https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A1%D7%93_%D7%97 2026-05-09T09:15:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A1%D7%93_%D7%97&diff=130766&oldid=prev 2019-04-29T09:44:42Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רסד ח|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רסד|ח}}<br /> ==סעיף ח==<br /> <br /> במה דברים אמורים, בשלא נתן לו. אבל אם נתן לו בכל אלו הדברים אינו יכול להוציאה מידו.<br /> <br /> חובת ההצלה כשהבעלים מתרצים לשלם: &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: חייב לשבור יינו כדי להציל דבש חברו. פוסק כר&#039; ישמעאל (ב&amp;quot;ק קיד,ב) שזהו אחד מהתנאים שהתנה יהושע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ף&#039;&#039;&#039;: אינו חייב (ניחא לו ביין שלו). פוסק כחכמים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: הביא שתי הדעות. במהדורות שלנו נדפסו דברי הרא&amp;quot;ש כדעת השו&amp;quot;ע ודברי הרי&amp;quot;ף כדעת הרמ&amp;quot;א, אולם במהדורת &#039;פרידמן&#039; מבואר שזו טעות והכל מדברי הרמ&amp;quot;א, כמו בסימן רעד.<br /> <br /> טול דינר והעבירני: ב&amp;quot;ק קטז,א: מקבל רק לפי שכרו לפי ששיטה בו, ואם היה דייג והתבטל ממלאכתו, חייב לשלם לו דינר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע בראשונים&#039;&#039;&#039;: דוקא כשיש סיכוי שהיה מרויח דינר, אע&amp;quot;פ שהסיכוי רחוק.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פלפולא חריפתא,קצות&#039;&#039;&#039;: גם כשאין סיכוי. הפלפולא חריפתא דימה זאת לזה נהנה וזה חסר.<br /> <br /> כשכבר שילם: &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;א,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; – כבר לא יכול לטעון משטה הייתי.<br /> <br /> השבעת שדים ורפואה: &#039;&#039;&#039;תוס&#039; ורא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; יבמות&#039;&#039;&#039;,מרדכי&#039;&#039;&#039; ב&amp;quot;ק&#039;&#039;&#039;,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; – חייב ליתן כפי שכרו כיוון שרגילים לתת על כך הרבה.<br /> <br /> שדכנות: &#039;&#039;&#039;או&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; (מרדכי): כפי תנאו, כיוון שרגילים לשלם הרבה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מהר&amp;quot;ם,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: שכרו בלבד. &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – דוקא כשיש שכר קצוב, אך כשאין מנהג קבוע משלם כפי תנאו (הרש&amp;quot;ל כתב שמשלם כפי תנאו, והש&amp;quot;ך ביאר שאינו חלוק עם הרמ&amp;quot;א אלא שבמקומו של הרש&amp;quot;ל לא היה שכר קצוב). כשיש הפסד: כפי המבואר לעיל, לדעת &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; במקרה שיש מעט הפסד מגלגלים עליו את הכל, ואילו לדעת &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; דוקא אם יש סיכוי שהיה מפסיד כן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;חש&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039;: כפי תנאו, כיוון שלא היה אנוס (כמו בטול דינר והעבירני).<br /> <br /> סרסור: &#039;&#039;&#039;מהריב&amp;quot;ל,דברי ריבות&#039;&#039;&#039;: שאני משדכנים ומקבל כפי שהתנו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: כשכר טרחו, כמו בשדכן.<br /> <br /> מילי שאינם מצווה: &#039;&#039;&#039;מרדכי,רשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: כפי תנאו, אי אפשר לטעון משטה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: אפשר לטעון משטה (מוכח שכן דעת הרמ&amp;quot;א מפסיקתו לגבי שדכנות, ושדכנות אינה נחשבת מצווה). &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039; – דוקא ביותר משתות.<br /> <br /> כשעשו קניין: &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: לא מועיל ואפשר לטעון משטה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: מועיל ואי אפשר לטעון משטה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תומים&#039;&#039;&#039;: הבין שנחלקו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: לא נחלקו, במילי דמצווה אפשר ולא מועיל הקניין, ובמילי דרשות כיוון שהיה קניין מודה הרא&amp;quot;ש שמועיל ואי אפשר לטעון משטה (לדעת הרשב&amp;quot;א במילי דרשות גם ללא קניין אי אפשר). כל הסיבה שבמילי דרשות הוא יכול לטעון משטה, לדעת הרא&amp;quot;ש, היא שאמירה בלבד אינה מחייבת, ולכן אם היה קניין הוא חייב.<br /> <br /> &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;סיכום החריגים בהם משלם כתנאו&lt;/span&gt;:<br /> <br /> 1. כשיש חיסרון (גמרא ושו&amp;quot;ע. לסמ&amp;quot;ע חייב רק כפי שיכל אולי להרויח ולקצות לאו דוקא).<br /> <br /> 2. כשכבר שילם (רשב&amp;quot;א,שו&amp;quot;ע).<br /> <br /> 3. כשרגילים להרבות (מרדכי,תוס&#039;,רא&amp;quot;ש,רמ&amp;quot;א).<br /> <br /> 4. במילי דרשות (מרדכי ורשב&amp;quot;א, דלא כרא&amp;quot;ש והרמ&amp;quot;א).<br /> <br /> 5. כשעשו קניין (רא&amp;quot;ש. לפי התומים אפי&#039; במילי דמצווה ודלא כרשב&amp;quot;א, ולפי הנתיבות דוקא במילי דרשות, וא&amp;quot;כ אין מחלוקת).<br /> <br /> 6. כשיש חיסרון (גמרא ושו&amp;quot;ע. לסמ&amp;quot;ע חייב רק כפי שיכל אולי להרויח ולקצות לאו דוקא).<br /> <br /> 7. כשנשבע.<br /> <br /> 8. כשההפרש מהמקובל פחות משתות (נתיבות).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan