https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%98_%D7%90 2026-05-10T00:01:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%98_%D7%90&diff=130897&oldid=prev 2019-04-29T09:47:45Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רצט א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רצט|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> שנים שהפקידו אצל אחד, ובא אחד מהם ליטול את שלו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, אין שומעין לו עד שיבא חבירו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. בד&amp;quot;א, כשאין השני בעיר. אבל אם הוא בעיר וידע שתבעו חבירו ולא בא, ניחא ליה במאי דעביד חבריה ושליחותיה קא עביד. ונתבארו פרטי דין זה בסימן קע&amp;quot;ו סעיף כ&amp;quot;ה ובסימן קכ&amp;quot;ב. ואם הפקיד אצל שנים, הוה כהלוה לשנים&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (נימוקי יוסף ר&amp;quot;פ המפקיד) (ועיין לעיל סימן ע&amp;quot;ז).<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; – דוקא ליטול פקדון או הלואה, אבל יכול לתובעו לדין על חלקו, כשיש כפירה ביניהם (ואם יפסיד, יוכל עדיין חברו לתבוע).<br /> <br /> ב. כתובות צד,א. ומבואר שם הטעם, שיכול לומר אילו הואי התם הואי טעיננא טפי.<br /> <br /> ג. &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ת רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: שני שומרים שקיבלו שמירה ביחד לא אומרים שאחד ערב בעד חבירו, ואע&amp;quot;פ שכתב &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; שהמפקיד גבי שנים דינו כהלוה לשנים, י&amp;quot;ל שהרמב&amp;quot;ן עסק בהתנה עימם בפירוש. ראיה - בב&amp;quot;ק (י, א) כתוב שאם מסר שורו לחמשה בני אדם, אם אחד סילק עצמו מהשמירה הנשארים חייבים. רואים שם שלא חייבו את זה שנסתלק מטעם שנתערב בעד חבירו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מהרמ&amp;quot;א כאן&#039;&#039;&#039;: משמע שאפי&#039; בסתמא נעשו ערבין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; (סי&#039; עז): ובב&amp;quot;ק מיירי מצד דין מזיק, אבל מדין ערב באמת חייב. אך קשה כי הטור והשו&amp;quot;ע בסי&#039; שצו סתמו וכתבו במסר שורו לחמישה שאם פשע אחד מהם זה שפשע בשמירתו חייב, ולא הזכירו שהאחרים חייבים מדין ערב.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: שנים שקבלו יחד פקדון הם ערבים רק כלפי המפקיד, אבל לעלמא לא, ובב&amp;quot;ק מדובר שפשעו ויצא השור והזיק אחרים, ולכך אינם ערבים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan