https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%90 2026-05-10T02:55:13Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=130986&oldid=prev 2019-04-29T09:49:35Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט שיב א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|שיב|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> המשכיר לחבירו בית או חצר או מרחץ או חנות לזמן קצוב, אינו יכול לחזור בו ולהוציאו תוך זמנו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, אפילו נפל ביתו של משכיר שאין לו מקום לדור בו, ואפילו העני וצריך למכרו לאחר, אינו יכול להוציאו, והמקח קיים&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, ולוקח צריך להניחו ביד השוכר עד שישלים זמנו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. (ואם היה מושכר בענין שלא היה יכול לפדותו לעולם, אם לא מכרו יכול למכרו ולהוציאו מיד&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (הרא&amp;quot;ש ומרדכי פרק השואל). התנה עמו שיוכל להוציאו לצרכו, ומכרו, אין הלוקח יכול להוציאו) (ריב&amp;quot;ש סי&#039; רנ&amp;quot;ז). ואם הקדים לו השכר, אפילו לזמן מרובה, אינו יכול להוציאו עד שיכלה זמן כל השכירות שהקדים לו. הגה: ואפילו לא קצב לו זמן, אפילו הכי מסתמא שכרו נגד מעותיו (בית יוסף)&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ה&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. המשכיר בית לחבירו, ובתוך הזמן רוצה לבנותו, אין יכול לכופו לצאת אפילו לבית יפה ממנו, גם להכניס פועלים לבית לבנותו. מיהו מבקשים מן השוכר לעשות לפנים משורת הדין (מרדכי רב&amp;quot;ב).<br /> <br /> א. הוצאת השוכר: ב&amp;quot;מ קא,ב: נפל ביתא דמשכיר אמר ליה לא עדיפת מינאי (ומוציא השוכר מביתו).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: דוקא במשכיר סתם, אבל במשכיר לזמן קצוב כמכר דמי, ולא יכול להוציאו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוס&#039;&#039;&#039;&#039;: משמע שגם במשכיר לזמן קצוב, יכול להוציאו אם נפל ביתו. תוס&#039; ב&amp;quot;מ קב,ב כתבו שלכו&amp;quot;ע לא עביד שוכר לפרוע תוך זמנו, כי חושש שיפול בית המשכיר ואז יוציאנו מהבית. וכך דייקו &#039;&#039;&#039;הגר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; שם ו&#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; סק&amp;quot;ג, וכן &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; אך כתב שאפשר לפרשו שכוונתו לתוך ל&#039; יום בשוכר סתם, וא&amp;quot;כ לא מוכח מידי.<br /> <br /> ב. למכור לאחר: &#039;&#039;&#039;ירושלמי,רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: המשכיר רשאי למכור ביתו לאחר, אך השוכר נשאר בבית.<br /> <br /> ג. מחוסר זמן: &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: המשכיר יכול תוך זמנו להקנות לשוכר הבא לכשיגיע הזמן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: דבר המחוסר רק זמן לא נחשב דשלב&amp;quot;ל כיון שזמן מילא קאתי. ואפילו לחולקים על ר&amp;quot;ת וסוברים שבשדה זו שאירש מאבא הוי דשלב&amp;quot;ל, שאני ירושה שמחוסר מעשה.<br /> <br /> ד. &#039;&#039;&#039;מרדכי,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: אם בית המשכיר ממשוכן ביד גוי, ואם לא יפדהו כעת יוחלט, רשאי למכור את ביתו המושכר כדי שיוכל לפדות את ביתו. ברמ&amp;quot;א הגירסא היא &amp;quot;היה מושכר&amp;quot;, והנתיבות מתקן ע&amp;quot;פ המרדכי ל&amp;quot;היה ממושכן&amp;quot;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קשה&#039;&#039;&#039; - מה החילוק מנפל ביתו שאינו יכול להוציאו כשמשכיר לזמן קצוב?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: שאני הכא שיש הפסד רב, אך צ&amp;quot;ע מנ&amp;quot;ל שבכך רשאי.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: המרדכי סובר כתוס&#039; שאף בקצוב יכול להוציאו, והרמ&amp;quot;א פישר והכריע כמרדכי במקרה שהבית המושכר עצמו הוא זה שממושכן (לפי המרדכי ה&amp;quot;ה בבית אחר).<br /> <br /> ה. הדמים מודיעים: &#039;&#039;&#039;טושו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אם הקדים לו השכר אינו יכול להוציאו עד שיכלה הזמן שנתן כנגדו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,רמ&amp;quot;א,סמ&amp;quot;ע,קצות&#039;&#039;&#039;: מדובר אפי&#039; בלא קצב לו זמן, אחרת אינו יכול אפי&#039; כשלא הקדים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: בלא קצב יכול להוציאו, שהרי קיי&amp;quot;ל שאין הדמים מודיעים, ואפי&#039; כשאין הלשון סותרת את ערך הדמים, כמוכח ממכר את הצמד שלא מכר את הבקר גם אם חצי מהאנשים קורים לצמד בקר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: כשאין הלשון סותרת - הדמים מודיעים. ומוכיח זאת מכך שחכמים מודים באדם הרגיל לקנות גם לשחיטה וגם לחרישה (שם הלשון אינה סותרת). ודוחה ראית הש&amp;quot;ך ששם יכול המוכר לומר שהוא מאלו שאינם קורים לבקר צמד, וא&amp;quot;כ הלשון סותרת.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: אצלנו הלשון סותרת, שכן סתם שכירות לל&#039; יום, וא&amp;quot;כ ודאי שאין הדמים מודיעים.<br /> <br /> עוד כתב &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; שלפי &#039;&#039;&#039;הרשב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; שהדין שאין אונאה בקרקעות מהווה סיבה ישירה לכך שבקרקעות לכו&amp;quot;ע אין הדמים מודיעים, א&amp;quot;כ ה&amp;quot;ה בשכירות קרקעות ובתים, ודין הרמ&amp;quot;א מיושב רק לפי &#039;&#039;&#039;התוס&#039;&#039;&#039;&#039; שהדין שאין אונאה בקרקעות רק גורם לכך שלפעמים אנשים קונים ביוקר גדול, ולכן אין הדמים מודיעים, אך בשכירות קרקעות אע&amp;quot;פ שאין אונאה אין דרך להרבות בדמים, ולכן הדמים מודיעים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan