https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%A6%D7%90_%D7%97 2026-05-10T00:59:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%A6%D7%90_%D7%97&diff=131251&oldid=prev 2019-04-29T09:57:27Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט שצא ח|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שצא|ח}}<br /> ==סעיף ח==<br /> <br /> אכלה בר&amp;quot;ה, משלם כל מה שנהנית, דהיינו כל מה שאכלה אינו משלם אותו אלא כאלו היתה תבן. (וי&amp;quot;א דמי שעורים בזול) (טור ס&amp;quot;ג בשם הראב&amp;quot;ד והרא&amp;quot;ש והרא&amp;quot;ה והריטב&amp;quot;א ונ&amp;quot;י). ואם אכלה אוכלים הרעים לה, כגון שאכלה חטים, הואיל ולא נהנית, פטור.<br /> <br /> ב&amp;quot;ק כ,א: ואם נהנית משלמת וכו&#039;. וכמה? רבה אמר: דמי עמיר, רבא אמר: דמי שעורים בזול.<br /> <br /> ↵ &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; מפרש שלרבה אף שאכלה שעורים יכול לומר שלא היה מאכילה אלא קש ותבן (עמיר). &#039;&#039;&#039;הראב&amp;quot;ד, הרא&amp;quot;ה והריטב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; פסקו כרבא, ואילו &#039;&#039;&#039;הרי&amp;quot;ף&#039;&#039;&#039; כתב שיש שפסקו כך ויש שפסקו כך ולא הכריע. &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; כתב שמשלם &#039;שעורים או עמיר&#039;. &#039;&#039;&#039;המ&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039; פירשו שלא הכריע, ועפי&amp;quot;ז פסק &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שהולכים לקולא ולכן משלם רק דמי תבן. ואילו &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; פסק כרבא. &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; כתב אפשרות נוספת בהבנת הרמב&amp;quot;ם, שסבר שאין מחלוקת, אלא בזמן הקציר דרך להאכילה עמיר ובשאר הזמן שעורים.<br /> <br /> ממונו הנהנה ע&amp;quot;י אחר: על המקרה בגמ&#039; שקוף צבע צמר כתבו &#039;&#039;&#039;הרא&amp;quot;ש והרש&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039; שחייבים דוקא כשגופו נהנה ע&amp;quot;י אחר או שממונו נהנה ע&amp;quot;י מעשה של ממון חברו, אבל כשממונו נהנה ע&amp;quot;י אחר פטור. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; תמה על פסיקתם שהרי זהו תירוצו הראשון של התוס&#039; שם, אמנם נראה שהעיקר כתירוצו השני שם, ופוסק שהווי ספיקא דדינא. הש&amp;quot;ך גם מסייג את דבריהם למקרה שאחר תחב האוכל לפיה, אך אם בעלי האוכל עצמו תחב חייב, דלא גרע מיורד לשדה חברו שלא ברשות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan