https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%98_%D7%90 2026-05-10T02:55:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%98_%D7%90&diff=131017&oldid=prev 2019-04-29T09:50:16Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט שיט א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שיט|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו, והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק. ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו במקצת דמיהם מקום, משום השבת אבידה לבעלים, אף על פי שלא עשה כהוגן. ויש אומרים דצריך להודיעו תחלה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, ואם נאנסו לאחר שהודיעו, פטור (הרא&amp;quot;ש וטור).<br /> <br /> הטעהו: ב&amp;quot;מ קא,ב: ההוא גברא דזבן ארבא דחמרא לא אשכח דוכתי לאותובי. אמר לה להך איתתא אית לך דוכתא לאוגורי, אמרה ליה לא. אזל קדשה, יהבה ליה דוכתא לעיולי. אזל לביתיה כתב לה גיטא שדר לה, אזלא איהי אגרא שקולאי מיניה וביה אפיקתיה ואותביה בשבילא. אמר רב הונא בריה דרב יהושע כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו, לא מיבעיא חצר דלא קיימא לאגרא אלא אפילו חצר דקיימא לאגרא אמרה ליה לכולי עלמא ניחא לי לאוגורי ולך לא ניחא לי דדמית עלי כי אריא ארבא. &#039;&#039;&#039;קצות,נתיבות&#039;&#039;&#039; - גילוי דעתה מועיל כאן רק כי יש אומדנא דמוכח שלא רצתה, אחרת צריך תנאי כפול (עיין סי&#039; שיב,ט).<br /> <br /> הכניס שלא מדעתו: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: דינו כהטעהו, ואפי&#039; בחצר העשויה להשכיר יכול לשכור פועלים מדמיהם ולהשליכם לשוק.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&#039; ירוחם&#039;&#039;&#039;: י&amp;quot;א שדוקא בחצר שאינה עשויה להשכיר, ומדין עביד איניש דינא לנפשיה, אך בעשויה - לא.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע ברא&amp;quot;ש ובטור&#039;&#039;&#039;: אסור אפי&#039; באינה עשויה.<br /> <br /> א. הודעה לבעלים: &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: צריך להודיע לבעלים לפני שמוציא פירותיו לשוק.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: מידת חסידות להודיע לבי&amp;quot;ד כדי שישכרו בדמיהם מקום שמור.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,ד&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039;: הרמב&amp;quot;ם חולק על הרא&amp;quot;ש ולדעתו לא צריך להודיע לבעלים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הרמב&amp;quot;ם מודה לרא&amp;quot;ש. אם משליך לשוק צריך להודיע, אלא שמידת חסידות להודיע לבי&amp;quot;ד שישכרו מקום שמור (ואז אי&amp;quot;צ להודיעו). כך גם משמע מ&#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039; שהביא דברי שניהם ולא ציין שנחלקו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan