Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:04:30Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:04, 20 בינואר 2020
שורה 131:		שורה 131:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-14T12:50:24Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לז|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|לז}}
== סעיף לז – קריעה על חילול ה' ==

=== קריעה על ברכת ה' ===

==== סנהדרין ס ע"א ====

אמר רב יהודה אמר שמואל: השומע אזכרה מפי העובד כוכבים - אינו חייב לקרוע ...

ואמר רב יהודה אמר שמואל: אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד, לאפוקי כינוי – דלא.

ופליגי דרבי חייא בתרוייהו: דאמר רבי חייא: השומע אזכרה בזמן הזה {"שאנו בגלות ואין אימת בית דין מוטלת עליהם לדון חייבי מיתות" (רש"י)} - אינו חייב לקרוע, שאם אי אתה אומר כן נתמלא כל הבגד קרעים. ממאן? אילימא מישראל מי פקירי כולי האי, אלא פשיטא מעובד כוכבים, ואי שם מיוחד מי גמירי? אלא לאו בכינוי. ושמע מינה בזמן הזה הוא דלא, הא מעיקרא חייב, שמע מינה.

<ul>
<li> האם השומע קללה שמקללים את ה' חייב לקרוע: (ב"י, דר"מ ס"ק טו, ט"ז ס"ק כב)
</li></ul>

<ul>
<li>רמב"ן וטור – אם שמע מגוי: כשקילל בכינוי - לא יקרע (כדעת ר' חייא, שנמצא בגדיו מלאים בקרעים). כשקילל בשם ה' - קורע (שזה פחות מצוי). והשומע מישראל: קורע אפילו על הכינוי (כדעת ר' חייא).</li>
<li>רמב"ם – אם שמע מגוי: לא קורע כלל (כדעת שמואל, שרב יהודה סבר כמותו (כס"מ)). והשומע מישראל: קורע אפילו על הכינוי (כדעת ר' חייא).
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרמב"ם: "השומע ברכת ה' ואפילו ברכת הכינוי – חייב לקרוע, והוא שישמענה מישראל". וביאר הט"ז, שאם יקרעו על כל קללת נוכרי, יתמלאו כל הבגדים קרעים.
</li>
<li> והוסיף הרמ"א ע"פ הנימוק"י: "ואפילו אמרו בלשון לעז הוי ככינוי".
</li></ul>
</li></ul>

==== ====

<ul>
<li> האם השומע מפי ישראל מומר שמקלל את ה' צריך לקרוע: (דר"מ ס"ק טו, ש"ך ס"ק נד)
</li></ul>

<ul>
<li>נימוק"י ורמ"א – אינו קורע, וז"ל הרמ"א: "ויש אומרים דבזמן הזה מומר דינו כנוכרי".</li>
<li>ב"ח – קורע, משום שמומר דינו כישראל.
<ul>
<li> '''הכרעה''': משמע מהש"ך שאינו קורע, וביאר שם שראיותיו של הב"ח אינן מוכרחות.
</li></ul>
</li></ul>

=== קריעה על כינויים ===

* כתבו התפל"מ<ref>אודות הספר תפארת למשה - ראה הערה 8 (עמוד 25).</ref> והצפנת פענח (הובאו בפת"ש ס"ק טז) שצריך לקרוע אף על כינויים הנמחקים כגון רחום וחנון.

=== קריעה כששומע מישראל מה ששמע מגוי ===

* כתב שו"ת משנת חכמים (הובא בפת"ש ס"ק יז) שאף שאין צריך לקרוע על שמיעה מגוי, אם ישראל שמע גוי שגידף ועכשיו הישראל אומר זאת לחברו - החבר צריך לקרוע, כיוון ששומע את הגידוף מישראל.

==== ====

=== השומע מעדים את ברכת ה' ===

==== מועד קטן כו ע"א ====

ת"ר: אחד השומע, ואחד השומע מפי השומע - חייב לקרוע. והעדים אינן חייבין לקרוע, שכבר קרעו בשעה ששמעו.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע: "ואפילו השומע מהעדים היאך בירך פלוני – חייב לקרוע. והעדים אינם צריכים לקרוע פעם אחרת".</blockquote>

</li></ul>

<ul>
<li> האם צריך לקרוע כשמעידים בפניו שפלוני גידף: (ב"י, דר"מ ס"ק טז, ש"ך ס"ק נה, פת"ש ס"ק יח)
</li></ul>

<ul>
<li>רמב"ם, תוספות וסמ"ג – אינו חייב לקרוע עד שישמע את לשון הגידוף ממש.</li>
<li>רמב"ן ונימוק"י – חייב לקרוע, שכן משמע מהירושלמי. ואף שרק עד אחד מעיד, ואף שאינו בפני בי"ד - חייב לקרוע. אבל השומע מפי אדם ששמע מהעדים - לא צריך לקרוע.
<ul>
<li> '''הכרעה''': הש"ך פסק כדעת הרמב"ן שאף אם לא שמע את לשון הגידוף - חייב לקרוע.
</li>
<li> אך בעל "משנת חכמים" פסק כדעת הרמב"ם שרק אם שמע את לשון הגידוף ממש חייב לקרוע. וביאר שלדעת הרמב"ם, אין הבדל אם שמע מהשומע או ששמע מהשומע ששמע וכו', אלא בכל גוונא צריך לקרוע. שדין זה שקורע רק מהשומע ששמע ולא יותר, זה רק אליבא דהש"ך ודעימיה.
</li></ul>
</li></ul>

=== הרואה ספר תורה שנקרע ===

==== מועד קטן כו ע"א ====

אמר רב הונא: הרואה ספר תורה שנקרע - חייב לקרוע שתי קריעות: אחד על הגויל, ואחד על הכתב, שנאמר: "אחרי שרוף המלך את המגלה ואת הדברים"...

א"ל מנא לך הא? והא בדידי הוה עובדא ואתאי לקמיה דרב מתנה ולא הוה בידיה, אתאי לקמיה דרב יהודה ואמר לי הכי אמר שמואל: לא אמרו {שצריך לקרוע שתי קריעות} אלא בזרוע {שקורעים את ספר התורה באופן "שלא ניתן להצילו" (רש"י)<ref>מדברי רש"י שפירש "שאינו יכול להציל", משמע שאף אם נשרף ספר התורה בטעות ולא היה יכול להציל - צריך לקרוע שתי קריעות.</ref>} וכמעשה שהיה {שיהויקים שרף את המגילה}.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השו"ע ע"פ הרא"ש: "הרואה ס"ת שנשרף, או תפילין, או אפילו מגילה אחת מהנביאים או מהכתובים, קורע שתי קריעות. ודווקא ששורפין אותה בזרוע, וכמעשה שהיה".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הזכרון בצלאל<ref>אודות הספר זכרון בצלאל - ראה הערה 42 (עמ' 50).</ref> שאם נשרפו חומשים (שאינם על גויל) - קורע רק קריעה אחת.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב בשו"ת חכם צבי (עיין באה"ט ס"ק לה) שבשריפה גדולה שנשרף גם ס"ת - אינו צריך לקרוע, שאין בזה כ"כ חילול ה'.</blockquote></li>
<li><blockquote>וכן כתב הילקוט יוסף (קצוש"ע יו"ד סי' ט סי' כז): "כל זה כששרפו אותם בזרוע, דהיינו על ידי אדם עריץ בין גוי בין ישראל, אבל אם נשרפו על ידי קצר חשמלי שאירע באותו מקום, וכיוצא - אין צריך לקרוע".</blockquote></li>
<li><blockquote>עוד כתב הילקו"י (שם, סע' כח): "השומע שספר תורה נשרף בכח הזרוע, או הרואה גוילים של ספר תורה שכבר נשרפו - אין צריך לקרוע לכולי עלמא, שרק באותה שעה קורע". וכ"פ בחזו"ע (אבלות ח"א עמ' רסא בהערה ד"ה אולם) שאין לקרוע על שמועת קריעת ס"ת.</blockquote></li></ul>

=== קריעה על תלמוד ===

<ul>
<li> הרואה ספרי תלמוד וכדומה שנשרפים, האם צריך לקרוע: (דר"מ סקי"ז, פת"ש ס"ק כא, ילקו"י עמוד ע)
</li></ul>

<ul>
<li>ניתן להבין בדעת המרדכי (הובא בדר"מ) – צריך לקרוע.</li>
<li>טור ודר"מ – אינו צריך לקרוע.
<ul>
<li> '''הכרעה''': התפארת למשה<ref>אודות הספר תפארת למשה - ראה הערה 8 (עמוד 25).</ref> הסתפק בדבר, ונשאר בצ"ע. והילקו"י כתב שאינו צריך לקרוע.
</li></ul>
</li></ul>

=== ספר תורה שהושחת ===

<ul>
<li> הרואה ס"ת שנקרע, נחתך או נמחק (ולא נשרף), האם צריך לקרוע: (ב"י, ב"ח סע' לה, ש"ך ס"ק נו, ט"ז ס"ק כג)
</li></ul>

<ul>
<li>ב"י – אינו צריך לקרוע. שכך משמע מהירושלמי, שרק כשס"ת נשרף, קורע.</li>
<li>ב"ח – צריך לקרוע. הבנת הב"י לא מוכרחת בירושלמי, כמו שמלך ישראל (יהויקים) שהוזכר בירושלמי הוא לאו דווקא, גם 'נשרף' הוא לאו דווקא.
<ul>
<li> '''הכרעה''': הט"ז והש"ך פסקו כב"ח, שצריך לקרוע, אף כשאין מדובר בשריפה דווקא. וכ"פ הצי"א (ח"ה פ"א סי' א אות י).
</li></ul>
</li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לז - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.