Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:20:23Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:20, 20 בינואר 2020
שורה 60:		שורה 60:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T10:12:43Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שצה א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שצה|א}}
== סעיף א – זמן סוף אבלות ==

==== מועד קטן יט ע"ב ====

קסבר אבא שאול: מקצת היום ככולו, ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן. אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא: הלכה כאבא שאול...

אמר רב: אבל, כיון שעמדו מנחמין מאצלו - מותר ברחיצה. כמאן? - כאבא שאול... ונהרדעי אמרי: הלכה כאבא שאול בזו ובזו {בשבעה ובשלושים, שמקצת היום ככולו}. דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.

<ul>
<li> האם מקצת הלילה נחשב ככל היום (לעניין כלל דיני אבלות): (ב"י, דר"מ ס"ק ב)
</li></ul>

<ul>
<li>ריב"ם ורא"ש – מקצת הלילה לא נחשב ככל היום.</li>
<li>רמב"ן, ר"ן ונימוקי יוסף – מקצת הלילה נחשב ככל היום.</li>
<li>מהר"ם – בשבעה ושלושים: מקצת הלילה לא נחשב ככל היום, מפני שצריך מספר ימים שלם. אך בשמועה רחוקה: מקצת הלילה נחשב ככל היום.
<ul>
<li> '''הכרעה''': הב"י פסק כמהר"ם שבשבעה ושלושים הלילה לא חשיב ככולו, ובשמועה רחוקה הלילה חשיב ככולו.
</li></ul>
</li></ul>

<ul>
<li> בשביעי לאבלתו, ממתי חל הכלל "מקצת היום ככולו", ומסתיימים דיני השבעה: (ב"י, ש"ך ס"ק א, פת"ש ס"ק א)
</li></ul>

<ul>
<li>ריב"ם, רא"ש ומהר"ם – רק מהנץ החמה חשוב ככל היום, אך הלילה לא נחשב "ככולו".</li>
<li>רמב"ן – אף מקצת הלילה חשוב ככל היום.</li>
<li>ר"ת – בשעת הדחק ניתן לרחוץ בלילה.</li>
<li>רבנו ירוחם – רק אחר שהתפללו עם האבל שחרית ועמדו המנחמים מאצלו נחשב מקצת היום ככולו.
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרי"ו: "כיון שעמדו מנחמים מאצל האבל ביום שביעי, מותר בכל דברים שאסור בהם תוך שבעה, דמקצת היום ככולו, לא שנא מקצת יום שביעי לא שנא מקצת יום שלשים, כיון שהנץ החמה ביום שלשים, בטלו ממנו גזרת שלשים".
</li>
<li> וכתב הרמ"א ע"פ הגהות אשרי: "ובמדינות אלו שאין המנחמין רגילין לבא ביום השביעי, צריך להמתין עד שעה שרגילין המנחמים לבא בשאר ימים, דהיינו לאחר יציאה מבית הכנסת שרגילין לבא מנחמין, כן נראה לי, ודלא כמו שרגילין להמתין שעה על היום, דאין הדבר תלוי {אלא} רק בעמידת המנחמין".
</li>
<li> אך הרדב"ז כתב שלעניין תלמוד תורה ותשמיש המטה כיוון שיש בזה מצווה - יש להקל, שמקצת הלילה נחשב ככל היום (אך צריך להמתין מלשמש בלילה אחרי הזמן שרגיל כדי שינהג גם בו מקצת אבילות). אבל ברחיצה וסיכה ושאר הדברים שאין בהם מצווה - מחמירים, שצריך גם מקצת היום.
</li>
<li> ולעומתו החזו"ע (אבלות ח"ב הע' א עמ' קעח) כתב שאף לענין תשמיש המיטה יש להמתין שיעבור מקצת מהיום של היום השביעי, ואז יכול לשמש בבית אפל וכדומה (שהרי אסור לשמש באור היום).
</li></ul>
</li></ul>

=== מקצת היום ככולו ביום השלושים ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הש"ך (ס"ק א) שהטעם שביום ל' מסיימים את אבלות השלושים מיד בנץ החמה (בניגוד לשבעה), הוא משום שבשלושים אין מנחמים.</blockquote></li></ul>

=== מנהגים בסיום השבעה ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הזכרון יצחק (פרק לב, עמ' רטז) שביום השביעי לאחר תפילת שחרית אומרים צידוק הדין, ומקימים את האבלים ואומרים להם (ישעיהו פרק ס, כ): "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף, כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם, וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ".</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצה א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.