Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:10:10Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:10, 20 בינואר 2020
שורה 90:		שורה 90:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T09:28:15Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שסג א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שסג|א}}
== סעיף א – פינוי מת ועצמות ==

==== ירושלמי כלאים פרק ט הלכה ג ====

רבי בר קיריא ורבי לעזר הוון מטיילין באיסטרין ראו ארונות שהיו באין מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי בר קיריא לרבי לעזר: מה הועילו אילו, אני קורא עליהם (ירמיהו ב, ז): "וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה" - בחייכם, "וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי" - במיתתכם. אמר ליה: כיון שהן מגיעין לארץ ישראל הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן דכתיב (דברים לב מג): "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".

==== ירושלמי מועד קטן פרק ב ה"ד ====

אין מפנין את המת ואת העצמות מקבר מכובד למכובד, ולא מבזוי לבזוי, ולא מבזוי למכובד, אין צורך לומר מן המכובד לבזוי, ובתוך שלו {לקוברו בקברי אבותיו} אפילו מן המכובד לבזוי {מותר}, ערב הוא לאדם שהוא נינוח אצל אבותיו.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע: "אין מפנין המת והעצמות, לא מקבר מכובד לקבר מכובד, ולא מקבר בזוי לקבר בזוי, ולא מבזוי למכובד, ואצ"ל ממכובד לבזוי. ובתוך שלו, אפילו ממכובד לבזוי - מותר, שיערב לאדם שיהא נח אצל אבותיו".<ref>וכתב הש"ך (ס"ק ב) ע"פ הב"י והדר"מ, שדווקא לפנותו לקברי אבותיו, זה נחשב כבודו – ומותר. אך לפנותו משום כבוד אחר – אסור.</ref></blockquote></li>
<li><blockquote>וכתבו הש"ך (ס"ק א) והט"ז (ס"ק א) ע"פ הכל-בו, שאין לטלטל את המת, כיון שהבלבול קשה למתים כי חושבים שהגיע יום הדין.</blockquote></li></ul>

=== פינוי לקבורה בא"י ===

<ul>
<li><blockquote>כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן (תורת האדם שער הקבורה דף לח ע"ד) ורי"ו: "וכן כדי לקוברו בארץ ישראל - מותר<ref>וביאר הש"ך (ס"ק ג) שמותר לפנותו לא"י, משום שעפר א"י מכפר על המת דכתיב: "וכפר אדמתו עמו".</ref>. ואם נתנוהו שם על מנת לפנותו - מותר בכל ענין".</blockquote></li>
<li><blockquote>כתב שו"ת מהרלב"ח (סי' סג, הובא בפת"ש ס"ק ב) שאם ציווה אדם על בניו בפירוש שלא יעלו אותו להיקבר בארץ ישראל – לא יעלו אותו לארץ. אך אם לא ציווה בפירוש – מותר להם להעלותו.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני פינוי המת מקברו" סע' ה, עמ' תי): "צעיר שנהרג ונקבר בהר המנוחות בירושלים, ולדברי אמו (אמרה בשעת קבורתו) שבבוא היום יפנוהו מקברו ויקברוהו אצל אחיו הקבור בהר הרצל. וכבר עברו משעת קבורתו יותר מי"ב חודש... – מותר לפנותו ולקוברו ליד אחיו".</blockquote></li>
<li><blockquote>ובשו"ת יביע אומר (ח"ו יו"ד סי' לא) התיר להעלות את עצמותיו של השר מונטפיורי לא"י: "בנידון דידן שהשר הצדיק המנוח ר' משה מונטפיורי היה מחבב מאוד בחיים חיותו את ארץ ישראל וירושלים ותושביה... וכמובן שיחד עם פינוי עצמותיו של השר רבי משה מותר לפנות גם את עצמות רעיתו יהודית ז"ל". וכ"פ בחזו"ע (שם סע' ו, עמ' תכ).</blockquote></li></ul>

=== פינוי מקבר שאינו משתמר ===

<ul>
<li><blockquote>כתב השו"ע ע"פ הגהות אשרי בשם או"ז: "ואם אינו משתמר בזה הקבר, שיש לחוש שמא יוציאוהו עובדי כוכבים, או שיכנסו בו מים, או שהוא קבר הנמצא - מצוה לפנותו".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב החת"ס (סי' שלד, הובא בפת"ש ס"ק א) שיהודים שמתו במגיפה ונקברו בבית קברות, שידוע שאחר מספר שנים הגויים יוציאו את עצמותיהם ויזרעו שם - מצווה לפנות את המתים משם ולקוברם במקום משתמר. ואף שאפשר ע"י השתדלות והוצאות מרובות לרכוש את המקום, אין חובה להטיל על הציבור הוצאות מרובות לשם כך.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הילקו"י (הלכות אבלות סי' לב) שנשאל אודות פינוי בית הקברות (שלושה קברים) בחבל ימית, והורה לפנות את בית הקברות, משום שודאי שהערבים יחללו ויבזו את הקברות. ואף אם הערבים יבטיחו שלא יגעו בקברים, "פיהם דיבר שווא, וימינם ימין שקר".</blockquote></li></ul>

=== פינוי אישה לקוברה סמוך לבעלה ===

<ul>
<li> האם מותר להעביר אישה לקוברה סמוך לבעלה: (חזו"ע אבלות ח"א "דיני פינוי המת" סע' ב עמ' תג והערה ב)
</li></ul>

* אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קנו) – "אין למחות בהבנים שרוצים לפנות, אף שראוי להחמיר".
* חזו"ע (אבלות ח"א "דיני פינוי המת" סע' ב, עמ' תג) – "מותר לפנותה כעבור שנים עשר חודש לקבורתה".

=== פינוי נפל שנקבר בקבר שאינו שלו ===

<ul>
<li><blockquote>כתבו הברכי יוסף ושו"ת הרב יחיאל באסאן (סי' כא, הובאו בפת"ש ס"ק ג) שקבר שנקנה לאדם אחד, וקברו שם נפל – מותר לפנות את הנפל לצורך קבורת בעל הקבר.</blockquote></li></ul>

=== פינוי מת שנקבר בקבר של מישהו אחר ===

<ul>
<li><blockquote>כתב גשה"ח (פכ"ו סע' א אות ד, עמ' רעו) שאם קברו אדם בטעות בקבר של אדם אחר, והוא לא מוכן לוותר על קברו, צריך לפנות את המת משם.</blockquote></li></ul>

=== פינוי מת יהודי שנקבר סמוך לנוכרי ===

* כתב הפת"ש (ס"ק א) ע"פ החכם צבי (סי' נ) שמי שנקבר בקבר בקרקע של גויים - מותר להוציאו משם לקבר ישראל.
* וכ"פ בשו"ת יביע אומר (ח"ז יו"ד סי' לו): "מצוה לעודד את קרובי הנפטרים הקבורים בתוך ארבע אמות של קבר הנוצריה לפנות אותם משם לכבודם, שלא ישכנו אצל טומאה רצוצה זו".

=== פינוי צדיק שנקבר סמוך לרשע ===

* כתב שו"ת מהר"ש ענגיל (ח"ג סי' סה, הובא בשו"ת יבי"א ח"ז יו"ד סי' לו) שאף בדיעבד כשנקבר צדיק אצל רשע - מותר לפנותו משם.
* וכ"פ בחזו"ע (אבלות ח"א דיני קבורה סוף הע' יג', עמ' שצו) שאם קברו רשע בארבע אמותיו של צדיק, כשאפשר יפנו את הצדיק משם. והוסיף שם שבמקום צורך יש להקל כשיש מחיצת אבנים בין הקברים.

=== פינוי קבר שכהנים נכשלים בו וכשחודרים מים לתוכו ===

* כתב שו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' קפ): "קבר הנמצא בתוך ד' אמות של הכביש, ויש חשש מבוסס שגורם מכשול לכהנים, וכן מחשש חדירת מים לתוך הקבר... הנה לענין קבר הנמצא המזיק לרבים ע"י טומאתו אין מה להרהר שמותר לפנותו... ובענין חדירת מים... לדעתי רק אם נכנסים לגוף הקבר ומגיעים עד הנפטר עצמו {מותר לפנותו}".

=== קבורה בקבר שפינו משם מת ===

<ul>
<li> קבר שפינו ממנו מת, האם מותר לקבור בו מת אחר: (חזו"ע ח"א הע' א עמ' תא)
</li></ul>

<ul>
<li>ר' ישעיה – אסור לקבור בקבר מת אחר, משום שהקבר נאסר בהנאה.</li>
<li>רשב"א – מותר, משום שהקבר לא נאסר כשאין בו מת.
<ul>
<li> '''הכרעה''': בעל השבות יעקב פסק כר' ישעיה, שיש לאסור לקבור בו מת אחר.
</li>
<li> אך החזו"ע פסק להקל כרשב"א, ע"פ דברי המהרשד"ם<ref>מהרשד"ם – מורנו הרב שמואל די מדינה. חי בין השנים: ה'רס"ו-ה'ש"ן, (1506-1589) היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון. התייתם מאביו בצעירותו וחונך על ידי אחיו הגדול. למד את תורתו מרבי יוסף טאיטאצאק, ורבי לוי בן חביב, וכבר בגיל 25 נודע כתלמיד חכם ושימש כרב בעירו, לאחר מכן שימש כאב בית דין ובאו להתדיין אצלו יהודים מכל איטליה כולה.</ref> שדווקא גוף המת אסור בהנאה מה"ת, אבל קבר המת ותכריכיו אינם אסורים אלא מדרבנן, ולכן יש להקל ככל ספק דרבנן.
</li></ul>
</li></ul>

=== עפר א"י בקבר ===

<ul>
<li><blockquote>כתב הרמ"א ע"פ האו"ז: "יש נוהגין לתת מעפר ארץ ישראל בקבר, ויש למנהג זה על מה שיסמוכו".</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסג א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.