Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:20:54Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:20, 20 בינואר 2020
שורה 73:		שורה 73:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T10:15:03Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שצט א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שצט|א}}
== סעיף א – קבורה קודם הרגל ==

=== הקובר קודם הרגל ===

==== מועד קטן יט ע"א ====

'''משנה''': הקובר את מתו שלושה ימים קודם הרגל – בטלה הימנו גזירת שבעה, שמונה – בטלו הימנו גזירת שלושים.

'''גמרא''': ת"ר: קיים כפיית המיטה שלושה ימים קודם הרגל אינו צריך לכפותה אחר הרגל דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים: אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת... הלכתא מאי {כמה ינהג לפני הרגל, כדי שהרגל יעלה לו למניין שבעה}? אמר ליה: אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע: "הקובר מתו קודם הרגל, בענין שחל עליו אבילות, ונהג בו אפילו שעה אחת<ref>כתבו הט"ז (ס"ק א) והש"ך (ס"ק א) ע"פ המשאת בנימין, שאין צריך להמתין שעה זמנית, ודי אם עשה אפילו חליצת מנעל וכדומה.</ref> קודם הרגל, מפסיק האבלות ומבטל ממנו גזרת שבעה, וימי הרגל עולים לו למנין שלשים, הרי שבעה לפני הרגל, וימי הרגל, ומשלים עליהם השלושים. ודוקא שנהג אבלות באותה שעה, אפילו לא נהג אלא דברים שבצינעא, כגון ששמע שמועה קרובה ביום שבת שחל להיות בערב הרגל, שאע"פ שאינו נוהג אלא דברים שבצינעא, הרגל מפסיק".</blockquote></li>
<li><blockquote>ובחזו"ע (אבלות ח"ג דיני אבלות ברגל הע' ב, עמ' צה) כתב שאף אם נקבר בבין השמשות בערב הרגל – אין צריך למנות שבעה אחר הרגל, שבהלכות אבלות הולכים אחר המיקל.</blockquote></li></ul>

=== קבלת מברק ערב הרגל ===

<ul>
<li><blockquote>כתב החזו"ע (אבלות ח"ג דיני אבלות ברגל הע' ב, עמ' צב) שאדם שגר בארץ ישראל שקיבל מברק בערב הרגל, ונהג אבלות שעה אחת לפני הרגל, אע"פ שהקבורה תהיה אחר התקדש החג בארץ ישראל – לא צריך להתאבל אחר הרגל.</blockquote></li></ul>

=== לא נהג אבלות קודם הרגל ===

<ul>
<li><blockquote>כתב השו"ע ע"פ הראב"ד: "אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילות, או שהיה קרוב לחשכה ולא היה יכול לנהוג – אין הרגל מבטל האבלות; וכ"ש אם לא ידע במיתת המת קודם הרגל, שאין הרגל מבטל, אלא נוהג ברגל דברים שבצינעא, ומונה שבעה אחר הרגל, ובאותה השבעה מלאכתו נעשית ע"י אחרים, ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעה בתוך ביתו, דכיון דכבר נתבטל בשבעת ימי הרגל ממלאכה, אע"פ שלא נתבטל מחמת האבל אלא מחמת הרגל, סוף סוף נהג בדין אבילות בענין מלאכה, הילכך אין להחמיר בו כמו בשאר אבילות, ומלאכתו נעשית ע"י אחרים. וכל ימי הרגל רבים מתעסקים בו לנחמו, הילכך אין מתעסקין בו לנחמו אחר הרגל".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב החזו"ע (אבלות ח"ג הע' ב, עמ' צד) שאם לא נהג אבלות ערב הרגל מחמת אונס - יש להקל שלא יתאבל אח"כ, כיון שיש לצרף את דעת המאירי שלשיטתו הרגל מבטל את האבלות אף אם לא נהגו אבלות קודם הרגל.<ref>ייתכן שאפשר לדייק כן מדברי השו"ע שכתב "אם שגג או הזיד" הוא אשר אין הרגל מבטל אבלותו, אבל אם היה באפשרותו לנהוג אבלות אלא שנאנס – שפיר יש לומר שהרגל מבטל אבלותו.</ref></blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב שו"ת דת אש (הובא בפת"ש ס"ק א) שהאבל בזמן הרגל אסור בתשמיש המיטה, אך מותר בלימוד תורה, מפני שלימוד תורה נאסר משום שהוא משמח, וברגל לא נאסר לאבל לשמוח. וכן מותר לעלות לתורה בשמיני עצרת, מפני שאם לא יעלה זה נראה כאבלות בפרהסיא.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הש"ך (ס"ק ג) שלעניין מלאכה בימי הרגל, דינו כאדם שהחל אבלותו בימי הרגל, כדברי הרמ"א לקמן סע' ב.</blockquote></li></ul>

=== התנהגות האבל בימי הרגל ===

<ul>
<li> אדם שהחל להתאבל קודם הרגל, אלו דיני אבלות נוהג ברגל: (ב"י, דר"מ ס"ק א, ט"ז ס"ק ב)
</li></ul>

<ul>
<li>רמב"ן – נוהג ברגל דיני אבלות של שלושים, כיוון שאין האבלות מתפרסמת על ידי כך.</li>
<li>או"ז ורא"ש – נוהג ברגל רק דברים שאסורים מצד הרגל עצמו (כתספורת וגילוח).
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרמב"ן: "ורגל עולה למנין שלשים, שהרי דין שלשים דהיינו גיהוץ ותספורת נוהגים ברגל, ולא מתורת רגל בלבד אסור בהם, אלא אף מתורת אבל, שהרי מתורת הרגל מותר: ללבוש כלים מגוהצים חדשים ולבנים, ונוטל צפרניו במספרים<ref>כתבו הש"ך (ס"ק ה) ובאה"ג (0) שדין זה דווקא לדעת השו"ע, אך לפוסקים כדעת הרמ"א אסור לגזוז ציפורניים במועד.</ref>, ושמח שמחת מריעות, והבא ממדינת הים ומבית השביה והשאר שמנו חכמים, מותרין לספר ולכבס, ומדין אבילות אסור בכולם כמו בחול".
</li>
<li> ומהר"ר בנימין (הובא בט"ז ס"ק ב) פסק כדעת הרא"ש, אך הט"ז האריך לדחות דבריו.
</li></ul>
</li></ul>

=== חתן ברגל ===

<ul>
<li> מניין השלושים לחתן שנשא אשה בערב הרגל, ומת לו מת ברגל: (ט"ז ס"ק ב, משנ"ב סי' תקמח ס"ק כז, פנ"ב סי' ל הל' ט)
</li></ul>

<ul>
<li>מהר"ר בנימין – ימי הרגל עולים לו למניין ל', משום שהחתן אסור במלאכות מדין הרגל, ונחשב לו גם כאבלות.</li>
<li>ט"ז – ימי הרגל לא עולים לו למניין ל', משום שחתן לא מתאבל כלל, ומה שאסור ברגל, אין זה מדין אבלות.
<ul>
<li> '''הכרעה''': המשנ"ב פסק כט"ז, שאין ימי המשתה שבתוך הרגל עולים לו למנין שלושים. וכ"פ הפנ"ב.
</li></ul>
</li></ul>

=== שבעה ושלושים לקובר מתו ברגל ===

<ul>
<li><blockquote>כתב השו"ע (או"ח תקמח סע' א): "הקובר את מתו בתוך הרגל - לא חל עליו אבילות ברגל, אלא לאחר הרגל מתחיל למנות ז' ונוהג בהם אבילות; ומונה שלושים - מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירת שלשים".</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצט א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.