https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A8%D7%90_%D7%99%D7%91פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה רא יב - היסטוריית גרסאות2026-05-14T13:16:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A8%D7%90_%D7%99%D7%91&diff=115922&oldid=prevArye: סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף2018-04-29T19:46:28Z<p>סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה רא יב|שולחן-ערוך-יורה-דעה|רא|יב}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
סעיף יב - מעיין שעבר באחורי כלים<br />
<br />
המשנה בפרק ה' (משנה ב) מביאה מחלוקת מה הדין כשהעביר מעיין על גבי כלים, רבי יהודה סובר שאין שינוי במים ורבי יוסי סובר שהמים ירדו רמה ונחשבים מי מקווה (ט"ז: מכיוון שהכלים מפסיקים בין המעיין למים היורדים, בטל מהמים שם מעיין). להלכה נפסק כרבי יוסי.<br />
<br />
הראשונים נחלקו בביאור המשנה. ר"ש כתב שהמים עברו על גבי כלים נקובים, ואילו הרמב"ם והרא"ש כתבו שהמים עברו על גבי אחורי כלים, ובכל זאת לדעת רבי יוסי הם נפסלו מלטהר בזוחלים.<br />
<br />
[[טור]] ו[[שו"ע]]: מעיין שעבר על אחורי כלים והמשיך הלאה נחשב כמקווה. על אחורי הכלים ממש אסור להטביל (גזירה שמא יבואו לטבול בתוך הכלים - שערי מקוואות עפ"י האמור בסימן קצח).<br />
<br />
⤶ [[ב"ח]], [[ט"ז]] ו[[ש"ך]]: כשחלק עובר על אחורי כלים וחלק זורם רגיל, ואחר כך המים מתערבבים שוב - לכל המים חוזר להיות דין מעיין (כפי שנפסק בסעיף ח בנוגע למעיין שעובר בתוך כלי).<br />
<br />
<br />
֎ כשהמים לא היו עוברים בלי הכלים<br />
<br />
◄ [[תוס' יום טוב]]: אם המים לא היו עוברים הלאה בלי הסיוע של אחורי הכלים, אפילו שם מקווה אין להם (פסולים מדין הוויתו בטומאה).<br />
<br />
◄ [[פרישה]]: במי מעיין אפילו אם אחורי הכלים הכרחיים, יש עליהם שם מקווה (כי אין פסול הוויתו בטומאה כשמחובר למעיין - סעיף מט)<br />
<br />
<br />
⦿ בדיעבד כשהטביל ע"ג אחורי הכלים <br />
<br />
◄ [[טור]] ו[[ראב"ד]]: הגזירה לאסור לטבול ע"ג אחורי כלים היא דווקא בכלים המקבלים טומאה, אך לא בכלי חרס.<br />
<br />
◄ [[ב"י]]: אמנם הגזירה היא רק לכתחילה, אך היא שייכת גם בכלי חרס.<br />
<br />
⤶ [[ש"ך]]: לשיטת הב"י בדיעבד הטבילה כשרה בכל הכלים, אך מכיוון שלראשונים האחרונים יש לאסור גם בדיעבד, רק על גבי כלי חרס הטבילה מועילה בדיעבד, כי לכו"ע במצב כזה אין לאסור.<br />
<br />
<br />
⦿ מעין שעבר על ספסל<br />
<br />
המשנה הזכירה שמחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי נוגעת גם למעיין שעבר על ספסל, שלרבי יוסי אמנם המים נחשבים מי מקווה, אך על הספסל עצמו אסור להטביל.<br />
<br />
[[ב"ח]]: במשנה כתוב "ובלבד שלא יטביל על גבי ספסל", והכוונה שאין להטביל כלים על ספסל. טעם האיסור הוא גזירה אטו טבילה בתוך כלי, ולכן גם בדיעבד טבילה כזאת לא מועילה. <br />
<br />
⤶ אמנם בטור הגרסה "שלא יטבול" ומשמע שדווקא לאדם אסור לטבול כי חוששים שלא יטבול כראוי בגלל פחד מנפילה, וממילא כלים ניתן לטבול וכן בדיעבד אם אדם טבל הטבילה מועילה, אך נראה שזוהי טעות סופר בדברי הטור.</div>Arye