Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:17:42Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:17, 20 בינואר 2020
שורה 90:		שורה 90:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T10:01:06Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שפד א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שפד|א}}
== סעיף א – סוג הלימוד האסור לאבל ==

==== מועד קטן כא ע"א ====

ת"ר: ואלו דברים שאבל אסור בהן: ... ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה, במדרש ובהלכות ובתלמוד ובאגדות.

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמב"ן שאבל אסור בתלמוד תורה כל שבעה כי התורה משמחת, ולא כאותם שאומרים שאבל אסור בתלמוד תורה רק ביום א'.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע: "אבל כל שבעה ימים – אסור לקרות בתורה, נביאים וכתובים, משנה, גמרא, הלכות ואגדות".</blockquote></li></ul>

=== לימוד תורה לאישה אבלה ===

<ul>
<li><blockquote>כתב בחזו"ע (אבלות ח"ב הל' ו עמ' ריג) שאף אשה אבלה אסורה בתלמוד תורה, ואע"פ שנשים אינן מצוות בתלמוד תורה, כיון שהתורה משמחת הלב, גם הנשים בכלל האיסור.</blockquote></li></ul>

=== תלמיד חכם שמורה הוראה לתלמידיו ===

==== מועד קטן כא ע"א ====

ת"ר: ואלו דברים שאבל אסור בהן: ... ואסור לקרות בתורה... ואם היו רבים צריכין לו - אינו נמנע. ומעשה ומת בנו של רבי יוסי בציפורי, ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו.

רבה בר בר חנה איתרעא ביה מילתא, סבר דלא למיפק לפירקא. אמר ליה רבי חנינא: אם היו רבים צריכין לו - אינו נמנע. סבר לאוקמי אמורא עליה - אמר ליה רב: תניא: "ובלבד שלא יעמיד תורגמן". ואלא היכי עביד? כי הא דתניא: מעשה ומת בנו של רבי יהודה בר אילעאי, ונכנס לבית המדרש. ונכנס רבי חנניה בן עקביא וישב בצדו, ולחש הוא לרבי חנניה בן עקביא, ורבי חנניה בן עקביא לתורגמן, ותורגמן השמיע לרבים.

<ul>
<li><blockquote>כתב השו"ע: "ואם רבים צריכים לו להתלמד - מותר, ובלבד שלא יעמיד תורגמן, אלא יאמר לאחר, והאחר לתורגמן, ותורגמן ישמיע לרבים".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הרמ"א ע"פ המרדכי: "או ידרוש בעצמו".<ref>ונחלקו האחרונים בהבנת דברי הרמ"א, ובמיקום דבריו על השו"ע:
<blockquote>'''באה"ג''' (0) – דברי הרמ"א מקומם בסיום דברי השו"ע. וכוונתו לומר שמותר לאבל שרבים צריכים לו, או להגיד לאחר ואחר יגיד לתורגמן, או שהוא בעצמו ידרוש, בלי תורגמן כלל.
'''אורח מישור''' (ס"ק א, נמצא על הדר"מ הארוך) – דברי הרמ"א מקומם אחר המילים בשו"ע: "שלא יעמיד תורגמן", וכפי שמשמע מדבריו בדר"מ (ס"ק א), וכוונתו שאסור לו להעמיד תורגמן וכ"ש שאסור לו לדרוש בעצמו. (יש להעיר שלכאורה הצדק עם האורח מישור, כיוון שבמרדכי (סי' תתפח) שהוא מקור דין זה מפורש לאיסור. וכ"כ הלבוש לאסור. וכן כתב החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' רכז) שאין ספק שדעת הרמ"א לאיסור).</blockquote></ref></blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב ערוה"ש (סע' ו): "ובזמנינו לא שייך דין זה" שהרב יאמר למישהו אחר והוא יאמר לתורגמן.</blockquote></li></ul>

=== הוראת האבל הלכות ===

<ul>
<li><blockquote>כתב האור זרוע (הובא בדר"מ ס"ק ה) שמותר לאבל להורות איסור והיתר ליחיד השואל לו.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכ"פ הרמ"א ע"פ האו"ז ורי"ו: "ויכול לפסוק איסור והיתר ליחיד השואל אותו, אם אין אחר אלא הוא, וצריכין לו. אבל אסור לומר הלכה לתלמידיו, וכן נוהגין, אע"פ שיש מקילין". וכ"פ הפנ"ב (סי' טז סע' ז).</blockquote></li>
<li>כתב ערוה"ש (סע' ו): "וכן הרב היושב על כסא הוראה מותר לו להשיב כל שאלות איסור והיתר ומחוייב להשיב, אבל סידור הגט ודברי תורה נראה שאין לו לעסוק בזה אם לא כשיש הכרח שאם לא יעסוק בזה יבא לידי קלקול דאז מחוייב לעשות, וזה תלוי לפי ראות עינו בענין זה".</li>
<li><blockquote>כתב החזו"ע (אבלות ח"ב, דברים שהאבל אסור בהם – תלמוד תורה סע' ח, עמ' רכב): "תלמיד חכם מומחה לרבים שרגיל למסור שיעור בהלכה לפני קהל עדתו, ואירעו אבל – מותר לו למסור השיעור בעצמו בימי אבלו לפני קהל שומעי לקחו, כיון שרבים צריכים לו".</blockquote></li></ul>

=== אבל שהוא מלמד תינוקות ===

<ul>
<li> אבל שהוא מלמד תינוקות, מתי מותר לו לחזור ללמד: (ט"ז ס"ק א, ש"ך ס"ק ב, ערוה"ש סע' ו, פנ"ב סי' טז הע' כד)
</li></ul>

<ul>
<li>ט"ז ע"פ רי"ו – דווקא לאחר ג' ימים. והקלו בתינוקות משום שהבל פיהם חביב מלימוד הגדולים.</li>
<li>ש"ך ע"פ האורחות חיים – מותר בכל ימי אבלותו<ref>יש לציין שאמנם הש"ך לא כתב שאפשר ללמד אף מהיום הראשון, אלא שכך דייק ערוה"ש מתוך דבריו שלא חילק בזה.</ref>. והקלו בלימוד תורה לתינוקות, שחשיב כרבים צריכים לו, ועוד שחשיב כדבר האבד.
<ul>
<li> '''הכרעה''': ערוה"ש כתב שהסומך על דעת הש"ך, ללמד תינוקות בכל ימי אבלו - לא הפסיד. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב, דברים שהאבל אסור בהם - תלמוד תורה, הערה ח, עמ' רכו).
</li>
<li> והשבט יהודה (סוף סי' שפד, עמ' תו) כתב שאם רצה להימנע מללמד בימי אבלו הרשות בידו.
</li></ul>
</li></ul>

=== גלילת ס"ת על ידי אבל ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הט"ז (ס"ק א) שמותר לאבל לגלול ס"ת וכדומה, כי זה לא לימוד תורה.</blockquote></li></ul>

=== אבל הלהוט אחר התורה ===

==== ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ה, דף יג ע"ב ====

ותנין כן: אם {האבל} היה להוט {"נפשו חשקה ודביקה בתורה לשנות תמיד" (פני משה)} אחר התורה – מותר {בלימוד תורה}.

<ul>
<li> שאלה: מדוע הירושלמי התיר לאדם שלהוט אחר התורה ללמוד, הרי עבורו יש בזה יותר שמחה? (ערוה"ש סע' ג)
</li></ul>

<ul>
<li>ערוה"ש – "צריך לומר דהכי פירושו אם היה להוט אחר התורה כמו הרעב כשהוא להוט אחר איזה מאכל ואם לא יתנו לו יאחזנו בולמוס ויסתכן כמו כן הוא להוט אחר התורה ונחשב כקצת סכנה".</li>
<li>גשה"ח (ח"א עמ' רכב הע' 4) – "איסור דברי תורה דומה בזה לאיסור רחיצה וסיכה שאסרו רק לתענוג, אבל זה שמצטער כגון איסטניס מותר לו לרחוץ ולסוך דאין זה אלא להסיר הצער, ואפשר הוא הדין נמי בנוגע לדברי תורה".

</li></ul>

* כתב ערוה"ש (סע' ג): "הפוסקים לא הביאו זה ונראה דסבירא ליה כיון דלא מתנייא בש"ס דילן - לא חיישינן לה". וכ"כ גשר החיים (ח"א עמ' רכב הע' 4).
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפד א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.