Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:19:31Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:19, 20 בינואר 2020
שורה 90:		שורה 90:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T10:08:45Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שצא ב|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שצא|ב}}
== סעיף ב – כניסת אבל לשמחת מריעות ==

==== מועד קטן כב ע"ב ====

על כל המתים כולן – נכנס לבית השמחה לאחר ל' יום. על אביו ועל אמו – לאחר י"ב חדש...

אמר רבה בר בר חנה: ולשמחת מריעות {סעודה של חברים, שאינה כמו סעודת נישואים} מותר ליכנס לאלתר. והא תניא: 'לשמחה שלשים, ולמריעות שלשים'? לא קשיא: הא באריסותא {סעודת מריעות שחברו עושה, והאבל מתחייב שגם הוא יעשה אח"כ סעודה לחבריו, אסור להשתתף בה ל' יום}<ref>הריטב"א גרס בגמרא במקום "באריסותא" – "ברשותא" וכך ביאר: "פירוש הסעודה שמתחילין בה נקראת רשותא מפני שהיא כזוקף חוב על חבירו לעשות כמותה וזה אסור עד לאחר ל' לפי שעושין שמחה יתירה".

והרש"ש (מועד קטן דף כב עמוד ב) גרס: "בארישותא" וביאר על פי הנימוקי יוסף: "שהוא לשון הלואה דמתרגמינן 'אתה נושה בו' - 'דאת רשי ביה'".</ref>, הא בפורענותא {"שמשלם להם סעודות שנעשו לו - יכנס לאלתר, שאי אפשר לו שלא לשלם" (רש"י)}.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע ע"פ הראשונים: "על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש. ואף אם השנה מעוברת, מותר לאחר י"ב חדש. ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד - מותר לעשותה מיד אחר שבעה. אבל אם אינו חייב לפרעה - אסור ליכנס לה עד ל'. ועל אביו ועל אמו, אע"פ שחייב לפרעה, אסור עד לאחר י"ב חדש".</blockquote></li></ul>

=== סעודת מצווה ===

==== ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ח ====

על כל המתים הוא אסור לילך בסעודה עד שלשים יום, על אביו ועל אמו עד שנים עשר חדש. אם היתה חבורת מצוה או קידוש החדש - מותר.

<ul>
<li> אלו סעודות מצווה מותר לאבל על הוריו לערוך בתוך י"ב חודש לאבלותו: (רא"ש מו"ק פ"ג סי' מג, ב"י, דר"מ ס"ק א)
</li></ul>

<ul>
<li>ראב"ד ורא"ש – מותר לסעוד סעודת נישואי יתום ויתומה (כשבלעדיו תתבטל הסעודה), וכן מותר אחר השלושים לסעוד סעודה של חבורת מצווה, כשצריך בעצמו לאכול ממנה (כגון אכילת קדשים ומעשר שני).</li>
<li>רמב"ן – מותר אחר שבעה לסעוד סעודה של חבורת מצווה כגון: קידוש החודש, אכילת קדשים ופסח, אך אסור לסעוד בסעודת נישואי יתומים.</li>
<li>נימוק"י ומרדכי – מותר לסעוד רק בסעודת מצווה שאין בה שמחה שלמה, כגון: בברית מילה, שיש בה צער לתינוק. או נישואי יתום ויתומה שאי אפשר לעשותם בלעדיו.
<ul>
<li> '''הכרעה''': הרמ"א הביא את הדעות: "ובחבורת מצוה, כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים, ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה - מותר לאחר ל', אבל תוך ל' - אסור לכל סעודת מצוה שבעולם. אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה - מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה, ומותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. ויש אוסרין בסעודת ברית מילה. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה. אבל בסעודת נישואין יש להחמיר, כן נראה לי".
</li>
<li> וכתב הש"ך (יו"ד סי' רמו סקכ"ז) לגבי סעודת סיום מסכת: "והיא סעודת מצוה דאפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם".
</li>
<li> וכתב גשה"ח (ח"א עמ' רלא, פרק כא אות ה): "כינוסי מצוה, כגון ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה, תנאים סיום מסכת – ... רשאי האבל להיות שם שלא בזמן הסעודה. אולם להשתתף בסעודה מחמירים בכל שלושים יום, ובי"ב חודש לאביו ואמו".
</li>
<li> אך החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שנא) היקל יותר וכתב: "אבל בתוך שלושים יום לאבלו – מותר לו להשתתף בסעודת מילה, שהיא סעודת מצוה, ואינה שמחה כל כך, משום צערא דינוקא... וכן סעודת סיום מסכתא... וכן בסעודת הבר-מצוה, ובלבד שלא יהיו שם כלי נגינה, אבל שירה בפה שפיר דמי".
</li></ul>

</li></ul>

<ul>
<li> האם דברי הרמ"א בנשואי יתומים הם דווקא כשאבל על הוריו, או אף בשאר קרוביו: (ש"ך ס"ק ג, פת"ש ס"ק ג)
</li></ul>

<ul>
<li>ב"ח וט"ז – דווקא ב-ל' על הוריו, אסור להיכנס לסעודת נישואי יתומים, אך באבל על שאר קרוביו מותר אחר ז'.</li>
<li>ש"ך – בין באבל על הוריו, ובין בשאר קרוביו, אסור להיכנס לסעודת נישואי יתומים, עד אחר ל' לאבלותו.<ref>והוסיף הש"ך (ס"ק ג) שכמו כן אין הבדל לגבי שאילת שלום ונישואים בתוך שלושים, בין הוריו לבין שאר קרוביו, והכל אסור. משום שאין חילוק בין אביו ואמו לשאר קרובים בתוך ל' יום הראשונים.</ref>
<ul>
<li> '''הכרעה''': הנוב"י הכריע כדעת הב"ח והט"ז, שרק כשאבל על הוריו אסור לו לבוא לסעודת נישואי יתומים.<ref>וסברתו היא מק"ו: אם סעודת מריעות שחייב לפורעה, באבל על שאר קרוביו - מותר בתוך ל', ובאבל על הוריו - אסור עד אחר י"ב חודש, ק"ו שבסעודת נישואי יתומים, שבאבל על אביו ואמו - שמותר אחר ל' יום, באבל על שאר קרובים – יהיה מותר בתוך שלושים יום.</ref>
</li></ul>
</li></ul>

<ul>
<li><blockquote>כתב הזכרון יצחק (פרק כח, עמ' קצב), שאבל יכול לאכול בבית מלון עם הרבה אנשים זרים, שאין זה נקרא סעודת מריעות. וכן יכול אבל לאכול אצל חברו בשבת, ואפילו להמשיך סעודה שלישית אחר צאה"כ.</blockquote></li></ul>

=== אבל שהוא המוהל או בעל ברית ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א ע"פ מהרי"ל: "אבל שהוא בעל ברית או מוהל, ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה. ומותר ליכנס למילה לאכול שם אם הוא לאחר ל', אע"פ שאין המילה בביתו".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הט"ז (ס"ק ג) שכשהאבל על שאר קרוביו הוא בעל ברית או מוהל, יכול לאכול בסעודה, מיד אחר שעברו ז'.<ref>אך הש"ך כתב, שאין חילוק בין אבל על הוריו לאבל על שאר קרובים, בתוך השלושים יום, ולכן תמיד יהיה אסור.</ref></blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב גשה"ח (ח"א עמ' רלא, פרק כא אות ה-ו): "לבעל ברית כתבו האחרונים להתיר אם הסעודה בביתו אפילו תוך שבעה".</blockquote></li>
<li><blockquote>והפני ברוך (סי' כ הלכה ה) כתב שבברית מילה יכול אבי הבן האבל לאכול בסעודה שבביתו, אך לא ישב ליד השולחן.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שנו) ע"פ דבריו ביבי"א (ח"ט יו"ד סי' מא): "בתוך השבעה חל יום המילה של בנו, שנעשית בבית הכנסת – רשאי ללכת לבית הכנסת עם בגד שבת, אבל אסור בנעילת הסנדל, ולאחר המילה חוזר לביתו באבלו".</blockquote></li></ul>

=== דינים נוספים בעניין ברית מילה לאבל ===

<ul>
<li><blockquote>כתב החזו"ע שלא ידחו ברית מילה בגלל השבעה של הורי הבן, ואפי' ברית שכבר נדחתה מסיבות שונות, וכן בפדיון.</blockquote></li>
<li><blockquote>והוסיף החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שסג): "מי שהזמינו אותו להיות סנדק ואירעו אבל, והוא בתוך השבעה – רשאי להיות סנדק בימי אבלו".</blockquote></li>
<li><blockquote>עוד כתב החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שסג): "והסנדק והמוהל ואבי הבן, שהם בתוך שלושים, לדעת כמה אחרונים מותר להסתפר, והמיקל יש לו על מה שיסמוך"</blockquote></li></ul>

=== הגיע בטעות ל"שלום זכר" ===

<ul>
<li><blockquote>כתב שו"ת אדני פז (סוף סי' י, הובא בפת"ש ס"ק ד) שאם שכח והגיע לסעודת "שלום-זכר" בליל שבת - מותר לו ללכת למחרת בשבת לסעודת ברית מילה, שאם לא ילך יהיה נראה כאבלות בפרהסיא.</blockquote></li></ul>

=== סיום מסכת ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הש"ך (סי' רמו ס"ק כז) שאבל על הוריו, בתוך יב חודש לאבלותו, יכול לסעוד סעודת סיום מסכת או בר מצווה.</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצא ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.