https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%99_%D7%92פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שי ג - היסטוריית גרסאות2026-05-09T10:21:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%99_%D7%92&diff=130979&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:49:24Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט שי ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שי|ג}}<br />
==סעיף ג==<br />
<br />
ראובן השכיר בהמתו לשני ימים לילך ולחזור, ובחזרתו ביום השני גדל הנהר עד שהוצרך לעכב יום אחד, אם שכרה לימים פשיטא שצריך ליתן לו שכירות כל יום ויום; ואם שכרה למקום פלוני ולחזור, או ששכרה לשני ימים והזכיר המקום שרוצה לילך שם וידוע שהוא מהלך שני ימים ועכבו הנהר, אם לא היה רגיל להתגדל, פסידא דבעל בהמה; ואם היה רגיל להתגדל, והשוכר מכיר ענין הנהר ולא המשכיר, פסידא דשוכר. ואם שניהם ידעו, פסידא דבעל בהמה. ומזונות הבהמה והשכירות, דין אחד להם. (שו&quot;ת הרא&quot;ש).<br />
<br />
שורש הדין הוא המע&quot;ה, ולכן תמיד המשכיר מפסיד אא&quot;כ השוכר ידע שהנהר רגיל להתגדל והמשכיר לא.<br />
<br />
מקור הדין הוא מב&quot;מ עז,א: אמר רבא האי מאן דאגר אגירא לדוולא ופסק נהרא בפלגא דיומא, אי לא עביד דפסיק - פסידא דפועלים, עביד דפסיק - אי בני מתא פסידא דפועלים, לאו בני מתא פסידא דבעל הבית. המשכיר אצלנו מקביל לפועלים שם הרוצים לתבוע שכרם. יתכן שמדובר דוקא בדבר שבינתיים לא השתמש בו בגלל העיכוב (כגון חמור – שלא רכב עליו), אך אם נתעכב בדירה ששכר, נראה פשוט שחייב כי סו&quot;ס נהנה יום נוסף.<br />
<br />
בקצות: '''החוות יאיר''' הקשה למה הדר בבית חברו (העשוי להשכיר) שלא מדעתו חייב להעלות לו שכר, הרי הרש&quot;ל והש&quot;ך חלקו על הרמ&quot;א בסי' רצב וכתבו שהמבטל כיסו של חברו פטור גם אם מרויח? ותירץ שדרך העולם ששכיחי שוכרים והדירות לא נשארות ריקות, אך במעות צריך התעסקות והתחכמות כדי להרויח. '''הקצות''' חלק ותירץ שבמטלטלין אומרים שכל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה, ולכן הגזלן זוכה בשבח, אך קרקע אינה נגזלת, ולכן השבח שייך לנגזל.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan