https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A1_%D7%90 2026-05-13T21:15:13Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A1_%D7%90&diff=130748&oldid=prev 2019-04-29T09:44:20Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רס א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רס|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> המוצא בגל או בכותל ישן, שאין זוכרים מי בנאו ולא היה מימות עולם בחזקת זה שדר בו עתה ובחזקת אבותיו, הרי היא של מוצאה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. והוא שהעלתה חלודה, שאני אומר של עובדי כוכבים הקדמונים היאב. והוא שימצאנה מטה מטה, כדרך כל המטמוניות הישניםג. אבל אם מראים הדברים שהן מטמון חדש, אפילו נסתפק לו הדבר&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, הרי זה לא יגע&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ה&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; בהם שמא מונחים הם שם. וכותל חדש, דהיינו שידוע שאבותיו של זה שהוא דר שם בנאוהו, ולא יצא מרשותם, מציאה הנמצאת בו מחציו לחוץ הוא של מוצאו, אפילו יש בו סימן, והוא שהעלה חלודה, שודאי נתייאשו בעליו ממנו כיון שארך לו שם הימים. מחציו ולפנים, של בעל הבית אפילו אם העלה חלודה. ואם הוא ממלא כל הכותל, חולקים, אפילו אם כל הכותל משופע, ולא אמרינן ממקום הגבוה הוא ונתגלגל למקום השפל.<br /> <br /> א. הטעם שלא קנה בעל הכותל בקנין חצר: &#039;&#039;&#039;תוס&#039;,רא&amp;quot;ש,ב&amp;quot;י,נתיבות&#039;&#039;&#039;: אין חצר קונה דבר שיתכן ולא ימצאנו לעולם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: לפי שאבוד ממנו ומכל אדם. הב&amp;quot;י השווה זאת לנימוק הרא&amp;quot;ש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש ב&#039;&#039;&#039;: ישראל זכו בשלל האמוריים, ונמצא שאתא לחצר באיסורא, ושוב אינו יכול לזכות על ידה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רבנו ברוך&#039;&#039;&#039; (במרדכי)&#039;&#039;&#039;,סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: חצר קונה שלא מדעתו רק הפקר ולא אבידה, כי לו ידע לא היה מפקירה. &#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; דחאו&lt;ref&gt;ראשית, מכך שרוב בנין ומנין מהראשונים לא פרשו כך. שנית, מכך שאבדת עכו&amp;quot;ם הפקר, וא&amp;quot;כ צ&amp;quot;ל כרא&amp;quot;ש שישראל זכו בשלל אמוריים, אמנם לפי&amp;quot;ז דין זה נכון רק בא&amp;quot;י ולא בחו&amp;quot;ל, והפוסקים לא חילקו בכך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ב. תלייה בעכו&amp;quot;ם קדמונים: &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,טור,סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; – אף כשיתכן שהוא מתקופת אבותיו, שכן המע&amp;quot;ה.<br /> <br /> ג. מטה מטה: &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; כתב תנאי זה אולם לא כתב התנאי של חלודה. ובארו &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; שכך פירש בגמרא את המילה &amp;quot;שתיך&amp;quot;, והבין הש&amp;quot;ך שהטור הביא גם את דברי הרמב&amp;quot;ם, משום שמסתבר ששני הפירושים אמת לדינא ומספיק אחד מהתנאים לגלות שזהו דבר ישן, אולם תמה על &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שהצריך את שני התנאים. ויישב שאולי הסתפק בפרוש הגמרא ולכן הצריך שניהם לחומרא. &#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; פירש שחלודה צריך כדי לגלות שהוא ישן ומטה מטה צריך כדי שלא יהא עשוי להימצא ולא תקנה חצרו&lt;ref&gt;נפק&amp;quot;מ בחלוד ואינו מטה, שלש&amp;quot;ך לא יגע, ולנתיבות זכה בעה&amp;quot;ב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ↵ בכותל חדש: לא נזכר התנאי של מטה. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; תמה&lt;ref&gt;הש&amp;quot;ך הבין שהסמ&amp;quot;ע דייק מהשו&amp;quot;ע שכאן מספיק חלודה והסכים עם הדיוק. הנתיבות הבין באופן אחר את דברי הסמ&amp;quot;ע, וא&amp;quot;כ אולי לא דייק כן.&lt;/ref&gt; ויישב שלגבי מחציו ולחוץ פשוט לשו&amp;quot;ע שמספיק חלודה, ונסתפק והחמיר רק לגבי כותל ישן ששם גם מחציו ולפנים הא&amp;quot;ש&lt;ref&gt;אולי אפשר ליישב באופן אחר, שהסמ&amp;quot;ע הבין שהרמב&amp;quot;ם כתב תנאי זה מסברא ולא שפירש כן הגמרא. הסמ&amp;quot;ע כתב שדוקא בכותל ישן מצניעים, וא&amp;quot;כ לא קשה כי בחדש שתיך כבר מוכיח שהתיאשו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ד. ספק מטמוניות: &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; פסק שלא יגע, וצ&amp;quot;ע למה כאן לא אומרים המע&amp;quot;ה כדלעיל שתולים שמא של אמוריים.<br /> <br /> ה. כשאין חלודה או אינו מטה לא יגע: מדובר במקום המשתמר, אחרת הוי אבדה מדעת והא&amp;quot;ש אף בלי חלודה.<br /> <br /> ↵ מחציו ולפנים: כתב &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שה&amp;quot;ה מחציו ולפנים בשונה מכותל חדש, כי בישן ובגל אין דרך בעה&amp;quot;ב להשתמש ומאידך יש לחוש שאדם עשה שם מטמון.<br /> <br /> ↵ חפץ מונח של גוי: &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; העמיד במקום שרוב ישראל מצויים, אך ברוב גויים הא&amp;quot;ש. ו&#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; חלק שכן רק אבידת נכרי הותרה, אך כאן שמדובר בהנוח במקום המשתמר דמי לגזל הגוי שאסור.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan