https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%9C%D7%91_%D7%90 2026-05-09T14:07:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=131021&oldid=prev 2019-04-29T09:50:22Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט שלב א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שלב|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> אמר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים בשלשה, והלך ושכרן בארבעה, אם אמר להם השליח: שכרכם עלי, נותן להם ארבעה, ונוטל מבעל הבית שלשה, ומפסיד אחד מכיסו. (וי&amp;quot;א אם כל הפועלים אינן נשכרים רק בארבע, הבעל הבית נותן לשליח כפי מה שההנהו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;) (טור ס&amp;quot;א ועיין בב&amp;quot;י). ואם אמר להם: שכרכם על בעל הבית, נותן להם בע&amp;quot;ה כמנהג המדינה. היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה, אינו נותן להם אלא שלשה, ויש להם תרעומת על השליח. ובמה דברים אמורים, כשאין מלאכתן ניכרת; אבל אם היתה מלאכתן ניכרת והרי שוה ארבעה, נותן להם בעל הבית ארבעה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, שאילו לא אמר להם שלוחו ארבעה לא טרחו ועשו שוה ארבעה. (ב&amp;quot;מ עה,ב).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;משנה&#039;&#039;&#039;: השוכר את האומנין והטעו זה את זה - אין להם זה על זה אלא תרעומת.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גמרא&#039;&#039;&#039;: היכי דמי? דא&lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;מר ליה בעל הבית בתלתא, ואזיל איהו אמר להו בארבעה&lt;/span&gt;: אי ד&lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אמר להו שכרכם עלי&lt;/span&gt; - נתיב להו מדידיה! דתניא: השוכר את הפועל לעשות בשלו, והראהו בשל חבירו - נותן לו שכרו משלם, וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנהו. לא צריכא, ד&lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;אמר להו שכרכם על בעל הבית&lt;/span&gt;, ולחזי פועלים היכי מיתגרי? לא צריכא, דאיכא דמגר בארבעה ואיכא דמתגר בתלתא. דאמרו ליה: אי לאו דאמרת לן בארבעה טרחינן ומתגרינן בארבעה... איבעית אימא: דאמרי ליה: כיון דאמרת לן בארבעה - טרחינן ועבדינן לך עבידתא שפירתא. ולחזי עבידתייהו? בריפקא דמלי מיא.<br /> <br /> א. נוטל מבעה&amp;quot;ב: &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039;: השליח חוזר ונוטל מבעה&amp;quot;ב מה שההנהו, ודוקא עד ארבעה כדי שלא יהא עושה סחורה בפרת חברו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י א&#039;&#039;&#039;: אם לא נשכרים פועלים בפחות מג&#039; וחצי - נוטל ג&#039; וחצי מבעה&amp;quot;ב, ודוקא כשזה לא יותר מרביע מדברי בעה&amp;quot;ב (גם אם השליח הוסיף והתחייב לפועלים יותר מרביע), כדי שלא יעשה &#039;&#039;&#039;הרבה&#039;&#039;&#039; סחורה בפרת חברו&lt;ref&gt;הב&amp;quot;י התקשה שאינו עושה סחורה, שהרי כל הכסף הולך לפועלים, ותירץ בדוחק שזוכה בטובת הנאה מהפועלים, מכיוון שנתן להם ג&#039; וחצי למרות שבעה&amp;quot;ב פסק רק ג&#039;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י ב&#039;&#039;&#039;: אם עשו מלאכה השווה ג&#039; וחצי - נוטל ג&#039; וחצי מבעה&amp;quot;ב, ודוקא כשזה לא יותר מרביע מדברי בעה&amp;quot;ב כנ&amp;quot;ל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ד&amp;quot;מ,סמ&amp;quot;ע,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: אם לא נשכרים פועלים בפחות מג&#039; וחצי או שעשו מלאכה השווה ג&#039; וחצי&lt;ref&gt;מדברי הד&amp;quot;מ בס&amp;quot;ק א משמע לכאורה שזקוקים לשני התנאים (גם שאין פועלים נשכרים בפחות מכך וגם שבכך ההנוהו) אולם בס&amp;quot;ק ג וכן בסמ&amp;quot;ע משמע שמספיק כל אחד מתנאים אלו לבדו.&lt;/ref&gt; - נוטל ג&#039; וחצי מבעה&amp;quot;ב, אך אינו נוטל מעל מה שפסק לפועלים, כי אז יקבל בעצמו את המותר, ואין אדם עושה סחורה וכו&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ף,רא&amp;quot;ש,רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: חוזר ונוטל שלושה. לדעתם זוהי כוונת הברייתא &amp;quot;חוזר ונוטל מבעה&amp;quot;ב מה שההנהו&amp;quot;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: פסק כרי&amp;quot;ף ודעימיה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א,סמ&amp;quot;ע,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: פסקו כרמ&amp;quot;ה, וכתבו שהרי&amp;quot;ף ודעימיה מודים לו (אלא שעסקו במקרה שפועלים נשכרים בג&#039;). וכן משמע מהטור שהביא גם את דברי הרמ&amp;quot;ה ולא ציין שהרי&amp;quot;ף, הרא&amp;quot;ש והרמב&amp;quot;ם חולקים.<br /> <br /> ב. מלאכה ששווה ארבעה: &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: משמע &#039;&#039;&#039;מהטושו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שמקבלים ארבעה גם אם כל הפועלים נשכרים בשלושה, וכן מוכח בגמ&#039;. ואולם &#039;&#039;&#039;מהרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; משמע שדוקא כשיש שנשכרים בארבעה, אך יש לדחוק בדבריו כדברינו. הש&amp;quot;ך ביאר שיש לפרש כוונתו שיש שעושים מלאכה באופן יפה כזה בארבעה, ואילו הגמ&#039; עוסקת בכך שאין כאלו שעושים מלאכה זו באופן הפשוט בארבעה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan