https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%90_%D7%90 2026-05-14T01:47:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A6%D7%90_%D7%90&diff=130845&oldid=prev 2019-04-29T09:46:32Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רצא א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רצא|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> אין הנפקד רשאי לשלוח יד בפקדון. ואם שלח בו יד, אפילו אינו מכוין לגוזלו, אלא להשתמש בו, קם ליה ברשותיה וחייב באונסים אף על פי שעדיין לא נשתמש בו, דשליחות יד אינה צריכה חסרון, רק שיגביהה כדי להשתמש בה בתשמיש שמחסרו, אז חייב כאילו חסרו. אבל אם הגביהו לעשות בו תשמיש שאינו מחסרו, אינו חייב משעת הגבהה אלא משעת תשמיש&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, ולא משום שליחות יד, שהרי אינו שולח בו יד כיון שאינו מחסרו, אלא מפני שהוא שואל שלא מדעת דהוי כגזלן&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. הגה: ואם החזירה למקום שנטלה משם, חזר להיות דינו כשומר, הואיל ולא הוי עליו מתחלה רק שואל בעלמא&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (מרדכי פרק הגוזל בתרא). ובמעות בכי האי גוונא חייב באונסין (טור סי&amp;quot;א) ועיין לקמן סעיף ו&#039;.<br /> <br /> שליחות יד: המקור לשליחות יד מהתורה הוא: &amp;quot;שבועת ה&#039; תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו&amp;quot;. נחלקו רב ולוי אם שליחות יד צריכה חסרון בפועל או שמספיק שהגביה ע&amp;quot;מ לחסר, ופסקו הפוסקים שאינה צריכה.<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: דוקא שואל שלא מדעת מתחייב משעת תשמיש, לפי שאינו עומד לתשמיש, אולם שואל מדעת מתחייב משעת משיכה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: &#039;&#039;&#039;הנימוק&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; כתב שאפילו לא נשתמש הוי גזלן, וצ&amp;quot;ל ש&#039;&#039;&#039;יש שני סוגי ששל&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039; – בדבר שהבעלים מקפידים נחשב גזלן ומתחייב בהגבהה, ובדבר שאין הבעלים מקפידים (ואינו מחסרו) מתחייב רק משעת התשמיש. ולכן רק כאן כתב השו&amp;quot;ע דין זה, ולא כתבו בסימן שנ&amp;quot;ט, ולכן כתב כאן השו&amp;quot;ע שהוי &#039;&#039;&#039;כ&#039;&#039;&#039;גזלן ולא גזלן ממש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מהסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: משמע&lt;ref&gt;מכך שהקשה על דברי הרמ&amp;quot;א שהמרדכי עסק בדברים שאין הבעלים מקפידים, ואילו דברי הרמ&amp;quot;א מוסבים על השו&amp;quot;ע שעסק במקפידים, שהרי כתב שהוי כגזלן.&lt;/ref&gt; שמדובר כאן בדבר שהבעלים מקפידים, ובכל זאת מתחייב רק מהתשמיש.<br /> <br /> ב. &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: מדייק מהראשונים&lt;ref&gt;הגמרא רצתה להוכיח ששליחות יד אינה צריכה חסרון מרועה שהניח מקלו על בהמה, ושאל רש&amp;quot;י מהי ההוכחה, אולי החיוב שם הוא מדין ששל&amp;quot;מ. הרמב&amp;quot;ן ענה ששואל זה דוקא כשיוצאת מרשות הבעלים לגמרי, ולא כשבמקביל גם משתמרת במקום שהבעלים רוצים.&lt;/ref&gt; שמדובר דוקא בלא יחדו הבעלים מקום, אך יחדו והשתמש במקומה, אינו שואל כלל.<br /> <br /> ג. &#039;&#039;&#039;מרדכי&#039;&#039;&#039;: אם שאל חפץ מפקדון שבידו והחזירו, אין עליו דין שואל אלא שומר, ואפי&#039; לר&amp;quot;ע הסובר שכלתה שמירתו הנ&amp;quot;מ בגונב שמעתה אינו נאמן לו, אך שואל נאמן לו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שלט&amp;quot;ג ורמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: מדובר בששל&amp;quot;מ (כך מוכח מכך שכתב זאת בסעיפנו המגדירו כגזלן). ובמעות חייב, כי מוכנים תמיד לקניית סחורה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח,סמ&amp;quot;ע,נתיבות&#039;&#039;&#039;: מדובר בדברים שדרך להשאיל ואין חברו מקפיד עליו. להלכה קיבל הסמ&amp;quot;ע ס&amp;quot;ק י&amp;quot;ז את דברי הרמ&amp;quot;א.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: מדובר בשואל מדעת. ואף השואל דבר שדרך להשאיל נחשב ששל&amp;quot;מ. והקשה על הרמ&amp;quot;א מהש&amp;quot;ס&lt;ref&gt;קושיתו היא שרב ששת העמיד את המשנה בפרק המפקיד (מא ע&amp;quot;ב) בששל&amp;quot;מ שלא החזירה למקומה ואליבא דר&#039; ישמעאל, וא&amp;quot;כ אליבא דר&amp;quot;ע שצריך דעת בעלים ה&amp;quot;ה אם החזירה למקומה, ולהלכה הפוסקים פסקו כר&amp;quot;ע.&lt;/ref&gt;, וסיים שהלכך כל זמן שאין לנו ישוב ברור אין בנו כח לפסוק כדברי הרמ&amp;quot;א שהוא נגד הש&amp;quot;ס והפוסקים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פת&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: מדובר בששל&amp;quot;מ שלקח רק חלק מהפקדון, ומכיוון שנשאר שומר על השאר (הוא עדיין נאמן על הבעלים כיוון שאינו גזלן ממש), אם החזיר – נחשב שהחזיר לרשות בעלים. א&amp;quot;כ לא קשה מהגמ&#039; (קושיית הש&amp;quot;ך) כי שם מדובר ששאל את כל החבית.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan