https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%90_%D7%9B%D7%92פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצא כג - היסטוריית גרסאות2026-05-10T01:55:16Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%90_%D7%9B%D7%92&diff=130867&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:47:04Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רצא כג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רצא|כג}}<br />
==סעיף כג==<br />
<br />
מעשה באחד שהפקיד מעות אצל חבירו, ונתנם השומר לאמו והחביאה אותם, ולא טמנה אותם'''<sup>א</sup>''', ונגנבו, ואמרו חכמים אין השומר חייב לשלם מפני שנתנם לאמו, שכל המפקיד על דעת בניו ובני ביתו הוא מפקיד, ואע&quot;פ שלא אמר להם: פקדון הם, יש לו לטעון: כל שכן שהיתה נזהרת בהם אם היתה סבורה שהם שלו'''<sup>ב</sup>''', וכן אין אמו חייבת לשלם, שהרי לא אמר לה שהם פקדון, ואמרו חכמים ישבע השומר שאותם המעות'''<sup>ג</sup>''' עצמם הם שנתן לאמו, ותשבע'''<sup>ד</sup>''' אמו שהחביאה אותם ונגנבו'''<sup>ה</sup>''', ויפטרו שניהם; וכן כל כיוצא בזה. (ודווקא במעות וכיוצא בזה בדבר שאינו מסויים, צריכין שניהם לישבע; אבל אם הוא חפץ מסויים, נשבע השני ולא הראשון) (המגיד פ&quot;ד דשאלה ונ&quot;י בשם הר&quot;ן).<br />
<br />
א. '''סמ&quot;ע''': האמא אינה צריכה להטמין בקרקע, כי סבורה שירצה להתעסק במעות.<br />
<br />
'''ש&quot;ך''': ר&quot;ל שהיתה סבורה שבנה לא יקפיד. ('''נתיבות''' - הש&quot;ך הוציא דברי הסמ&quot;ע מפשטם, כי קשה מאי שנא מכל אדם).<br />
<br />
ב. '''ר&quot;ן,נימוק&quot;י,ש&quot;ך''': אך ש&quot;ש חייב כי הו&quot;ל לפרש.<br />
<br />
'''נתיבות''': כוונתם לש&quot;ש שמסר לאימו בשכר, אחרת כבר חייב מטעם שנגנבה (כדין ש&quot;ש שמסר לש&quot;ח). וא&quot;א לומר שמדובר במסר בחינם וכוונתם לחייב אפילו באונס, כי מכך שרק לגבי ש&quot;ש אנו אומרים &quot;הו&quot;ל למידק&quot;, מוכח שטעם זה אינו רמה של פשיעה אלא של גניבה, ובתחילתו בגניבה וסופו באונס פטור.<br />
<br />
ג. בחפץ מסוים: '''מ&quot;מ,רמ&quot;א''': השני נשבע.<br />
<br />
'''ריטב&quot;א''': הראשון.<br />
<br />
'''קצות''': נחלקו אם כשנותן לאימו נחשב כמחזיר (וא&quot;כ אין זו שבועת השומרים, כמו בטענת החזרתי) או כמניח במקום משתמר (וא&quot;כ זו שבועת השומרים). אם הוא כמניח במקום משתמר, על הראשון להישבע, שהרי הוא נחשב שומרו של הבעלים. ודבר זה תלוי במחלוקת '''הרמב&quot;ם והרא&quot;ש''', אם השומר חייב לשלם כשאין לאימו. אם הוא חייב, כדעת הרא&quot;ש, משמע שהאמא שומרת שלו, והוי כמניח במקום משתמר, ואם פטור, משמע שהאמא נחשבת שומרת של הבעלים, והוי כהחזרתי.<br />
<br />
ד. שבועה שהחביאה: '''נתיבות''' – צריך להעמיד במקרה שאמר לאימו בפירוש שתשמור, כי רק כך נעשית שומר, ואז אפשר להשביעה בשבועת השומרים שהחביאה. ולמ&quot;ד שהשומר חייב גם כשאין לאימו (סע' כד), אפשר להעמיד גם כשלא אמר, ולא נעשית שומר, ובכל זאת יכולה להישבע משום שהאמין על עצמו שבועת אימו.<br />
<br />
ה. שבועה שלא א&quot;ל שזה פקדון: '''סמ&quot;ע''': אינה נשבעת כי זו שבועת היסת, ואין נשבעים בטענת שמא.<br />
<br />
'''ש&quot;ך''': דוקא כשיש עדים שנגנבה, אחרת נשבעת ע&quot;כ ומגלגלים עליה אף שבועה זו.<br />
<br />
'''נתיבות''': אע&quot;פ שאין מגלגלים בשמא, בשבועת שומרים שעיקרה בשמא מגלגלים.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan