Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:19:35Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:19, 20 בינואר 2020
שורה 85:		שורה 85:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T10:09:03Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שצא ג|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שצא|ג}}
== סעיף ג – כניסת אבל לחתונה ==

=== הליכת אבל לחופה ===

<ul>
<li> האם מותר לאבל אחר שישב שבעה, ללכת לחופת חתן וכלה בלי לאכול שם: (ב"י, דר"מ ס"ק ב)
</li></ul>

<ul>
<li>ר"י, ר"ת והגה"מ – אם אין שם ריקודים ושחוק - מותר.</li>
<li>ראב"ן – מותר ללכת לחופה רק אחר ל' יום לאבלותו.</li>
<li>רמב"ן ורא"ש – אסור כלל להיכנס למקום שמחת חתן וכלה, אלא עומד מחוץ לבית ושומע את הברכות.
<ul>
<li> '''הכרעה''': הב"י כתב שיש לפסוק כרמב"ן והרא"ש. וכן משמע מדבריו בשו"ע: "ליכנס לחופה שלא בשעת אכילה, לשמוע הברכות, יש מתירין ויש אוסרין; אלא עומד חוץ לבית לשמוע הברכות".
</li>
<li> אך הרמ"א הקל כראב"ן: "אבל לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים במזמוטי חתן וכלה, וכן נוהגים באשכנז ובמדינות אלו. וכל זה בבית שעושין החתונה ואוכלין ושותין ושמחין שם, אבל בחופה שעושין בביה"כ, שמברכין שם ברכת אירוסין ונישואין ואין שמחה כלל, מותר מיד אחר ז'. ויש אוסרין עד ל', וכן נראה לי. ויש מקומות שמחמירין להיות האבל עומד כל י"ב חדש חוץ לביה"כ לשמוע הברכות".
</li></ul>
</li></ul>

<ul>
<li><blockquote>כתב הזכרון יצחק (פרק כח, עמ' קצב), שאם אחד מהורי החתן או הכלה יושב שבעה, ולא ניתן לדחות את החופה – (א)האבל יהיה בחופה, (ב)יערכו אותה מחוץ לאולם השמחות, (ג)ויחזור האבל אח"כ לביתו.</blockquote></li></ul>

=== ברכה בחופה או ליווי לחופה ע"י אבל ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א: "ומכל מקום נראה דאבל יכול לברך ברכת אירוסין ונישואין תחת החופה שבבית הכנסת<ref>וכתב הדר"מ (ס"ק ב) שכך הוא נהג בימי אבלו על אמו, שאחר 30 יום, בירך ברכת האירוסין בחופה.</ref>. וכן יוכל להכניס חתן כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה<ref>כתב הנוב"י (מהדורה קמא יו"ד סי' ק, הובא בפת"ש ס"ק ז) שאם יש חשש לדיחוי נישואים לבחור שלא קיים מצוות פרייה ורבייה – יש להתיר ללוות את החתן או הכלה, אפילו כשהוא בתוך שלושים על הוריו, ובפרט אם הכינו את האוכל לחתונה ויש קצת פסידא.</ref>. ויוכל ללבוש קצת<ref>והש"ך (ס"ק ד) כתב ע"פ הלבוש (בעטרת זהב) שיכול האבל ללבוש בגדי שבת כרגיל, ולא צריך למעט בהם.</ref> בגדי שבת בשעה שמכניסין, ובלבד שיהא אחר ל', וכן נוהגין".</blockquote>

</li></ul>

<ul>
<li> האם אבל על שאר קרוביו בתוך ל' יום יכול לברך ברכת אירוסין או להכניס חתן לחופה: (ט"ז ס"ק ד, ש"ך ס"ק ה)
</li></ul>

<ul>
<li>ב"ח וט"ז – יכול לברך (אזלי לשיטתם: שתוך שלושים על שאר קרוביו, קל יותר מ-י"ב חודש על הוריו).</li>
<li>ש"ך – אסור לו לברך (אזיל לשיטתו: שבתוך ל' יום, אין חילוק כלל בין אביו ואמו לשאר קרובים).
<ul>
<li> '''הכרעה''': הנוב"י (יו"ד סי' ק, הובא בפת"ש ס"ק ז) פסק כב"ח והט"ז להתיר לאבל על שאר קרוביו בתוך שלושים לברך ברכת אירוסין, שאבל על שאר קרוביו בתוך ל' קל מאבל על הוריו בתוך ל' (כנ"ל).
</li></ul>
</li></ul>

=== אכילת אבל בחתונה ובברית ===

<ul>
<li> האם מותר לאבל לאכול בסעודת ברית מילה: (ב"י, תוס' מו"ק כב ע"ב ד"ה ולשמחת, דר"מ ס"ק ב*)
</li></ul>

<ul>
<li>רבנו שמשון והגה"מ, נימוק"י ותרוה"ד – מותר, שסעודת ברית מילה איננה שמחה שלמה, משום צערא דינוקא.</li>
<li>סמ"ק וכל-בו – ייתכן שיש לאסור לאכול אפילו עם המשמשים את הסועדים (כאשר הם אוכלים בבית שבו מתקיימת השמחה). אך מותר לאבל להיכנס לבית השמחה אם אינו אוכל.
<ul>
<li> '''הכרעה''': הרמ"א הביא את שתי הדעות, וכתב שנוהגים להחמיר: "יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נישואין או ברית מילה עם המשמשין, ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון: בבית אחר, ויש אוסרין, וכן נוהגין, רק שהאבל משמש שם, אם ירצה, ואוכל בביתו ממה ששולחין לו מן הסעודה".
</li></ul>
</li></ul>

<ul>
<li><blockquote>כתב החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שלט): "קרובי החתן או הכלה (כאשר החתן לא קיים מצוות פרו ורבו), שהם בתוך י"ב חודש לאב ואם – מותר להם להשתתף בסעודת הנישואין, כדי שתהיה שמחת החתן והכלה בשלומותה".</blockquote></li></ul>

<ul>
<li><blockquote>אך הפני ברוך (סי' כ סע' כב, עמ' רכב) הביא את הדעות וכתב : "לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים שם במזמוטי (ריקודים ומחולות וכדומה) חתן וכלה, וכן נוהגים באשכנז ובמדינות אלו".</blockquote></li></ul>

=== אבל בסעודות מיוחדות ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א ע"פ הרוקח: "יש מתירין לאבל לאכול באותה סעודה של דגים<ref>וביאר הש"ך (ס"ק ז) שסעודת הדגים היא משום ברכת הדגים, ורמז ל"פרו ורבו", וסועדים אותה ביום שאחרי בעילת המצווה.</ref> שעושים לאחר הנישואין, כי מאחר שכבר פסקו לומר 'שהשמחה במעונו' אית ליה היכר שאין שמחה באותה סעודה, ושרי".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הש"ך (ס"ק ז) שהסעודה שסועדים לפני בעילת המצווה (כמנהג קראקא), ומברכים בה: 'אשר ברא', אף שלא מברכים: 'שהשמחה במעונו' (משום תערובת גברים ונשים) - אסור לאבל לסעוד שם, משום שזה המשך הנישואים.</blockquote></li></ul>

=== סעודה בערב יום שמתו הוריו ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א ע"פ מהר"י וייל: "יש אומרים דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו או אמו".</blockquote></li>
<li><blockquote>כתב העט"ז (ש"ך ס"ק ח) שאין להקפיד על כך, משום שלא ראינו שנוהגים כן. אך הש"ך דחה דבריו, וכתב: "ולא ראינו אינה ראיה, ואני ראיתי נוהגים לאיסור".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב שו"ת מקום שמואל (פת"ש ס"ק ח) שהאיסור הוא דווקא בסעודת חתונה שיש שם מזמוטי חתן וכלה, ויש בה הרבה שמחה, אך בסעודת ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת וכדומה – מותר.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב ערוה"ש (סע' יד): "ויש שכתבו שהאיסור הוא רק ביארציי"ט ראשון ולא יותר. וכמדומני שגם עתה אין נוהגים להחמיר, ויש להחמיר בשנה ראשונה {שלא לסעוד בסעודה בלילה שלפני היום שמתו הוריו}".</blockquote></li></ul>

=== אבל שעובד בחתונות ===

<ul>
<li><blockquote>כתבו הזכרון יצחק (פרק כט עמ' קצו) וערוה"ש (סע' יד), שאבל בתוך ל' לאבלותו, שמלאכתו כמלצר או כנגן וכדומה - יכול לעבוד כרגיל.</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצא ג - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.