Wikiboss: Try fix category tree

2020-01-20T14:04:59Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:04, 20 בינואר 2020
שורה 85:		שורה 85:
	[[קטגוריה:שולחן ערוך]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:שירת הים]]		[[קטגוריה:שירת הים]]
			[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.

2019-02-18T09:06:26Z

Added shirat haram's seif.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמא ב|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמא|ב}}
== סעיף ב – השלמות תפילות לאונן ==

=== תפילת תשלומים לאונן ===

<ul>
<li><blockquote>כתב השו"ע ע"פ הרא"ש: "מי שמת לו מת, יאכל במוצאי שבת בלא הבדלה, ולא יתפלל, ולא בבוקר קודם קבורה, ולאחר קבורה יתפלל תפלת שחרית, אם לא עבר זמנה. אבל תפלת הערב לא יתפלל, שכבר עבר זמנה. ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית שמתפלל שחרית שתים, כיון שבלילה לא היה חייב להתפלל".</blockquote></li>
<li><blockquote>כתבו הדגמ"ר (הובא בפת"ש ס"ק יח) והילקו"י (עמ' קפ, הלכה י), שאם מת לו מת אחר צאה"כ, ולא התפלל עדיין ערבית, וקבר את מתו קודם שעבר זמן תפילת שחרית - צריך להשלים שחרית פעמיים, משום שהתחייב כבר בערבית.<ref>וכתב הפת"ש (ס"ק יח): אם מת לו מת בצהרים, קודם שהתפלל מנחה, וקברו בלילה, נחלקו האחרונים האם צריך להשלים ערבית פעמיים:
לדעת האשל אברהם – לא צריך להשלים ערבית פעמיים, משום שהחיוב עצמו של תפילת מנחה, הוא רק לפני השקיעה ממש.
לדעת מהר"מ עשאל – צריך להשלים ערבית פעמיים, משום שהחיוב של מנחה מתחיל מחצות היום.</ref></blockquote></li>
<li><blockquote>וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א "דיני אונן" סע' יא, עמ' קמא): שכשמת לו המת אחר הנץ החמה "חייב להתפלל תשלומים של שחרית, שכיון שבבוקר קודם פטירת המת היה לו חיוב להתפלל שחרית - לא פסק חיובו ומתפלל מנחה שתים".</blockquote></li></ul>

=== הבדלה לאונן ===

<ul>
<li> האם אונן צריך להשלים את ההבדלה אחר קבורת המת: (ט"ז ס"ק ו, ש"ך ס"ק יב, ילקו"י עמ' קפ, שש"כ ח"ב עמ' שג)
</li></ul>

<ul>
<li>מהר"ם, מרדכי והגה"מ – אונן צריך להבדיל לאחר קבורה.</li>
<li>רבנו יהודה ורא"ש (בפסקים)<ref>כתב הב"י, שאף שבתשובות הרא"ש פסק כמהר"ם, שצריך להשלים את ההבדלה, מ"מ בפסקים פסק כרבנו יהודה. ור' יהודה בנו כתב, שהולכים אחר הפסקים של הרא"ש, ולא אחר תשובותיו, כשיש סתירה ביניהם, משום שהפסקים היו מאוחרים לתשובות.</ref> – אונן אינו מבדיל כלל, אף לאחר הקבורה, ולא משלים תפילות.
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כמהר"ם וסיעתו: "ולענין ההבדלה – יבדיל אחר שייקבר המת".
</li>
<li> וכתבו הט"ז והש"ך, שיכול להבדיל עד יום שלישי בשבוע.
</li>
<li> וכתבו השש"כ והילקו"י, שלא יברך על הנר והבשמים, אם לא הבדיל במוצ"ש ממש.
</li></ul>
</li></ul>

<ul>
<li><blockquote>כתב השש"כ (ח"ב עמוד שב, הלכה כה): "אונן העומד לקבור את מתו אחרי שבת או אחרי יו"ט - יקרא לפנות ערב שלוש פרשיות של ק"ש, אבל לא יברך את ברכותיה, לא יתפלל, וגם לא יבדיל עד אחרי הקבורה".</blockquote></li>
<li><blockquote>אך הילקו"י (קצוש"ע יו"ד סימן ז' סע' כא) חלק וכתב: "ובמוצאי שבת יקדים להתפלל ערבית מבעוד יום, מפלג המנחה, ויבדיל על הכוס אחר התפלה, אך כמובן לא יברך על בשמים ונר [שהרי טרם יצאה שבת]. ואם לא הבדיל ויצא השבת - רשאי לאכול ולשתות בלי הבדלה {ויבדיל אחר הקבורה}".</blockquote></li>
<li><blockquote>וכתב הפנים מאירות (הובא בפת"ש ס"ק יט) שאם אונן טעה והבדיל במוצ"ש - אינו צריך לחזור ולהבדיל אחר הקבורה. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א עמ' קעג).</blockquote></li></ul>

=== תפילת תשלומים לעוסק במצווה ===

<ul>
<li> אדם שעוסק במצווה ומחמת טרדתו לא התפלל, האם צריך להשלים את תפילתו: (ט"ז ס"ק ה, באה"ט ס"ק ט)
</li></ul>

* דרישה ונקה"כ – לא. מכיוון שהוא היה פטור מתפילה, אינו צריך להשלים תפילתו. ורק באונס חייב בתשלומים.
* ט"ז – אם הפטור מחמת דבר חיצוני כמו אבלות - אינו צריך להשלים תפילתו, אך בטרוד או אנוס - חייב.

=== אונן שצריך למול בנו ===

'''אבל רבתי פרק ב הלכה ג'''

המת והמילה - המילה קודמת, שזו מצוה לחיים וזו מצוה למתים.

<ul>
<li><blockquote>וכ"פ השולחן ערוך (יו"ד סי' שס סע' א, יובא לקמן): "המת והמילה - מילה קודמת".</blockquote>

</li></ul>

<ul>
<li> מה יעשה אונן שיש לו בן שצריך למולו: (ט"ז ס"ק ו, באה"ט ס"ק י, פת"ש ס"ק כ, חזו"ע אבלות ח"א סע' לא, עמ' קפט)
</li></ul>

<ul>
<li>רש"ל, זכרון יוסף וחת"ס – ימול קודם את הבן, ואח"כ יקבור את מתו. ואף כשהאב הוא המוהל.</li>
<li>רמ"א בכתב יד – יקבור קודם את המת, כדי שיוכל לברך "להכניסו בבריתו...".</li>
<li>ט"ז, תשובה מאהבה ואור חדש – אם יכול לקבור קודם שילכו הציבור מביה"כ, יקבור קודם, אך אם עד שיקבור ילכו הציבור מביה"כ - ימול קודם הקבורה, והסנדק יברך: "להכניסו בבריתו...", משום שמילה קודמת לקבורה.<ref>וכתבו הברכי יוסף והבית יהודה, שאם האב הוא בעצמו המוהל - יקבור קודם את מתו תמיד.</ref>
<ul>
<li> '''הכרעה''': הפני ברוך פסק כדעת הט"ז: "ישתדלו להקדים הקבורה, אבל אם אי אפשר - מלין אותו בשחרית ויברך הסנדק... ואם קברו בבוקר צריכים למול מיד אחר הקבורה, ואחר הברית יתחיל שבעת ימי אבלות".
</li>
<li> אך החזו"ע כתב: "מצוות קבורת המת קודמת, מפני שהאונן פטור מכל המצוות... ואם אי אפשר לו לטפל בקבורת המת, ימסור קבורת המת לידי החברה קדישא, ואח"כ ימול את בנו עם הברכות (להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ושהחיינו). ואונן אינו רשאי להיות סנדק".
</li></ul>
</li></ul>

=== אונן שצריך לפדות את בנו ===

<ul>
<li><blockquote>כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני אונן" סע' לב, עמ' קצב): "מי שהגיע זמן פדיון של בנו בכורו, ואירע לו אנינות – יפדה את בנו מיד לאחר הקבורה... ולא ידחה הפדיון אחר שיעברו כל ימי האבל, שמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה".</blockquote></li></ul>
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]

פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמא ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Shirayhayam: Added shirat haram's seif.