פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעג ט - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:13:02Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:13, 20 בינואר 2020
שורה 55:		שורה 55:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

188.64.207.82 ב־10:42, 18 בפברואר 2019

2019-02-18T10:42:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:42, 18 בפברואר 2019
שורה 49:		שורה 49:
	* כתבו שו"ת צי"א (ח"ט סי' מח) ושו"ת אגר"מ (יו"ד סי' רנא) שכהן שקרובו עשה ניתוח פנימי והוציאו לו איבר פנימי, שאינו ניכר לעין – <span class="underline">מטמאים</span> עליו. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' ע-עג).		* כתבו שו"ת צי"א (ח"ט סי' מח) ושו"ת אגר"מ (יו"ד סי' רנא) שכהן שקרובו עשה ניתוח פנימי והוציאו לו איבר פנימי, שאינו ניכר לעין – <span class="underline">מטמאים</span> עליו. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' ע-עג).
	* אך שו"ת משנה הלכות (ח"ג סי' קכא) חלק וכתב שיש <span class="underline">להחמיר</span> בזה, ואין לכהן להיטמא לאדם שעשו לו ניתוח לאחר מיתה והוציאו ממנו אבר פנימי, וטעמו משום שאף חסרון מבפנים נחשב חסר.<ref>והוסיף וכתב שם: "נלפענ"ד מכל הני ראיות ברור דאף דהוי חסרון מבפנים <span class="underline">אסור</span> לקרובים לטמא להם בר מינן. ודברי ידיד נפשי הגאון ר' משה {פיינשטיין} צ"ע לפענ"ד. וכשהרצתי את דברי לפני הגאון שליט"א {הגר"מ פיינשטיין} הודה לדברי ואמר לי שכן יתקן בספרו היקר ואשרי הדור שגדולים נשמעין לקטנים". והוסיף שם שאם משפחה תורמת אבריה של קרובם שמת, מלבד איסור ניוול המת, יש איסור לכהנים להיטמא למת.</ref>		* אך שו"ת משנה הלכות (ח"ג סי' קכא) חלק וכתב שיש <span class="underline">להחמיר</span> בזה, ואין לכהן להיטמא לאדם שעשו לו ניתוח לאחר מיתה והוציאו ממנו אבר פנימי, וטעמו משום שאף חסרון מבפנים נחשב חסר.<ref>והוסיף וכתב שם: "נלפענ"ד מכל הני ראיות ברור דאף דהוי חסרון מבפנים <span class="underline">אסור</span> לקרובים לטמא להם בר מינן. ודברי ידיד נפשי הגאון ר' משה {פיינשטיין} צ"ע לפענ"ד. וכשהרצתי את דברי לפני הגאון שליט"א {הגר"מ פיינשטיין} הודה לדברי ואמר לי שכן יתקן בספרו היקר ואשרי הדור שגדולים נשמעין לקטנים". והוסיף שם שאם משפחה תורמת אבריה של קרובם שמת, מלבד איסור ניוול המת, יש איסור לכהנים להיטמא למת.</ref>

	'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]		'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

	~~==הערות שוליים==~~

	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T09:40:07Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שעג ט|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שעג|ט}}
== סעיף ט – טומאת כהן לקרוב חסר איבר ==

==== נזיר מג ע"ב ====

אמר רב חסדא אמר רב: נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו, מ"ט? אמר קרא: "לאביו", בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר... תניא, רבי יהודה אומר: לה מיטמא ואינו מיטמא לאבריה, שאינו מיטמא על אבר מן החי של אביו, אבל מיטמא הוא לאבר מן המת של אביו {דעת ר' יהודה אינה כדעת רב}...

רב דאמר כי האי תנא; דתניא: מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק, ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים, ובא ושאל את ר' יהושע בן אלישע וד' זקנים שעמו, ואמרו: לאביו בזמן שהוא שלם, ולא בזמן שהוא חסר.

<ul>
<li> האם כהן נטמא על עצם כשעורה של קרובו: (ב"י, חזו"ע ח"ב עמ' עג)
</li></ul>

<ul>
<li>רמב"ם, רמב"ן ורא"ש – לא, כהן נטמא רק כשאביו שלם. שפוסקים כרב חסדא בסוגיה.</li>
<li>רי"ף, ראב"ד ומאירי – כן, ודווקא אחר שכבר נטמא קודם על מתו. שפוסקים כדעת ר' יהודה בסוגיה.<ref>הרא"ש הקשה על הרי"ף מספר קושיות:
<blockquote>מדוע פסק כר' יהודה שהוא יחיד, נגד ר' יהושע בן אלישע וארבעה זקנים?</blockquote>
<blockquote>מדוע פסק בניגוד ל"מעשה רב"?</blockquote>
<blockquote>מדוע פסק שלא כמו האמוראים, הרי הלכה כבתרייתא, ולכן צריך לפסוק כמו האמוראים?</blockquote>
<blockquote>מדוע לא החמיר, הרי זה איסור דאורייתא, ובדאורייתא הולכים לחומרא?</blockquote></ref>
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "אין הכהן מיטמא לאבר מן החי מאביו, ולא לעצם מעצמות אביו. וכן המלקט עצמות – אינו מיטמא להם, אע"פ שהשדרה קיימת".
</li></ul>
</li></ul>

<ul>
<li> מתי כהן לא מטמא לקרובו, משום שהמת אינו שלם: (ב"י)
</li></ul>

<ul>
<li>רמב"ן ורא"ש – אם נחתכה ידו של קרובו בחייו - נטמא עליו. אך אם נחתכה ידו לאחר מיתה - אינו נטמא עליו.</li>
<li>ר' שמואל מאיורא (מובא בכל-בו) – כשהקרוב חסר משהו (לא משנה מתי נחסר), ואפי' שהוא הרוג - לא נטמא עליו.</li>
<li>ר' יחיאל (מובא בכל-בו) – כשהקרוב חסר ממנו איבר, שבלעדי האיבר הקרוב ימות - לא נטמא עליו.
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע כתב: "חסר ממנו כל שהוא, אפילו הוא מונח אצלו - אינו מיטמא לו, שאינו מיטמא אלא לשלם. ויש מי שאומר: דהני מילי כשחסר לאחר מיתה, אבל אם חסר ממנו אבר בחייו, ומת - מיטמא לו, אע"פ שאינו שלם".
</li>
<li> והרמ"א פסק כר' שמואל מאיורא: "וי"א שאינו מיטמא להרוג, דמקרי חסר ונכון להחמיר".
</li>
<li> אך החזו"ע (אבלות ח"ב הלכות טומאת כהנים סע' כו, עמ' עא) פסק כרמב"ן וסיעתו: "אם נחסר בשעת מיתה או לאחר מיתה... – אין הכהן רשאי להיטמא להם... אבל אם נחסר ממנו אבר בחייו על ידי ניתוח, ואח"כ מת – מיטמא לו אע"פ שאינו שלם". וכן הבין בדעת השו"ע<ref>וביאר בהערה (שם הע' כו) שאף שהשו"ע כתב את דעת הרמב"ן וסיעתו ב"יש מי שאומר" הלכה כמותם משום שיש כלל "שדעת מרן לפסוק כיש מי שאומר, כל שלא כתב בסתם הדבר שחולקים בו בפירוש".</ref>.
</li></ul>
</li></ul>

=== קרובו של כהן שנחסר באיבר פנימי שאינו נראה ===

* כתבו שו"ת צי"א (ח"ט סי' מח) ושו"ת אגר"מ (יו"ד סי' רנא) שכהן שקרובו עשה ניתוח פנימי והוציאו לו איבר פנימי, שאינו ניכר לעין – מטמאים עליו. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' ע-עג).
* אך שו"ת משנה הלכות (ח"ג סי' קכא) חלק וכתב שיש להחמיר בזה, ואין לכהן להיטמא לאדם שעשו לו ניתוח לאחר מיתה והוציאו ממנו אבר פנימי, וטעמו משום שאף חסרון מבפנים נחשב חסר.<ref>והוסיף וכתב שם: "נלפענ"ד מכל הני ראיות ברור דאף דהוי חסרון מבפנים אסור לקרובים לטמא להם בר מינן. ודברי ידיד נפשי הגאון ר' משה {פיינשטיין} צ"ע לפענ"ד. וכשהרצתי את דברי לפני הגאון שליט"א {הגר"מ פיינשטיין} הודה לדברי ואמר לי שכן יתקן בספרו היקר ואשרי הדור שגדולים נשמעין לקטנים". והוסיף שם שאם משפחה תורמת אבריה של קרובם שמת, מלבד איסור ניוול המת, יש איסור לכהנים להיטמא למת.</ref>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]