https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%9C%D7%92_%D7%92 2026-05-09T12:50:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%9C%D7%92_%D7%92&diff=131029&oldid=prev 2019-04-29T09:50:52Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט שלג ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שלג|ג}}<br /> ==סעיף ג==<br /> <br /> התחיל הפועל במלאכה, וחזר בו בחצי היום, חוזר, ואפילו קבל כבר דמי שכירותו ואין בידו לשלם לבעל הבית&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, יכול לחזור בו והמעות חוב עליו, שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה), ולא עבדים לעבדים. הגה: ומהאי טעמא אסור לפועל, אפילו מלמד או סופר, להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע שלשה שנים&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (הגהות מרדכי פרק האומנין).<br /> <br /> חזרת פועל שכיר כשעשו קנין, או כשמשך בעה&amp;quot;ב כלי אומנותו (סע&#039; א):<br /> <br /> כשעשו קנין: &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י וד&amp;quot;מ בשם ריטב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: פועל שנשכר בקנין, לטפויי מילתא אתא שלא יוכל לחזור בו. &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – נראה שחולק על ר&amp;quot;ת לגבי משך כלי אומנות, האומר שדוקא קבלן אינו חוזר בו, ודוחק לחלק בין משיכה לקנין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ריב&amp;quot;ש,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: יכול לחזור. &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; - נראה ששאר הפוסקים שלא חילקו בכך סוברים שיכול לחזור, ואולי גם &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; חזר בו ולכן לא כתב דברי הריטב&amp;quot;א, וכן נראה משני טעמים: א. מהלימוד &amp;quot;עבדי ולא עבדים לעבדי&amp;quot; משמע שיכול לחזור בכל מקרה. ב. זהו קנין דברים. אך קבלן אינו יכול לחזור בו, כנאמר למעלה בהגה&amp;quot;א וברמ&amp;quot;א.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: דייק (בס&amp;quot;ק ה) &#039;&#039;&#039;מהשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שחולק על הריטב&amp;quot;א. אך הקצות סובר שאין זה קנין דברים כיון שהפועל משעבד את גופו, אלא טעמו משום &amp;quot;עבדי ולא עבדים לעבדי&amp;quot;. הוכחת הקצות היא מכך שהשו&amp;quot;ע פסק את דברי המהרי&amp;quot;ק, שאף אם קיבל כבר דמי שכירותו יכול לחזור בו, והרי כסף זהו אחד מהקניינים של פועל/עבד עברי. אך לבסוף בסק&amp;quot;ו דחה ראייתו, שהרי הריטב&amp;quot;א נימק דינו שודאי עשו הקניין לטפויי מילתא, ובתשלום מראש אין ראיה שעשו זאת לטפויי מילתא.<br /> <br /> א. אין לו לשלם: &#039;&#039;&#039;מהרי&amp;quot;ק,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: פועל חוזר אפילו כשכבר קיבל דמי שכירותו ואין בידו להחזיר הדמים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: יתכן שמדובר דוקא כשאח&amp;quot;כ יהיה לו, אחרת הוי דבר האבד.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תשובת מיימוני&#039;&#039;&#039;: הדין שפועל חוזר נלמד מעבד עברי היכול לחזור ע&amp;quot;י גרעון כסף. &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039; - לפי&amp;quot;ז חוזר רק כשיש בידו לשלם (לפי המהרי&amp;quot;ק בפועל זהו דין עצמאי הנלמד מ&amp;quot;עבדי&amp;quot;). ומוסיף שלפי &#039;&#039;&#039;תוס&#039;&#039;&#039;&#039; שכתבו שדוקא עבד אסור להשכיר עצמו משום שאינו בחזרה אך פועל רשאי להישכר אפילו להרבה שנים, מוכח שיש חילוק ביניהם, וא&amp;quot;כ צ&amp;quot;ל שסבר כמהרי&amp;quot;ק שפועל חוזר אפי&#039; כשאין בידו לשלם.<br /> <br /> ב. להישכר בקבע: &#039;&#039;&#039;הגמ&amp;quot;ר&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;אות תס&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: אסור לפועל להשכיר עצמו למעלה מג&#039; שנים (באופן שסמוך על שולחנו של בעה&amp;quot;ב), כיון שיוצא מגדר שכיר לגדר עבד&lt;ref&gt;נאמר בישעיה &amp;quot;מקצה שלוש שנים כשני שכיר&amp;quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לשון הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; הוא שאסור להישכר לשלוש שנים, וביארו &#039;&#039;&#039;הע&amp;quot;ש והסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שמג&#039; שנים שם שכיר ועבד עליו, אולם &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך והגר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; כתבו שט&amp;quot;ס היא שכן המקור לדבריו הוא בהגהמ&amp;quot;ר ושם נכתב שדוקא למעלה מג&#039; אסור מהטעם הנ&amp;quot;ל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: ואם הוא עני שאין לו אפי&#039; כסות מותר, שהרי לעני מותר אפי&#039; להימכר לעבד.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תוס&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ב&amp;quot;מ י,א&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;,מרדכי&#039;&#039;&#039;: מותר אף ליותר מג&#039; שנים, ודוקא להיות עבד אסור, כיוון שאינו יכול לחזור בו ואינו יוצא קודם זמנו אלא בשטר שחרור.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan