84.95.130.198: /* אבל רבתי פרק ד הלכה י */

2022-12-06T08:43:25Z

אבל רבתי פרק ד הלכה י

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:43, 6 בדצמבר 2022
שורה 20:		שורה 20:
	אמר רבי אבהו: (יחזקאל כד, יז) "הֵאָנֵק דֹּם" - מיכן שהוא צריך לצווח מתים.		אמר רבי אבהו: (יחזקאל כד, יז) "הֵאָנֵק דֹּם" - מיכן שהוא צריך לצווח מתים.

	==== אבל רבתי פרק ד הלכה י ====		==== אבל רבתי פרק ג הלכה י ====

	תניא באבל, אין מוסיפין בתחלה, אבל מוסיפין על העיקר {אין מספידים אדם על מה שאין לו, אך מוסיפים על דברים שיש לו}.		תניא באבל, אין מוסיפין בתחלה, אבל מוסיפין על העיקר {אין מספידים אדם על מה שאין לו, אך מוסיפים על דברים שיש לו}.



	==== ברכות סב ע"א ====		==== ברכות סב ע"א ====

Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:05:35Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:05, 20 בינואר 2020
שורה 56:		שורה 56:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T09:08:42Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמד א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמד|א}}
== סעיף א – חשיבות ההספד ==

==== שבת קה ע"ב ====

כל הבוכה על אדם כשר - מוחלין לו על כל עונותיו, בשביל כבוד שעשה...

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המוריד דמעות על אדם כשר - הקדוש ברוך הוא סופרן, ומניחן בבית גנזיו...

א"ר יהודה אמר רב: כל המתעצל בהספדו של חכם - ראוי לקוברו בחייו...

אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המתעצל בהספדו של חכם - אינו מאריך ימים.

==== ברכות ו ע"ב ====

אמר רב ששת: אגרא דהספדא דלויי {להרים קולו, כדי שיבכו השומעים (רש"י)}.

==== ירושלמי מועד קטן פב ע"א, פרק ג הלכה ה ====

אמר רבי אבהו: (יחזקאל כד, יז) "הֵאָנֵק דֹּם" - מיכן שהוא צריך לצווח מתים.

==== אבל רבתי פרק ד הלכה י ====

תניא באבל, אין מוסיפין בתחלה, אבל מוסיפין על העיקר {אין מספידים אדם על מה שאין לו, אך מוסיפים על דברים שיש לו}.

==== ברכות סב ע"א ====

כשם שנפרעין מן המתים - כך נפרעין מהספדנים, ומן העונים אחריהם.

<ul>
<li> מדוע הגמרא כותבת ש"נפרעין מן המתים": (ב"י)
</li></ul>

<ul>
<li>ערוך – כשם שנפרעים מהמת על חטאיו, כך נפרעים מהספדנים, שמספידים דברי שקר.</li>
<li>רא"ש – אם מספידים את המת בדברים שלא היו בו, נפרעים מהמת עצמו, וגם מהספדנים.
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע כתב כרא"ש: "וכל המזכיר על מי שלא היה בו כלל, או שמוסיף להפליג יותר מדאי על מה שהיה בו, גורם רעה לעצמו ולמת".
</li></ul>
</li></ul>

* כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן: "מצווה גדולה להספיד על המת כראוי. ומצוותו שירים קולו לומר עליו דברים המשברים את הלב, כדי להרבות בכיה ולהזכיר שבחו. ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי, אלא מזכירין מדות טובות שבו, ומוסיפין בהם קצת, רק שלא יפליג. ואם לא היו בו מדות טובות כלל - לא יזכיר עליו. וחכם וחסיד, מזכירים להם חכמתם וחסידותם".
* והוסיף הרמב"ן (הובא בב"י) שאם אין לו מידות טובות - יספידוהו בייסורים שעבר, כפי שעשו נשי דשכנציב (מו"ק כח:).
* וביאר הט"ז (ס"ק א) שאין זה שקר להרבות במעשי הנפטר, כי אם היה מגיע מעשה זה למת, ודאי היה עושה גם אותו, וכל החושב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
* עוד כתב הט"ז (ס"ק א) שהמת יודע מה שאומרים עליו עד שעת כיסוי הגולל.

=== כיצד מספידים ===

* כתב החזו"ע (אבלות ח"א "הלכות הספד" סע' ב עמ' רעא): "כיצד הוא ההספד? אם '''תלמיד חכם''' הוא מספידים אותו על שקידתו והתמדתו בתורה... אם '''עשיר''' הוא משתבח על טוב ונדיבות לבו לדברים שבקדושה... אם היה '''עניו''' משתבח במה שהיה שפל רוח, ובורח מן הכבוד. ואם היה '''בר אבהן ובר אוריין''', משתבח בתורתו ובתורת אבותיו. ואם היה '''בעל ייסורין''', משתבח בהם שיסורים ממרקים עוונותיו של אדם... '''וסתם אדם''' שלא ידוע שהיו לו מעשים, מספידים אותו בשבח מעשה אבותיו או מעשה קרוביו".
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמד א - היסטוריית גרסאות

84.95.130.198: /* אבל רבתי פרק ד הלכה י */

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.