https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9E_%D7%9C%D7%97 2026-05-04T23:42:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9E_%D7%9C%D7%97&diff=136346&oldid=prev 2020-01-20T14:04:35Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:04, 20 בינואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שירת הים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שירת הים]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]</ins></div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%9E_%D7%9C%D7%97&diff=124204&oldid=prev 2019-02-14T13:07:13Z

<p>Added shirat haram&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לח|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|לח}}<br /> == סעיף לח – קריעה על החורבן ==<br /> <br /> ==== מועד קטן כו ע&amp;quot;א ====<br /> <br /> אמר ר&#039; אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: &amp;quot;ערי קדשך היו מדבר&amp;quot;, וקורע. ירושלים בחורבנה, אומר: &amp;quot;ציון מדבר היתה ירושלם שממה&amp;quot;, וקורע. בית המקדש בחורבנו אומר: &amp;quot;בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה&amp;quot;, וקורע.<br /> <br /> <br /> <br /> ==== ירושלמי ברכות סד ע&amp;quot;א, פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;א ====<br /> <br /> שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר בא: בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה, מהו שנקרע? אמר ליה: אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע.<br /> <br /> <br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;וכ&amp;quot;פ השו&amp;quot;ע: &amp;quot;הרואה ערי יהודה&lt;ref&gt;&lt;p&gt;והוסיף הברכי יוסף, ש&lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;חברון&lt;/span&gt; בכלל ערי יהודה היא.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt; בחורבנן, או ירושלים או בית המקדש - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;חייב&lt;/span&gt; לקרוע&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;והעיר על כך הרמ&amp;quot;א: &amp;quot;ועיין באו&amp;quot;ח סי&#039; תקס&amp;quot;א&amp;quot;, שעיקר דברי השו&amp;quot;ע בעניין זה נמצאים שם&lt;ref&gt;&lt;p&gt;לשון השו&amp;quot;ע (או&amp;quot;ח סי&#039; תקסא): (א): &amp;quot;הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע (ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמו מן הצופים לירושלים)&amp;quot;. (ב) &amp;quot;הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: ציון היתה מדבר שממה; וכשרואה בית המקדש, אומר: בית קדשינו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה, וקורע. ומהיכן חייב לקרוע, מן הצופים; ואח&amp;quot;כ כשיראה המקדש קורע קרע אחר, וכל קריעה טפח; ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחלה, קורע על המקדש - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;טפח&lt;/span&gt;, ואח&amp;quot;כ כשיראה ירושלים מוסיף על קרע ראשון כל שהוא&amp;quot;. (ג) &amp;quot;אם קרע על אחת מערי יהודה, אינו חוזר וקורע כשיראה שאר ערי יהודה; חוץ מירושלים, שחוזר וקורע עליה קרע אחר בפני עצמו; ואם קרע על ירושלים, אינו צריך לקרוע על שאר ערי יהודה&amp;quot;. (ד) &amp;quot;כל הקרעים האלו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;בידו&lt;/span&gt; ומעומד, וקורע כל כסותו שעליו עד שיגלה &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;את לבו&lt;/span&gt;, ואינו מאחה קרעים אלו לעולם; אבל רשאי לשללן, למללן, ללקטן ולתופרן כמין סולמות&amp;quot;. (ה) &amp;quot;היה הולך ובא לירושלים, הולך ובא תוך ל&#039; יום, אינו קורע קרע אחר; ואם לאחר ל&#039; יום, חוזר וקורע (והוא הדין בערי יהודה ובמקדש)&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === קריעה בימינו על החורבן ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב החזו&amp;quot;ע (אבלות ח&amp;quot;א &amp;quot;דיני קריעה&amp;quot; הלכה כא, עמ&#039; רסד) כתב: &amp;quot;כיום &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אין נוהגים&lt;/span&gt; לקרוע על ערי יהודה וירושלים, הן מטעם שאין אנו יודעים בדיוק המקומות של ערי יהודה, והן מטעם שהיום הם בשליטת ישראל&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;עוד כתב החזו&amp;quot;ע (שם הלכה כב, עמ&#039; רסו): &amp;quot;וגם בזמן הזה &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אין להקל&lt;/span&gt; כלל על הרואה חורבן בית המקדש, שאף על פי שכל ירושלים בשליטת ישראל, כיון שהוא נמסר בידי הישמעאלים, ואין אנו יכולים להיכנס לשם, מפני שאנו בחזקת טמאי מתים, הרי בית המקדש בחורבנו, עד שיבוא מלך המשיח... וקריעה זו צריכה להיות &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;מעומד&lt;/span&gt;, ואין הקריעה מתאחה לעולם. ואם היה הולך ובא לירושלים, ורואה בית המקדש בחורבנו, אם עברו שלושים יום - חוזר &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;וקורע&lt;/span&gt;. והדר בירושלים וראה בית המקדש חרב, אפילו עברו שלושים יום שלא ראהו – &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אינו צריך&lt;/span&gt; לקרוע&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;וכ&amp;quot;כ הרב זלמן ברוך מלמד&lt;ref&gt;&lt;p&gt;הרב זלמן ברוך מלמד נולד בשנת ה&#039;תרצ&amp;quot;ז 1937, משמש כראש ישיבת בית א-ל, ורב שכונה בבית א-ל ב&#039;, מהרבני הציבור החרדי לאומי. דבריו הובאו באתר ישיבה בכתובת: http://www.yeshiva.org.il/midrash/47.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;: &amp;quot;הרואה את מקום המקדש אחר שלושים יום שלא ראהו – &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יקרע&lt;/span&gt; את בגדו טפח. ואם קשה לו לקרוע את בגדו ורוצה להיפטר ממצוות הקריעה – &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;יקנה&lt;/span&gt; את בגדו לחברו בקניין גמור&amp;quot;.&lt;ref&gt;&lt;p&gt;והוסיף שם וכתב: &amp;quot;ויכול לעשות זאת על ידי קניין חליפין, שחברו יקנה לו עט תמורת הבגד, וכיוון שהוא הגביה את העט של חברו כדי לקנותו, חברו שנתן לו את העט קנה תמורתו את בגדו. וכיוון שבגדיו אינם בבעלותו פטור מלקרעם. אבל גם מי שמשתמש בהקניית הבגד לחברו, ראוי שיקרע את בגדו על מקום המקדש לכל הפחות פעם אחת&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;והגרש&amp;quot;ז אוירבך הורה בשו&amp;quot;ת מנחת שלמה (ח&amp;quot;א סי&#039; עג) שאם כבר יצא מהעיר העתיקה ולא קרע - &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;לא יקרע&lt;/span&gt;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === קריעה על החורבן בשבת ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב החזו&amp;quot;ע (ח&amp;quot;א דיני קריעה הע&#039; כד עמ&#039; רסז-רסח): &amp;quot;הרואה בית המקדש בחורבנו ביום שבת – &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אינו&lt;/span&gt; קורע... &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;ואין&lt;/span&gt; צריך לקרוע אחר השבת&amp;quot;. וכ&amp;quot;פ הגרש&amp;quot;ז אוירבך (שו&amp;quot;ת מנחת שלמה ח&amp;quot;א סי&#039; עד עמ&#039; תלז).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === קריעה על החורבן בחול המועד ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב הגרש&amp;quot;ז אוירבך בשו&amp;quot;ת מנחת שלמה (ח&amp;quot;א סי&#039; עג) &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שאין&lt;/span&gt; לקרוע בחול המועד. וכן הסיק החזו&amp;quot;ע (שם עמ&#039; רסח).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> <br /> === קריעה על החורבן במועדים שונים ===<br /> <br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;כתב התשובות והנהגות (כרך א סימן שלד): &amp;quot;בירושלים עיר הקודש נהגו לא לקרוע בערב שבת אחר חצות, וכבר צווח על זה רבינו החזו&amp;quot;א זצ&amp;quot;ל שאין לזה &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שום יסוד או מקור&lt;/span&gt;... ונראה דעיקרו רק &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;בבגדי שבת&lt;/span&gt; הואיל ובקריעה יתבטל ממצות כבוד שבת לכן אין חיוב לקרוע בכה&amp;quot;ג&amp;quot;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;וכן כתב בספר זכרון בצלאל&lt;ref&gt;&lt;p&gt;לרב שריה דבלצקי, עיין עמ&#039; 50 הערה 42.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt; (עמוד קיב) שלא לקרוע בערב יום טוב או ערב שבת אחר חצות, זו &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;טעות גמורה&lt;/span&gt;, ורק בערב פסח אחר חצות המיקל בזה אין מזניחים אותו. וכ&amp;quot;כ בשו&amp;quot;ת אבני ישפה&lt;ref&gt;&lt;p&gt;שו&amp;quot;ת אבני ישפה כתבו הרב ישראל פסח פיינהנדלר. חי בין השנים ה&#039;תש&amp;quot;ה – ה&#039;תשע&amp;quot;א (1945-2011) היה רב, פוסק ואיש חינוך, מחבר סדרת ספרי ההלכה אבני ישפה ורב קהילת אבני ישפה בירושלים, למד אצל הגרש&amp;quot;ז אוירבך זצ&amp;quot;ל והגרי&amp;quot;ש אלישיב זצ&amp;quot;ל.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt; (ח&amp;quot;ב סי&#039; נה ענף ג).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;החזו&amp;quot;א כתב שיש לקרוע אף בחנוכה, פורים, ראשי חודשים ובערבי שבתות וערבי ימים טובים אחר חצות.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ul&gt;<br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר שירת הים&#039;&#039;&#039; - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:שירת הים]]</div>

Shirayhayam