https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%90 2026-05-09T15:17:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%90&diff=130895&oldid=prev 2019-04-29T09:47:42Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רצח א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רצח|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> כל שומר שנתחייב לשלם ואמר: איני יודע כמה דמים אני חייב לשלם, והבעלים אומרים: אנו יודעים כך וכך היה שוה, כגון שהפקיד אצלו כיס מלא זהובים ופשע בו, הבעלים אומרים: ק&amp;quot;ק דינרים היו, והשומר אומר: ודאי שהיו בו דינרים אבל איני יודע כמה היו, נמצא זה כטוען ק&amp;quot;ק ומודה לו במקצת ואמר: השאר איני יודע, שהוא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע, ומשלם. ולפיכך הבעלים יטלו בלא שבועה, והוא שיטענו דבר שהם אמודים בו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. ויש לשומר להחרים על מי שלקח ממנו יותר מהראוי לו (וע&amp;quot;ל סימן צ&#039; סעיף י&#039;).<br /> <br /> מעשה ב&#039;&#039;&#039;ירושלמי&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;הובא ברא&amp;quot;ש ב&amp;quot;ק סב.&lt;/ref&gt; – אינו יודע מה היה: אחד הפקיד אצל חברו שק צרור ונאנס, וטען המפקיד שהיה מלא מטכסא, והנפקד טען שמא היה מלא סיגים, ונפסק שם שישבע המפקיד ויטול.<br /> <br /> למה לא אומרים מתשאיל&amp;quot;מ?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: טענו חיטים והודה לו בשעורים. הראב&amp;quot;ד מקשה, הרי הודה לו גם בשק, וא&amp;quot;כ יש כאן הודאה במקצת.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ראב&amp;quot;ד,רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;בשבועות ובב&amp;quot;ק&lt;/ref&gt;: אומרים מתשאיל&amp;quot;מ רק כשהו&amp;quot;ל למידע, שנראית טענתו כרמאות, אולם לנפקד לא הוה למידע מה יש בשק.<br /> <br /> ↵ אינו יודע כמה היה: &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י מיגש,רמב&amp;quot;ם,רמב&amp;quot;ן,שו&amp;quot;ע כאן,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: מתשאי&amp;quot;ל שבועת מו&amp;quot;ב משלם.<br /> <br /> (=המקרה שבסעיף זה) &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ג,ראב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039;: הרי אינו מודה בדבר שבמנין? &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ג&#039;&#039;&#039; הוסיף שא&amp;quot;כ הוי שבועה דרבנן, ובשבועה דרבנן לא אומרים מתשאיל&amp;quot;מ?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;: א&amp;quot;א לחייבו מתוך דבריו אלא ש&amp;quot;פ, וש&amp;quot;פ הוי דבר שבמנין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ראב&amp;quot;ד,רא&amp;quot;ש,טור,סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: לא אומרים מתשאיל&amp;quot;מ כי לא הוה לנפקד למידע כמה יש, אך המפקיד נשבע ונוטל, כי עשו תקנת נגזל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע סי&#039; צ&#039;&#039;&#039;: כשאינו יודע מה היה - המפקיד נשבע ונוטל, וכשאינו יודע כמה היה - מתשאיל&amp;quot;מ. אח&amp;quot;כ כתב שי&amp;quot;א שנשבע שאינו יודע ונפטר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פי&#039; א בסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הי&amp;quot;א קאי על הדין השני וס&amp;quot;ל שאין תקנת נגזל בפקדון, וס&amp;quot;ל שלא אומרים מתשאיל&amp;quot;מ כשלא הו&amp;quot;ל למידע. וצ&amp;quot;ע למה כאן סתם ולא הביא את הי&amp;quot;א.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פי&#039; ב בסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הי&amp;quot;א קאי על הדין הראשון וס&amp;quot;ל כראב&amp;quot;ד שעשו התקנה רק כשיש שבועת מו&amp;quot;ב, אך ס&amp;quot;ל שמסתמא אין דעת התובע גם על השק. לפי&amp;quot;ז כאן סתם כי הוא ודאי מו&amp;quot;ב.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: כאן לא השיג, ובסי&#039; שפח כתב שנשבע ונוטל. ש&amp;quot;ך – אולי מחלק בין מזיק לפקדון, אך מדברי כל הפוסקים אין נראה לחלק.<br /> <br /> למה המפקיד יכול להישבע וליטול?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גאונים,רא&amp;quot;ש,ר&amp;quot;י מיגש,רמב&amp;quot;ם,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; סי&#039; צ: עשו תקנת הנגזל בפקדון. &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; – דבר קשה הוא, כי מעשים בכל יום שאין הנפקד מדקדק לידע מה יש בשקים, אך אין לזוז מדברי הגאונים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י ברי&amp;quot;ף,רמב&amp;quot;ן,רא&amp;quot;ה,ר&amp;quot;ן,ב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;: מדובר ששכנו פשע בגחלתו ונתחייב לשלם הנזק, ואינו יודע מה היה בו, שאז המפקיד נשבע ונוטל מהמזיק. ←נפקד שפשע ולא יודע מה היה בשק פטור (אין תקנת נגזל בפקדון).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ראב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039;: עשו תקנת הנגזל בפקדון, אך רק כשהנפקד היה מחויב שבועה מהתורה&lt;ref&gt;אמנם מהטור משמע שהראב&amp;quot;ד כרא&amp;quot;ש, שעשו תמיד תקנת נגזל, אמנם עיין בדרישה שא&amp;quot;א לומר כן, וכתב שצ&amp;quot;ל שכוונת הטור שהוא כרא&amp;quot;ש באופן חלקי.&lt;/ref&gt; (כיון שלא הו&amp;quot;ל למידע – הפכו השבועה אשכנגדו). וכאן כיון שתבעו גם שק וגם מטכסא ומודה בשק עצמו, היה חייב שבועת מו&amp;quot;ב.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; סי&#039; צ: סתם כגאונים שיש תקנת נגזל בפקדון וי&amp;quot;א שלא. ולפי &#039;&#039;&#039;פי&#039; ב בסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; הנ&amp;quot;ל, הי&amp;quot;א קאי על דין אחר והוא כדעת הראב&amp;quot;ד.<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;המ&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039; ביאר ש&#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; למד זאת מב&amp;quot;ק סב,א. שם נאמר שמי שלקח כיס של חברו וזרקו לים ואינו יודע כמה היה בו, הניזק נשבע ונוטל, אך רק בדברים שהוא אמוד בהם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan