Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:18:00Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:18, 20 בינואר 2020
שורה 120:		שורה 120:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T10:02:24Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שפה א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שפה|א}}
== סעיף א – גדרי איסור שאילת שלום ==

==== מועד קטן טו ע"א ====

אבל אסור בשאילת שלום, דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: (יחזקאל כד, יז) "הֵאָנֵק דֹּם" {"בדבר זה תנהוג אבלות, שתידום ולא תשאל לשלום" (רש"י)}.

==== מועד קטן כא ע"ב ====

תנו רבנן: אבל ג' ימים הראשונים - אסור בשאילת שלום... והתניא: מעשה ומתו בניו של ר' עקיבא נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול, בשעת פטירתן עמד ר"ע על ספסל גדול ואמר: '... לכו לבתיכם לשלום' {רואים שר"ע דרש בשלום הציבור, בתוך ג' ימים של אבלותו}? - כבוד רבים שאני.

משלושה ועד שבעה – משיב ואינו שואל. מכאן ואילך – שואל ומשיב כדרכו. ורמינהו: המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום - מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר ל' יום - שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין ... ורמינהו: המוצא את חברו אבל בתוך י"ב חדש מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר י"ב חדש שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין אבל מדבר עמו מן הצד? ... לא קשיא: הא באביו ואמו, הא בשאר קרובים.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע: "אבל אסור בשאלת שלום. כיצד?</blockquote>
<ul>
<li>שלשה ימים הראשונים: אינו שואל בשלום כל אדם, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו - לא ישיב להם שלום, אלא יודיעם שהוא אבל.</li>
<li>מג' עד שבעה: אינו שואל, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו, משיב להם.</li>
<li>משבעה עד ל': שואל בשלום אחרים שהם שרויים בשלום, ואין אחרים שואלים בשלומו, וכ"ש שמשיב למי ששואל בשלומו.</li>
<li>לאחר ל' יום: הרי הוא כשאר כל אדם.</li>
<li>במה דברים אמורים, בשאר קרובים, אבל על אביו ואמו: שואל בשלום אחרים אחר שבעה, ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י"ב חודש".</li></ul>

</li></ul>

<ul>
<li> סיכום דברי השו"ע:
</li></ul>

{|
!
! '''האם מותר לאחרים לשאול בשלום האבל?'''
! '''האם מותר לאבל לשאול בשלום אחרים?'''
! '''האם מותר לאבל להשיב לשלום, כששאלוהו?'''
|-
| '''עד 3 ימים'''
| אסור
| אסור
| אסור
|-
| '''מ-3 ימים ועד 7 ימים'''
| אסור
| אסור
| מותר
|-
| '''מ-7 ימים ועד 30 יום'''
| אסור
| מותר
| מותר
|-
| '''מ-30 יום ועד שנה'''
|
באביו ואמו: אסור;

בשאר קרובים: מותר
| מותר
| מותר
|}

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א ע"פ הכל-בו (סי' קיד ריש דף פז): "ומאחר שאסור בשאלת שלום, כ"ש שאסור להרבות בדברים. ואם עושה לכבוד רבים, כגון שרבים באים לנחמו - מותר לומר להם: 'לכו לבתיכם לשלום', דלכבוד רבים שרי".</blockquote></li></ul>

=== שאילת שלום את האבל בימינו ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א: "ויש מקילין האידנא בשאלת שלום האבל {על אביו ואמו} לאחר ל', ואין טעם להם, אם לא שיחלקו לומר שזה מה שאנו נוהגים לא מקרי שאלת שלום שבימיהם".<ref>ובדרכי משה (ס"ק א) הקשה על סברה זו: "מיהו ממעשה דרבי עקיבא... דלא התירו אלא משום כבוד רבים, לא משמע כן".</ref></blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הש"ך (ס"ק ב) שהחילוק שהביא הרמ"א אינו נכון, שאם כן תוך ל' יום גם ניתן לחלק, ולא מצינו שחילקו בזה.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב ערוה"ש (סע' ב) על דברי הרמ"א: "וכמדומני שעכשיו גם בתוך ל' אין נזהרין בזה {משאילת שלום} ואולי מטעם זה {שאמירת שלום שלנו לא נקראת אמירת שלום}".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכן כתב הילקוט יוסף (ביקור חולים ואבלים, סי' כג סע' ב): "כיום רבים נהגו להקל באמירת שלום בלבד, במשך י"ב חודש, וסומכים על כמה טעמים שהובאו באחרונים".</blockquote></li></ul>

=== אמירת "בוקר טוב" וכדומה ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הבאה"ט (ס"ק ב) שאמירת 'בוקר טוב', 'צפרא טבא' וכדומה - אינה נחשבת אמירת שלום, שאין בזה את שם ה'. וכ"פ הילקו"י (סימן כג). וכן משמע מדברי החזו"ע (ח"ב הע' ג עמ' רמט)<ref>מתוך שהביא את דעת המתירים באחרונה, וכתב על כך ודו"ק.</ref>.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הזכרון יצחק (פרק כד, עמ' קעו), שאמירת בוקר טוב, ערב טוב, שבת שלום, לא נקראת שאילת שלום, אך יש להחמיר בתוך שבעה.</blockquote></li></ul>

=== ברכה לאבל ===

<ul>
<li> האם מותר ללחוץ את ידי האבל בשעה שבאים לנחמו: (חזו"ע ח"ב, דברים שהאבל אסור בהם – שאילת שלום, סע' ד, עמ' רמט)
</li></ul>

<ul>
<li>שו"ת ישכיל עבדי (ח"ו יו"ד סי' כה אות ו), שו"ת שרידי אש (ח"ב סי' קלה) ושו"ת הר צבי (יו"ד סי' רצ) – מותר, שאין בלחיצת יד האבל בכלל שאילת שלום, אלא ברכה לאבל מתוך השתתפות בצערו.</li>
<li>שו"ת באר משה (ח"ג סי' קז) – אסור, שיש בזה משום שאילת שלום.
<ul>
<li> '''הכרעה''': החזו"ע כתב להתיר: "מה שיש נוהגים שהמנחמים את האבלים לוחצים להם ידיהם, ומאחלים להם אריכות ימים, אין זה בכלל האיסור של שאילת שלום, ושפיר דמי לנהוג כן".
</li></ul>
</li></ul>

=== שאילת שלום כשנולד בן זכר באותה שנה ===

==== ירושלמי מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ז ====

אמר רבי יוחנן: כל שבעה החרב שלופה, עד שלשים היא רופפת, לאחר שנים עשר חדש היא חוזרת לתערה. למה הדבר דומה? לכיפה של אבנים כיון שנתרערעה אחת מהן נתרערעו כולן.

ואמר רבי לעזר: אם נולד בן זכר באותה המשפחה {שמת אחד מהם} - נתרפאת כל אותה המשפחה.

<ul>
<li><blockquote>כתב הילקו"י (קיצוש"ע יו"ד סי' כג סע' יג, ואבלות סי' כג עמ' תכ): "מי שנמצא תוך י"ב חודש על אביו ועל אמו, ונולד בן זכר למשפחתו - מותר לשאול בשלומו. אבל אין להקל להשתתף בסעודת שבע ברכות וכדומה".</blockquote></li></ul>

=== שאילת שלום בברכת הלבנה ===

<ul>
<li><blockquote>כתב בספר קיצור הלכות אבלים מתוך הספר "דברי סופרים"<ref>לרב נחום יברוב מירושלים, מהדורה רביעית שנת ה'תשס"ו.</ref> (פרק לו סע' כא, עמ' תנג) שבברכת הלבנה יכולים לומר לאבל "שלום עליכם", כי זו לא שאילת שלום אלא ברכה ותפילה.<ref>והביא בהערה שם (הע' כא) שראה בכתבי הגרש"ז אוירבך שאסר לשאול בשלום אבל אף בקידוש לבנה. אך הדברי סופרים חלק עליו בזה.</ref></blockquote></li></ul>

=== שאילת שלום אחר שעברו ג' רגלים '''– עיין לקמן סי' שצט סע' ו''' ===
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפה א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.