https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%A2%D7%95_%D7%93 2026-05-24T13:05:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%A2%D7%95_%D7%93&diff=136499&oldid=prev 2020-01-20T14:14:30Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:14, 20 בינואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l135">שורה 135:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 135:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שירת הים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שירת הים]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]</ins></div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%A2%D7%95_%D7%93&diff=124431&oldid=prev 2019-02-18T09:46:31Z

<p>Added shirat haram&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שעו ד|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שעו|ד}}<br /> == סעיף ד – מה עושים אחר שנסתם הקבר ==<br /> <br /> === אחרי הקבורה ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב השו&amp;quot;ע ע&amp;quot;פ הטור: &amp;quot;עכשיו נוהגים שאחר שנגמר סתימת הקבר מעפר (או לאחר שהפך האבל פניו מן המת), &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;חולצין&lt;/span&gt; מנעל וסנדל &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;ומרחיקין&lt;/span&gt; מעט מבית הקברות, ואומרים &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;קדיש&lt;/span&gt; דהוא עתיד לחדתא עלמא, ואחר כך &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;תולשין&lt;/span&gt; עפר ותולשין עשבים&lt;ref&gt;&lt;p&gt;כתב הקונטרס יחיאלי שבחול המועד - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לא&lt;/span&gt; תולשים עשבים.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;, ומשליכים אחר גוום&lt;ref&gt;&lt;p&gt;הב&amp;quot;י והש&amp;quot;ך (ס&amp;quot;ק ה) הביאו את הטעמים מדוע נהגו לעשות כן:&lt;/p&gt;<br /> &lt;p&gt;&#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; - לומר שטומאה זו נטהרת בכעין ג&#039; דברים הללו: מים ואפר פרה ואזוב.&lt;/p&gt;<br /> &lt;p&gt;&#039;&#039;&#039;הכל-בו&#039;&#039;&#039; - תולש עשבים בצרור עפר וזורקם על ראשו דרך צער, כפי שכתוב לגבי איוב: &amp;quot;ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;ורוחצין&lt;/span&gt; ידיהם במים&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === נפילה על עפר הקבר ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב החזו&amp;quot;ע (אבלות ח&amp;quot;א &amp;quot;דיני לוית המת&amp;quot; סע&#039; יח, עמ&#039; של): &amp;quot;יש נוהגים שאחר קבורת המת נופלים על עפר הקבר, ונושקים אותו, והוא דרך כבוד למת, ובפרט אם היה המת ת&amp;quot;ח, &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שראוי&lt;/span&gt; לעשות כן לכבוד התורה&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אך עיין בגשר החיים (ח&amp;quot;א פרק טו) שהביא מנהגים שונים בעניין הורדת המת לקבורה, &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;ולא&lt;/span&gt; הביא מנהג זה.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === הנחת זר פרחים לפני המת ===<br /> <br /> * כתב שו&amp;quot;ת יביע אומר (ח&amp;quot;ג יו&amp;quot;ד סי&#039; כד): &amp;quot;שהנוהגים להניח זרי פרחים ושושנים על ארון או מיטת המת (וכן לשאתם לפניו), יש להם ע&amp;quot;מ שיסמוכו במנהגם זה, ואין בזה משום ובחקותיהם לא תלכו&amp;quot;.<br /> * אך צרור החיים (לרב מרדכי אליהו פרק ה תשובה נו) כתב: &amp;quot;המנהג להניח זר פרחים על הקבר הינו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;מנהג גויים&lt;/span&gt;, ולכן אין לנהוג כך. אמנם, אם אנשים הביאו זרי פרחים אין להתקוטט ולריב בשל כך&amp;quot;.<br /> <br /> === עשיית השורה ===<br /> <br /> ==== סנהדרין יט ע&amp;quot;א ====<br /> <br /> תנו רבנן: בראשונה היו אבלים עומדין, וכל העם עוברין והיו שתי משפחות בירושלים מתגרות זו בזו; זאת אומרת: אני עוברת תחלה, וזאת אומרת: אני עוברת תחלה. התקינו שיהא העם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;עומדין&lt;/span&gt; ואבלים &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;עוברין&lt;/span&gt;. אמר רמי בר אבא: החזיר רבי יוסי את הדבר ליושנו בציפורי, שיהיו אבלים &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;עומדין&lt;/span&gt; וכל העם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;עוברין&lt;/span&gt;.<br /> <br /> <br /> <br /> * כתבו גשר החיים (ח&amp;quot;א פרק טז סע&#039; ז אות ב, עמ&#039; קנב) והפני ברוך (סי&#039; ה סע&#039; כב, עמ&#039; סה) שאחר אמירת הקדיש מרחיקים ד&#039; אמות מהקברים ועומדים בשורה, ואין שורה בפחות מעשרה, והאבל חולץ מנעליו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;ועובר&lt;/span&gt; בין השורה, והעומדים מנחמים אותו: &amp;quot;המקום ינחם אותך (לרבים אתכם) בתוך שאר אבלי ציון וירושלים&amp;quot;.&lt;ref&gt;אך מנהג ספרד ותימן הוא כפי שהחזיר לתקן ר&#039; יוסי בציפורי, &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שהאבלים&lt;/span&gt; עומדים בשורה והמנחמים עוברים בפניהם ומנחמים אותם.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> === עשיית שורה לנשים ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתבו גשר החיים (ח&amp;quot;א פרק טז סע&#039; ז אות ד, עמ&#039; קנב), הפני ברוך (סי&#039; ה סע&#039; כב, עמ&#039; סה) וצרור החיים (פרק ה שאלה נג) שנהגו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שלא לעשות&lt;/span&gt; שורה לנחם את הנשים.&lt;ref&gt;&lt;p&gt;והטעם מובא בגשר החיים (פרק טז סימן ז הלכה ד): &amp;quot;ראיתי נוהגין כאן שאין עושין שורה לנחם אשה אבלה, גם כשיש שם אבלים ואבלות גברים ונשים עושים שורה לנחם הגברים, ואין הנשים האבלות עוברות, לא בין שתי שורות ולא לפני שורה אחת, ואין מנחמין אותן שם כלל. בראשונה אמרתי: אפשר שהטעם משום שאין אשה ממצעה בין גברים, לכן אין עושין לה אפילו שורה אחת משום לא פלוג. או אפשר משום שאין הגברים מלווין לנשים אבלות אל ביתן כדרך שמלווין אבלים לביתם, לכן אין גם עוברת לפני השורה. ולא נתקררה דעתי מטעמים אלה, ומתקבל על הלב הטעם ששמעתי מהרב ר&#039; אלתר שו&amp;quot;ב נ&amp;quot;י, שזהו משום שבכלל מקפידים &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שנשים לא ילוו&lt;/span&gt; את המת לבית הקברות, משום הכי גם כשהולכות לא נהגו לנחמן שם&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === נטילת ידיים אחר הקבורה ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב השו&amp;quot;ע (או&amp;quot;ח סי&#039; ד סע&#039; יח): &amp;quot;אלו דברים צריכים נטילה במים... וי&amp;quot;א אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;וכתבו הבאה&amp;quot;ט (או&amp;quot;ח סי&#039; ד ס&amp;quot;ק כב) ומשנ&amp;quot;ב (או&amp;quot;ח סי&#039; ד ס&amp;quot;ק מב): &amp;quot;תשובת מהרי&amp;quot;ל כתב שיש ליטול &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;קודם&lt;/span&gt; שיתפלל על הקברות. ורוחצים &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שנית&lt;/span&gt; בשובו לחצר בית הקברות שהשדים מלוין החוזרים, ויש לרחוץ גם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;הפנים&lt;/span&gt;&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;ועוד כתב המשנ&amp;quot;ב (שם ס&amp;quot;ק מג): &amp;quot;ואפילו מי שנכנס אצל מת אחד, או שהלך ללותו נוהגין &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;בנטילה&lt;/span&gt;. ונהגו להקפיד אם יכנס אדם לבית אחר, קודם שירחץ, ומנהג אבתינו תורה היא&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;וכ&amp;quot;כ החזו&amp;quot;ע (אבלות ח&amp;quot;א &amp;quot;דיני לוית המת&amp;quot; סעיף כ, עמ&#039; שלא): &amp;quot;כשחוזרים מן ההלויה שבבית הקברות, צריכים ליטול ידים ג&#039; פעמים. ויש נוהגים שלא לנגב הידים מרחיצה זו&lt;ref&gt;&lt;p&gt;וביאר את הטעם לדבר ע&amp;quot;פ הספר מעבר יבוק, כי בזה מראה שאינו מסיח דעתו מן האבל, ואינו משליך אחרי גוו זכרון יום המיתה.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;, ומי שקשה לו הדבר יכול לנגבם&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;והוסיף החזו&amp;quot;ע בהערה (שם עמ&#039; שלב) שהרוחץ את ידיו כשחוזר מבית הקברות, לא ימסור הכלי שרחץ ממנו לאיש אחר, אלא מניחו על גבי הקרקע, וחברו נוטלו משם.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === ישיבה אחר נטילת הידיים ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב הרמ&amp;quot;א ע&amp;quot;פ המהרי&amp;quot;ל: &amp;quot;י&amp;quot;א שיושבים ז&amp;quot;פ, מפני שהרוחות מלוות אותו, וכל זמן שיושבין, בורחין ממנו. ובמדינות אלו לא נהגו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לישב רק ג&amp;quot;פ&lt;/span&gt;, אחר שרחצו הידים, ואומרים כל פעם: ויהי נועם וגו&#039; (תהילים צ, יז), יושב בסתר (תהילים צא, א) וגו&#039;. וכשנקבר המת ביום טוב, יכולין לישב כך ג&amp;quot;פ כמו בחול. וה&amp;quot;ה אם נקבר סמוך לשבת, &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;עושין כן בשבת&lt;/span&gt;. ונהגו להקפיד, אם יכנס אדם לבית אחר, קודם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שירחץ וישב ג&amp;quot;פ&lt;/span&gt;, ומנהג אבותינו תורה&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === מנהגי אבלים באמירת קדישים ותפילות ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב הרמ&amp;quot;א:&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> # &amp;quot;ונמצא במדרשות לומר &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;קדיש&lt;/span&gt; על אב (כל-בו וריב&amp;quot;ש בשם תנחומא וספרי, ובחיי בשם מסכת כלה, וב&amp;quot;י בשם הזוהר, ובאו&amp;quot;ז בשם תנא דבי אליהו רבא); ע&amp;quot;כ נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;י&amp;quot;ב חדש&lt;/span&gt;&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;וכן נהגו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;להפטיר&lt;/span&gt; בנביא, ולהתפלל ערבית &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;במוצאי שבתות&lt;/span&gt; שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם (כל-בו בשם הגהות)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ונהגו לומר &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;קדיש על האם&lt;/span&gt; אע&amp;quot;פ שהאב חי, עדיין אינו בידו למחות לבנו שלא יאמר קדיש על אמו (סברת הב&amp;quot;י ע&amp;quot;פ המנהג)&amp;quot;. וכן כתב בדר&amp;quot;מ (ס&amp;quot;ק ט) והובא גם בב&amp;quot;י (סי&#039; תג סע&#039; י).<br /> # &amp;quot;מצוה &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;להתענות&lt;/span&gt; ביום שמת אב או אם (ריב&amp;quot;ש וכל-בו)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;שלשה אחין ואיש נכרי: השלשה אחין נוטלין &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;השלשה קדישין&lt;/span&gt; והאחר נוטל קדיש &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אחד&lt;/span&gt;&amp;quot;.&lt;ref&gt;יש לציין שהיום נוהגים שמספר אנשים אומרים קדיש יחדיו.&lt;/ref&gt;<br /> # &amp;quot;ונהגו שאם מגיע לאדם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יום שמת בו אביו ואמו&lt;/span&gt;, שאומרים עליהם קדיש יתום לעולם. ומי &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שיודע להתפלל&lt;/span&gt; כל התפלה, מתפלל&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ואם יש &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אבלים אחרים&lt;/span&gt;,<br /> #* נהגו שתוך שבעה לאבלם – הם קודמים {אפילו שהאבל שבשבעה בא ממקום אחר (ש&amp;quot;ך ס&amp;quot;ק ט)}, ואין לו {לבעל היארציי&amp;quot;ט} קדיש כלל;<br /> #* תוך שלשים – יש לו {לבעל היארציי&amp;quot;ט} קדיש אחד&lt;ref&gt;וכתב הש&amp;quot;ך (ס&amp;quot;ק ח) שיש מנהג שבעל היארציי&amp;quot;ט קודם לבעל השלושים, וכן משמע שדעתו של הלבוש בעטרת זהב. אך הש&amp;quot;ך כתב שאצלם נהגו שהאבל שתוך שלושים קודם לבעל יארציי&amp;quot;ט.&lt;/ref&gt;;<br /> #* לאחר ל&#039; – כל הקדישים של אותו היום הם שלו&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ומונין שבעה ול&#039; מיום &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;הקבורה&lt;/span&gt;, אע&amp;quot;פ שלא שמע האבל מיד (במהרי&amp;quot;ל)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ואם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;נכרי&lt;/span&gt; הוא – כאחד מבני העיר, לענין קדיש זו הולכים אחר המנהג (אגור)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ואין מקום לקדיש זו אלא על &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אב ואם בלבד&lt;/span&gt;, אבל לא בשאר קרובים (בנימין זאב)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ואם אין בביה&amp;quot;כ אבל על אביו ואמו, אומר אותו קדיש &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;מי שאין לו אב ואם&lt;/span&gt;, בעד כל מתי ישראל (באו&amp;quot;ז)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ויש מקומות שנהגו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;ששאר קרובים&lt;/span&gt; אומרים קדיש על קרוביהם כשאין אבלים על אביהם ואמם, ויש מקומות שאפילו יש אבלים על אביהם ואמם, אומרים שאר קרובים, אלא שעושים פשרה ביניהם שאין אומרים כל כך קדישים כמו האבלים על אב ואם (מהרי&amp;quot;ק&lt;ref&gt;רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי&amp;quot;ק) (1420 (לערך) - 1480) היה רב מגדולי הפוסקים בדורו. נולד בצרפת לרבי שלמה. לאחר מכן נדד באיטליה. בתום תקופה זו החל לשמש כרב וראש ישיבה בפיימונטה אחר כך בבולוניה, ולבסוף בין השנים ה&#039;ר&amp;quot;ל-ה&#039;רל&amp;quot;א נתמנה לרב וראש ישיבה במנטובה.ושליט העיר גירש אותו משם. ובסוף ימיו התגורר בפאביה וכיהן בה כרב, שם נפטר בשנת ה&#039;ר&amp;quot;ם (1480) ונקבר במקומו.&lt;/ref&gt; שורש מד)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;והולכין בכל זה אחר &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;המנהג&lt;/span&gt;, ובלבד שיהא מנהג קבוע בעיר&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;והאבלים אומרים קדיש אפילו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;בשבת ויו&amp;quot;ט&lt;/span&gt; (בנימין זאב בשם ר&amp;quot;י מקורבי&amp;quot;ל)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;אבל לא נהגו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;להתפלל&lt;/span&gt; בשבת ויו&amp;quot;ט {וכן בימים נוראים, אא&amp;quot;כ אין חזן כמותו (ש&amp;quot;ך ס&amp;quot;ק יד ע&amp;quot;פ המהרי&amp;quot;ל והמהרי&amp;quot;ו)}&lt;ref&gt;אך הנוב&amp;quot;י (או&amp;quot;ח סי&#039; לב, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ח) כתב &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שמותר&lt;/span&gt; לאבל להתפלל בימי הסליחות ועשרת ימי תשובה, משום שהם נקראים ימים נוראים.<br /> ובשו&amp;quot;ת מאיר נתיבים (סי&#039; פ, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ח) כתב &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שמותר&lt;/span&gt; לאבל להתפלל אף בשבתות וימים טובים.&lt;/ref&gt; (כן הוא בתשובת מהרי&amp;quot;ל) אף על פי שאין איסור בדבר&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;אבל בימות &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;החול&lt;/span&gt;, מי שיודע להתפלל – יתפלל, ויותר מועיל מקדיש יתום שלא נתקן אלא לקטנים; ומי שאינו יודע להתפלל כל התפלה, יתפלל למנצח ובא לציון וכו&#039; (שו&amp;quot;ת בנימין זאב סי&#039; רא-רב)&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;י&amp;quot;א חדשים&lt;/span&gt;, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י&amp;quot;ב חדש&amp;quot;. וכתב הברכי יוסף, שע&amp;quot;פ האר&amp;quot;י, יש לומר קדיש י&amp;quot;ב חודש &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;פחות שבוע&lt;/span&gt;.&lt;ref&gt;כתב בספר חומות ירושלים (סי&#039; רנז, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ט) שמי שיודע שאביו ואמו הם רשעים, ראוי ומחויב שיגיד עליהם קדיש י&amp;quot;ב חודש מלאים.&lt;/ref&gt;<br /> # &amp;quot;ואם היו אבלים כאן ובאו אח&amp;quot;כ &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אבלים אחרים&lt;/span&gt;, השניים יש להם הקדישים והתפלות כל ל&#039; יום מיום הקבורה, אע&amp;quot;פ שלא שמעו&amp;quot;.<br /> # &amp;quot;י&amp;quot;א &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;דמומר שנהרג&lt;/span&gt; ביד עובדי כוכבים, בניו אומרים עליו קדיש {שכשהוא נהרג יש לו כפרה, &amp;quot;ודוקא נהרג, אבל מת על מיטתו - לא&amp;quot; (דר&amp;quot;מ סוף ס&amp;quot;ק ח, הובא בט&amp;quot;ז ס&amp;quot;ק ו, ובש&amp;quot;ך ס&amp;quot;ק טו)} (הרד&amp;quot;כ בית יא, ובית ז. ועיין לעיל סימן שמ)&amp;quot;.<br /> <br /> === אמירת קדיש ע&amp;quot;י בנות על הוריהם ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt; האם מותר לבת לומר קדיש על הוריה: (פת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ג) <br /> &lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> * שו&amp;quot;ת חוות יאיר (סי&#039; רכב), שו&amp;quot;ת תורה לשמה (סימן כז), שו&amp;quot;ת מנחת יצחק (ח&amp;quot;ד סי&#039; ל), שו&amp;quot;ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן ז) פני ברוך (סי&#039; לד סע&#039; כ) – בת &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לא&lt;/span&gt; תאמר קדיש.&lt;ref&gt;הטעמים שכתבו הפוסקים מדוע שנשים לא תאמרנה קדיש:<br /> &lt;blockquote&gt;שו&amp;quot;ת חוות יאיר (סי&#039; רכב) – מדינא היה להן לומר, אבל &amp;quot;יש לחוש שע&amp;quot;י כך &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יחלשו כח המנהגים&lt;/span&gt; של בני ישראל שג&amp;quot;כ תורה הם ויהיה כל אחד בונה במה לעצמו ע&amp;quot;פ סברתו ומחזי מילי דרבנן כחוכא ואטלולה... ולכן בנדון זה שיש אסיפה ופרסום יש למחות&amp;quot;.&lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;blockquote&gt;שו&amp;quot;ת תורה לשמה (סימן כז) – מפני החשש ש&amp;quot;הרואה אותה אומרת קדיש, חושב שהיא &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;משלמת לעשרה&lt;/span&gt; גם כן, ומצטרפת עימהם, ואם כן יחשוב שהיא שייכת בקדיש וממילא מוציאה האנשים גם בחיוב קדיש של תפילה&amp;quot;.&lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;blockquote&gt;שו&amp;quot;ת מנחת יצחק (ח&amp;quot;ד סי&#039; ל) – משום שאם תאמר בעזרת נשים ולא תראה שאין עשרה גברים העונים אמן יש בדבר משום אמירת דבר שבקדושה &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שלא במניין&lt;/span&gt;.&lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;blockquote&gt;שו&amp;quot;ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן ז) – משום שאם תתאמץ לומר בקול שישמעו הגברים, יש בכך חשש של &amp;quot;&lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;קול באישה&lt;/span&gt;&amp;quot; - ובפרט אם היא אישה נשואה.&lt;/blockquote&gt;&lt;/ref&gt;<br /> * חזו&amp;quot;ע (ח&amp;quot;א עמ&#039; שנו) – &amp;quot;&lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אין&lt;/span&gt; הבת יכולה לומר קדיש בבית הכנסת, ורק אם נאספים מנין בבית, ללמוד תורה, או מזמורי תהלים &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יכולה&lt;/span&gt; הבת לומר קדיש לאחר מכן&amp;quot;.<br /> * שו&amp;quot;ת שבות יעקב (חלק ב סימן צג) והרב יוסף אליהו הענקין&lt;ref&gt;הרב יוסף אליהו הנקין. חי בין השנים: ה&#039;תרמ&amp;quot;א – ה&#039;תשל&amp;quot;ג (1881-1973) מגדולי הפוסקים בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון &#039;עזרת תורה&#039;.&lt;/ref&gt; – &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;מותר&lt;/span&gt; לבת לומר קדיש בצניעות בביתה או בעזרת נשים כשיש עשרה גברים, ואין חשש לקלקול בבית הכנסת.<br /> <br /> === אמירת קדיש יתום כששני הוריו בחיים ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב הרמ&amp;quot;א (או&amp;quot;ח סי&#039; קלב סע&#039; ב) ע&amp;quot;פ האגור, התשב&amp;quot;ץ (סי&#039; תכה) והמהרי&amp;quot;ל (שו&amp;quot;ת סי&#039; סד), לגבי קדיש יתום: &amp;quot;מי שיש לו אב ואם - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יכול&lt;/span&gt; לאומרו אם אין אביו ואמו מקפידין {&amp;quot;ר&amp;quot;ל דוקא כשהוא משער &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שלא&lt;/span&gt; יקפידו על זה&amp;quot; (משנ&amp;quot;ב ס&amp;quot;ק יא)}&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;ובשו&amp;quot;ת אבן שהם (סי&#039; כ, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ד) כתב, שאם שני הוריו בחיים ומקפידים בזה - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לא&lt;/span&gt; יאמר קדיש יתום, אך מכל מקום קדיש דרבנן - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יכול&lt;/span&gt; לומר.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === אמירת קדיש כשאחד מהוריו בחיים ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב הרמ&amp;quot;א (הובא לעיל במספר 3): &amp;quot;ונהגו לומר &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;קדיש על האם&lt;/span&gt; אע&amp;quot;פ שהאב חי, עדיין אינו בידו למחות לבנו שלא יאמר קדיש על אמו (סברת הב&amp;quot;י ע&amp;quot;פ המנהג)&amp;quot;. וכן כתב בדר&amp;quot;מ (ס&amp;quot;ק ט) והובא גם בב&amp;quot;י (סי&#039; תג סע&#039; י).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אך בחזו&amp;quot;ע (ח&amp;quot;א, דיני אמירת קדיש סע&#039; ג, עמ&#039; שלח) כתב: &amp;quot;מי שמתה עליו אמו, ואביו מקפיד לכל יאמר קדיש עליה... – יש לשמוע &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לו&lt;/span&gt;, שכבוד האב קודם לכבוד האם. ואם אפשר טוב שישפיע על אביו על ידי רבנים חשובים, שיסיר את התנגדותו... ואם הצליח להשפיע עליו - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יאמר&lt;/span&gt; קדיש על אמו. אבל אם אביו מת, ואמו מוחה בידו לבל יאמר קדיש עליו - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לא&lt;/span&gt; ישמע לה, ונכון לפייסה בדברים&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === אמירת מספר יתומים יחד קדיש יתום ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב שו&amp;quot;ת דברי אגרת (סי&#039; ז, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ו) שכל האבלים יאמרו קדיש יתום יחד, ובכך ימנעו מחלוקות.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;וכתב שו&amp;quot;ת הלכות קטנות (חלק ב סימן מח, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ו): &amp;quot;שאלה: לפעמים אומרים ג&#039; וד&#039; קדיש ביחד ואחד מקדים לחבירו כיצד יענה אחריהם? תשובה: אם באים כל אחד תוך כדי דיבור של חבירו יענה עם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;הראשון&lt;/span&gt; ויעלה לכולם או ימתין עד &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;האחרון&lt;/span&gt;, ואם יש הפסק ביניהם נראה שיענה אחר כל &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אחד ואחד&lt;/span&gt;&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === כשאין לנפטר בן אלא נכד ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב מהרי&amp;quot;ט (הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ז) אם אין לנפטר בן, יאמר &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;נכדו&lt;/span&gt; קדיש. והוסיף ששאר אבלים על הוריהם &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;קודמים&lt;/span&gt; לו לאמירת קדיש, ולכן הם יאמרו ב&#039; קדישים והוא קדיש אחד.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;והוסיף התשובה מאהבה (ח&amp;quot;א סי&#039; קעח, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ז) שאם אחד אומר קדיש על סבו, ויש אחר שאומר קדיש על קרובו, או שהאחר מושכר לומר קדיש – &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;הנכד קודם&lt;/span&gt; באמירת קדיש, ולכן יאמר ב&#039; קדישים והשני יאמר קדיש אחד.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === ענישה על חטאים מתחת לגיל עשרים&lt;ref&gt;נפקא מינה אם לומר קדיש על מי שמת מתחת לגיל עשרים.&lt;/ref&gt; ===<br /> <br /> ==== שבת פט ע&amp;quot;ב ====<br /> <br /> דל עשרין דלא ענשת עלייהו {ה&#039; לא מעניש את האדם לפני שהגיע לגיל עשרים, &amp;quot;שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקדוש ברוך הוא אלא מעשרים שנה ומעלה, דכתיב (במדבר יד) &amp;quot;במדבר הזה יפלו פגריכם וגו&#039; מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי&amp;quot;&amp;quot; (רש&amp;quot;י)}.<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב הנוב&amp;quot;י (תניינא יו&amp;quot;ד סי&#039; קסד, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ג): &amp;quot;לא מסתבר שלא יהיה שום עונש שמים על האדם קודם עשרים שנה ונמצא עולם הפקר... ולדעתי הכונה &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שבעוה&amp;quot;ז&lt;/span&gt; אין הקב&amp;quot;ה עונשו בחייו קודם כ&#039; שנה אבל אחר מיתה כל מעשה אדם כל ימי חייו משהגיע לכלל דעת אפילו לעונת הפעוטות כשכבר יודע שהיא עבירה צריך &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לסבול&lt;/span&gt; כפי מעשיו&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;וכתב החתם סופר (שו&amp;quot;ת ח&amp;quot;ב יו&amp;quot;ד סי&#039; קנה, הובא בפת&amp;quot;ש ס&amp;quot;ק ג): &amp;quot;משנעשו בני מצוה בשנים וסימנים מתחייבים בכל חיובי תורה בב&amp;quot;ד של מעלה ושלמטה... ולפענ&amp;quot;ד כי לא נאמרו שיעורים הללו במדרשות שבני כ&#039; נעשו בני עונשים למעלה אלא בעונשים על חטאים &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;המחודשים לשעה&lt;/span&gt; כגון עונשי דור המדבר... אבל עונשי התורה אין שום חלוק כי שיעורים הלכה למשה מסיני בין למלקות בין לקרבן ובן י&amp;quot;ג שהביא ב&#039; שערות שוה לכל עונשים שבתורה ואין צריך לפנים&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר שירת הים&#039;&#039;&#039; - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:שירת הים]]</div>

Shirayhayam