Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:11:58Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:11, 20 בינואר 2020
שורה 89:		שורה 89:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T09:35:50Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שעא א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שעא|א}}
== סעיף א – גדר אוהל המת ==

==== אהלות פרק ג משנה ז ====

טפח על טפח על רום {גובה} טפח מרובע, מביא את הטומאה {אם נמצאת טומאה תחתיו, כל מה שתחתיו נטמא}, וחוצץ בפני הטומאה {מעכב את הטומאה מלצאת למעלה ממחיצותיו}.

<ul>
<li><blockquote>כתב השו"ע ע"פ הראשונים: "אסור לכהן ליכנס תחת אהל שהמת תחתיו, אפילו הוא גדול הרבה, ואפילו לבית אחר או לעליה אחרת הפתוחים לאותו בית בנקב שיש בו טפח על טפח, ובית לאותו בית, עד עולם".</blockquote></li>
<li><blockquote>עוד כתב השו"ע: "ואם סתם הנקב - מותר לו ליכנס לבית האחר, שהסתימה חוצצת, אפילו לא בטלו להיות שם עולמית. והני מילי, שסתם כל הנקב; אבל אם לא סתם כל הנקב, אלא מיעטו מטפח, אם נתנו להיות שם עולמית, ממעט וחוצץ בפני הטומאה שלא תעבור; ואם לאו, אינו ממעט".</blockquote></li></ul>

<ul>
<li><blockquote>וכתב מהר"י הלוי (הובא בפת"ש ס"ק ה) שיזהר שלא לסתום את הנקב בשבת, שעובר בזה על איסור בונה.</blockquote></li></ul>

<ul>
<li> כהן הנכנס לבית שפתוח לאוהל של המת, האם טמא מדאורייתא או מדרבנן:
</li></ul>

* רמב"ם (הלכות אבל פ"ג ה"ג) וחכמת אדם (שער השמחה כלל קנט סע' ה) – מדאורייתא.
* ש"ך (סי' שעב ס"ק ב) – מדרבנן.<ref>יש להעיר שהחכ"א (שער השמחה כלל קנט סע' ה) יישב את דברי הש"ך כך שלא יסתרו דבריו את דברי הרמב"ם. עיי"ש.</ref>

=== סורגים בחלון ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הדרישה (הובא בט"ז ס"ק י) שאם המת בחדר, ויש פתח של סורגים לכיוון חוץ הבית, כל החורים מצטרפים יחד לטפח, והטומאה יוצאת החוצה (ולא לבניין). אך הט"ז חלק עליו, וכתב שאין מצרפים חורים יחד לטפח.</blockquote></li>
<li><blockquote>והש"ך (ס"ק א) כתב בשם הרמב"ם והסמ"ג, שסורגים שאין ביניהם טפח - חוצצים (ולא מצרפים את החללים).</blockquote></li>
<li><blockquote>וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב הלכות טומאת כהנים סע' יד, עמ' לד-לה): "וכל שיש סורגים בחלון ממעטים אותו משיעור טפח לחצוץ בפני הטומאה... אע"פ שיש ביניהם אויר, כיון שאין בהם פותח טפח בכל ריוח שביניהם הרי הסורגים חוצצים, ואין נקבי הסורגים מצטרפים לפותח טפח".</blockquote></li></ul>

=== עם מה ניתן לסתום את החורים ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א ע"פ הראשונים: "וכל דבר המקבל טומאה - אינו חוצץ בפני הטומאה".</blockquote></li></ul>

<ul>
<li><blockquote>וכתב הט"ז (ס"ק ב) שלפיכך צריך לסתום את החור בעץ או אבן וכל דבר שאינו כלי.</blockquote></li></ul>

<ul>
<li><blockquote>ועוד כתב הרמ"א ע"פ המרדכי: "ולא מיקרי סתימה בחלון, אא"כ יכול לעמוד בלא סמיכה".<ref>וכתב הט"ז (ס"ק ג) ע"פ התוספות (בבא בתרא יט ע"ב ד"ה רואין כל) שישנם שני טעמים לכך:
<blockquote>שכל דבר שצריך סמיכה, נחשב כסתימת עראי.</blockquote>
<blockquote>כיוון שהדבר שסומכים עליו מקבל טומאה, נחשב גם הדבר שנסמך עליו כאילו הוא עצמו מקבל טומאה.</blockquote></ref></blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הט"ז (ס"ק ג) שאם מעמיד הרבה עצים ואבנים על החלון, עד שהוא נסתם, חשיב חציצה, ואין זה נחשב סמיכה.</blockquote></li></ul>

=== חציצת חלון או דלת ===

<ul>
<li> חלון או דלת עם צירי ברזל, שאינם עומדים ללא הצירים, האם נחשבים כחוצצים: (ט"ז ס"ק ג וס"ק י, באה"ט ס"ק ג)
</li></ul>

<ul>
<li>דרישה – חוצצים, והטומאה לא עוברת דרכם.</li>
<li>ט"ז – לא חוצצים, והטומאה עוברת דרכם.
<ul>
<li> '''הכרעה''': נקה"כ הכריע כדעת הדרישה, שאף דלת עם צירי ברזל חוצצת בפני הטומאה. וכ"פ החזו"ע.
</li></ul>
</li></ul>

=== שיעור הטומאה בחורים שונים ===

<ul>
<li><blockquote>כתב המרדכי (הובא בדר"מ ס"ק א) שישנם שיעורי טומאה שונים המעבירים את הטומאה, על פי סוגי החורים השונים:</blockquote>
<ul>
<li>חור העשוי לתשמיש – שיעורו טפח.</li>
<li>חור העשוי לאור – שיעורו כסלע נירונית, שהיא כמקדח הגדול שבלשכה (יותר מגודל סלע).</li>
<li>חור שנעשה ע"י מים או שרצים – שיעורו כראש כל אדם.</li>
<li>חור העשוי לאויר לשמור גנות ופרדסים – שיעורו כמקדח בינוני.</li></ul>
</li></ul>

=== העברת טומאה בין שני גגות '''– עיין לקמן סע' ד.''' ===

=== אשת כהן מעוברת באהל המת ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרוקח (הובא בש"ך ס"ק א) שיש להתיר לאשת כהן מעוברת להיכנס לאוהל המת משום שיש ספק ספיקא: ספק שמא הוא נפל, ואת"ל שיחיה ספק שמא הוא נקבה.</blockquote></li></ul>

<ul>
<li><blockquote>והקשו המג"א והרדב"ז (פת"ש ס"ק א) על דברי הרוקח שהרי התינוק בלוע בתוך אמו, וכלל לא נטמא. ותירץ הרדב"ז שמדובר באשה סמוך ללידתה, ואף שייתכן שתלד בן זכר, יש להתיר לאם להיכנס מצד הספק ספיקא.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכ"פ המשנ"ב (סי' שמג ס"ק ג): "אשת כהן מעוברת שקרבו ימיה ללדת מותרת ליכנס לכתחלה באהל המת דאף שנראה לנו שודאי תלד שם ולד ושמא יהיה זכר ויטמא שם. אפ"ה מותר דס"ס הוא: שמא יהיה נקבה, ושמא יהיה נפל".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ב הלכות טומאת כהנים סע' כג, עמ' סב): "אשת כהן מעוברת אפילו כלו חדשי הריונה – מותר לה להיכנס לאוהל המת, ומותר לאשת כהן ללדת אפילו בבית חולים שיש בו טומאת מתים".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הרב ישראל יעקב פישר (אבן ישראל ח"ח סי' עז), שאשת כהן מעוברת שרוצה ללדת בבית חולים (שיש בו מתים) עדיף שלא תבדוק עצמה באולטרה סאונד, כדי שתישאר בספק שמא תלד זכר או נקבה.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הגרשז"א (הובא בלב אברהם, ח"א, פכ"א, הע' 10 בשמו) שאם אפשר ואין כל התנגדות מצד הרופא - יש לקחת את התינוק הביתה כעבור עשרים וארבע שעות.</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעא א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.