). היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז. נולד בקרקוב שבגליציה לשמואל שמלקה. בשנת ה'תק"א (1740) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובה נפטר.</ref> (סי' יא) – אסור אף כשלומד אותם באופן קבוע, שכן אבלות זו חמורה מאבלות של ט' באב, והרמ"א (או"ח סי' תקנג סע' ב) פסק לגבי שבת שחלה בערב ט' באב: "אין אומרים פרקי אבות".
<ul>
<li> '''הכרעה''': ערוה"ש (סע' ו) התיר ללמוד משניות שלומד באופן קבוע, והוסיף שאף אם יש לו שיעור קבוע ללמוד גמרא, פוסקים או חומש רש"י - יכול ללמוד בשבת.
</li></ul>
</li></ul>

=== עליית אבל לתורה בשבת ===

<ul>
<li> האם מותר לאבל לעלות בבית הכנסת לתורה: (ב"ח, פת"ש ס"ק ד)
</li></ul>

<ul>
<li>ר"ת ואו"ז – מותר, שאם לא עולה, נראה כאבלות בפרהסיא. (וכן ר"ת נהג שעלה לשלישי, כפי שנהג כל שבת).</li>
<li>מהר"ם – עדיף לכתחילה שהאבל ייצא החוצה בקריאת התורה, וכך לא יקראו לו.
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כר"ת וסיעתו: "ואם קראו את האבל לעלות לתורה - צריך לעלות, שאם היה נמנע היה דבר של פרהסיא; ורבינו תם היו קורים אותו בכל פעם שלישי, ואירע בו אבלות ולא קראו החזן, ועלה הוא מעצמו ואמר כיון שהורגל לקרותו שלישי בכל שבת, הרואה שאינו עולה אומר שבשביל אבלות הוא נמנע, והוי דברים של פרהסיא".
</li></ul>
</li></ul>

=== עליית כהן אבל לתורה בשבת ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א ע"פ הגה"מ: "וכן אם הכהן אבל ואין כהן אחר בבהכ"נ - מותר לקרותו; אבל בענין אחר - אסור".</blockquote></li>
<li><blockquote>והחת"ס (סי' שנב) תמה על הרמ"א מדוע לא הביא את דברי המהר"ם (הובאו לעיל) שהורה לצאת מבית הכנסת. וכתב החת"ס, שבמקום שנוהגים שכהן יוצא מבית הכנסת בזמן קריאת התורה כדי שישראל יעלה במקומו - אף כהן אבל ייצא כדי שלא יקראו לו, ואין זה נחשב אבלות בפרהסיא. אך אם קראו לו כבר לעלות בתורה - מותר לו לעלות.</blockquote></li>
<li><blockquote>ובחזו"ע (אבלות ח"ב עמ' רלא) פסק כדעת הרמ"א: "אסור לאבל לעלות ולקרות בספר תורה, ואפילו אם היה כהן... ואם הוא כהן, ואין שם כהן זולתו, בשבת – מותר לקרותו ולהעלותו לספר תורה".</blockquote></li></ul>

=== אבל שצריך לעלות לתורה ===

<ul>
<li> האם אבל שצריך לעלות לתורה בשבת (כגון: שיש ברית לבנו, יארציי"ט וכדומה) עולה: (ט"ז ס"ק א, פת"ש ס"ק ה)
</li></ul>

<ul>
<li>רש"ל וכנה"ג – אסור לו לעלות. ולמרות שבדר"כ עולה, אין בזה אבלות בפרהסיא.</li>
<li>דת אש (סי' ו) ופר"ח – מותר לו לעלות, שאם לא עולה נחשב כאבלות בפרהסיא.
<ul>
<li> '''הכרעה''': בספר חיים וחסד (פי"ג הל' כז) כתב שמותר לאבל שיש לו אירוע מיוחד לעלות לתורה. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' רלב): "אבל שנולד לו בן זכר, והמנהג בשבת להעלות את אבי הבן לספר תורה מכלל שבעה עולים – מותר להעלותו".
</li></ul>
</li></ul>

=== אבל שהוא בעל קורא ===

<ul>
<li><blockquote>כתב החזו"ע (אבלות ח"ב, תלמוד תורה סע' ט, עמ' רכז): "שליח צבור שהוא קורא בתורה בבית הכנסת באופן קבוע בכל שבת בפרשת השבוע, ואירעו אבל – מותר לו לקרוא בתורה כמנהגו, אם לא יעשה כן הוי אבלות דפרהסיא בשבת".</blockquote></li></ul>

=== עוד דיני תלמוד תורה לאבל '''- עיין לעיל סי' שפד סע' א.''' ===

=== סדר ליל שבת לאבל ===

<ul>
<li><blockquote>כתב החזו"ע (ח"ג הל' ו עמ' פז) שבליל שבת פותח האבל באמירת "שלום עליכם מלאכי השלום", ואשת חיל ואח"כ קידוש. והתיר לפרוס מפה מכובסת ומגוהצת על השולחן. ואם רגיל לברך את בניו ובנותיו רשאי לנהוג כן גם בשבת שבתוך השבעה.</blockquote></li></ul>

=== זקיפת המיטה מזמן המנחה ===

==== מועד קטן כז ע"א ====

ת"ר: מאמתי זוקפין המיטות בערב שבת? מן המנחה ולמעלה. אמר רבה בר הונא: אף על פי כן, אינו יושב עליה עד שתחשך. ולמוצאי שבת, אף על פי שאין לו לישב אלא יום אחד - חוזר וכופה.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ הטור: "זוקפין המיטות בערב שבת מהמנחה {מנחה קטנה (נימוק"י, מובא בב"י)} ולמעלה, ואע"פ כן לא ישב עליה עד שתחשך, ולמוצ"ש חוזר וכופה, אפילו לא נשאר לו אלא יום אחד".</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה ת א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.