https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%90_%D7%94 2026-05-09T12:52:38Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%90_%D7%94&diff=130849&oldid=prev 2019-04-29T09:46:38Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רצא ה|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רצא|ה}}<br /> ==סעיף ה==<br /> <br /> השולח יד בפקדון על ידו או על ידי שלוחו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, ה&amp;quot;ז גזלן ונתחייב באונסים, ונעשית הגזילה ברשותו, ומשלם אותה כדין הגזלנים&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; שיתבאר בהלכות גזילה (שם).<br /> <br /> &amp;quot;על כל &#039;&#039;&#039;דבר&#039;&#039;&#039; פשע&amp;quot; – לב&amp;quot;ש בא לרבות אומר שרוצה לש&amp;quot;י, ולב&amp;quot;ה בא לרבות שולח שליח, והלכה כב&amp;quot;ה.<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – &#039;&#039;&#039;מהר&amp;quot;א ששון&#039;&#039;&#039; הסתפק אם המעכב פקדון מחמת חוב נקרא ש&amp;quot;י.<br /> <br /> ב. &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: מדובר כשלא ידע השליח שהוא של אחרים או שאינו בר חיובא או שאין לו מה לשלם, אחרת קיי&amp;quot;ל שאשלד&amp;quot;ע.<br /> <br /> דחיית ה&#039;&#039;&#039;תויו&amp;quot;ט והב&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039;: 1. נאמר בש&amp;quot;ס שש&amp;quot;י וטביחה הם שני כתובים הבאים כאחד, ומכך לומדים שבעלמא אשלד&amp;quot;ע.<br /> <br /> 2. מוכח בש&amp;quot;ס שאף כשאין ממון לשליח שייך הכלל אשלד&amp;quot;ע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אבי הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: כוונת הסמ&amp;quot;ע היא שהתורה ריבתה שלד&amp;quot;ע בש&amp;quot;י רק לענין חיוב המשלח ולא לפטור השליח (שכן לא יכול להיפטר בטענה שהמשלח שלחו, שהרי דברי הרב ודברי התלמיד וכו&#039;), ובמקרה שהשליח כבר משלם ודאי שאין משלם עוד פעם המשלח, וא&amp;quot;כ הנפק&amp;quot;מ היא רק כשלא ידע השליח שהוא של אחרים אליבא דפוסקים שפוטרים את השליח בכך, או כשאינו בר חיובא אליבא דפוסקים שפוטרים בכך, או כשאין לו מה לשלם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: סובר כאביו לדינא (וסובר שקיי&amp;quot;ל בעלמא ששליח פטור כשלא ידע או כשאינו בר חיובא), אך כתב שרחוק שזו כוונת הסמ&amp;quot;ע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: הקשה על אבי הש&amp;quot;ך שבהקדש שהתרבה שלד&amp;quot;ע, הדין הוא שרק המשלח מעל ולא השליח. ויישב את הסמ&amp;quot;ע שגילוי התורה בש&amp;quot;י שאף המשלח חייב, אינו מדין שליחות אלא מדין פושע, שחייבה התורה את השומר אף כשפשע ע&amp;quot;י אחרים לפי שמוטל עליו לשמור (והיינו דכתיב על כל דבר פשע – אפילו דיבור פשע, שאמר לשלוחו). לפי&amp;quot;ז מובן הסמ&amp;quot;ע שאף השליח חייב.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;אמנם נתקשה הקצות מצד אחר, מדוע השליח חייב, הרי אינו שומר, ובש&amp;quot;י חייבים רק שומרים, וצ&amp;quot;ע. וכתב שאולי הסמ&amp;quot;ע עסק אף בש&amp;quot;י של גזלן, וע&amp;quot;כ כתב שחייב המשלח רק אם אין לשליח מה לשלם או שלא ידע או שאינו בר חיובא, וכל ש&amp;quot;י של שומרים נכנסת תחת הקטגוריא של אינו בר חיובא. צ&amp;quot;ע הרי בש&amp;quot;י של גזלן הדין הוא כבכל הש&amp;quot;ס שאשלד&amp;quot;ע ופטור המשלח אף כשאין לשליח מה לשלם.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: הקשה על אבי הש&amp;quot;ך שעל ש&amp;quot;י מתחייבים רק ע&amp;quot;י קנין, ואם המשלח קנה בהגבהת השליח כפי שחידשה התורה, ממילא השליח לא קנה, ואינו יכול להתחייב. ומיישב שהסמ&amp;quot;ע עוסק במקרה שהמשלח אמר לשליח לאוכלו, שדינו כגזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו, שרצה מזה גובה ורמ&amp;quot;ג. ותמה על הסמ&amp;quot;ע שכתב שהשליח חייב ולא כתב שרמ&amp;quot;ג ורמ&amp;quot;ג. בעצם יוצא שהנתיבות סובר לגמרי כב&amp;quot;ח שישלד&amp;quot;ע בש&amp;quot;י גם לחייב המשלח וגם לפטור השליח, ובמקרה שהשליח גם אכל, דינו ככל אחד אחר שאכל שרמ&amp;quot;ג ורמ&amp;quot;ג, ואין זה קשור לכך שהיה השליח. וקצת תימה שמנסה להכניס זאת בדברי הסמ&amp;quot;ע.<br /> <br /> ג. &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039; כתב שדין ש&amp;quot;י כגזלן שמשלם כשעת תשלומים, ותמה &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; שהרי בש&amp;quot;ס משמע שש&amp;quot;י וגזלן משלמים כשעת הגזלה. &#039;&#039;&#039;ובדרישה&#039;&#039;&#039; יישב שהטור לא דק בלשונו מאחר ונגרר אחר לשון ר&#039; יהודה שאמר &#039;גזלה חוזרת בעינה&#039;, ור&#039; יהודה נקט לשון זו רק כדי לאפוקי מר&#039; מאיר שאמר שאם גזל רחל ונטענה וגזזה משלם אף את הצמר, ובא ר&amp;quot;י לומר שאינו משלם הצמר, אך אין כוונתו לומר שלעולם משלם כמו שהיא עתה (כגון שגזלה ונטענה ולא גזזה).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039; נקט במקרה שש&amp;quot;י ברחל ריקנית ונטענה וגזזה או נתעברה וילדה, ודייק &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; שסבר שטעינה או עיבור לבדם אינם שינוי, ותמה הש&amp;quot;ך, שהרי לפי הרא&amp;quot;ש הוי שינוי, ומ&amp;quot;מ לדינא פסק כטור בגלל שהרש&amp;quot;ל השיג על הרא&amp;quot;ש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan