https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0_%D7%9B%D7%95 2026-05-09T18:11:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0_%D7%9B%D7%95&diff=130678&oldid=prev 2019-04-29T09:42:45Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנ כו|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנ|כו}}<br /> ==סעיף כו==<br /> <br /> הנותן סתם מטלטליו לאחר מעכשיו ולאחר מותו, ואחר שמת טוענים היורשים הבא ראיה שמטלטלים אלו היו לו בשעת מתנה, דשמא לאחר מכאן לקחן, אין בדבריהם כלום, דמסתמא כאן נמצאו וכאן היו (ועיין לעיל סימן ס&#039; סעיף ו&#039;). (שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;א בשם הגאונים).<br /> <br /> ישנם מקורות נוספים בשו&amp;quot;ע וברמ&amp;quot;א העוסקים בענין זה, ויש ליישב את הסתירות ביניהם.<br /> <br /> סי&#039; ס סע&#039; ו: ראובן שהוציא שטר בקנין על שמעון, שכתוב בו: מחמת שנתתי לו ק&#039; זהובים ושעבדתי כל נכסי לגבותם מהם (אבל לא שעבד עצמו להתחייב) (ב&amp;quot;י), וטען שמעון שבשעה שכתבו על עצמו לא היו בידו ואין מקנה דבר שלא בא לעולם... הגה: ואם טוען התובע ברי שהיו ברשותו, והנתבע כופר, צריך לישבע.<br /> <br /> סי&#039; קיב סע&#039; ג: נותן נכסיו מהיום ולאחר מיתה, ולא נודעו הנכסים שהיו לו באותה שעה, י&amp;quot;א שעל המקבל מתנה להביא ראיה שהיו אותם נכסים בידו בשעת מתנה; ויש אומרים שאם לא נודע שקנה נכסים אחר כך, הכל בחזקת מקבל מתנה. (והסברא הראשונה עיקר).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קשה&#039;&#039;&#039; - מדוע בסי&#039; ס ובסי&#039; קיב פסק הרמ&amp;quot;א שעל המקבל להביא ראיה, ואילו אצלנו לא השיג על השו&amp;quot;ע שפסק שעל הנותן להביא ראיה, משום שאומרים כאן נמצא כאן היה?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: בסי&#039; ס הנותן חי וטוען ברי, ודוקא אצלנו שמדובר ביורשים והם שמא - אומרים כנכ&amp;quot;ה. ובסי&#039; קיב אמנם מדובר ביורשים אך מדובר בקרקעות, ורק במטלטלין שייך לומר כנכ&amp;quot;ה לפי שהם נמצאים בביתו תחת ידו, משא&amp;quot;כ קרקעות הנמצאים במקום אחר, ואין לומר עליהם שהם ברשותו אלא ע&amp;quot;י עדים או שטר. וכן משמע מ&#039;&#039;&#039;הנוב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; המובא בפת&amp;quot;ש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; סי&#039; ס: לא קיבל את החילוק בין קרקע למטלטלין, וכתב שאכן לא קיי&amp;quot;ל כרשב&amp;quot;א ובכל המקומות יש לפסוק שעל המקבל להביא ראיה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039; סי&#039; ס: שייך לומר כנכ&amp;quot;ה רק כשנותן כל נכסיו, משא&amp;quot;כ בסי&#039; ס ששיעבד רק מקצתם, נאמן הנותן במיגו שיכל לומר שמה ששיעבד נאנס ואלו אחרים הם (נגד טענה זו לא שייך לומר כנכ&amp;quot;ה). כמו&amp;quot;כ שייך לומר כנכ&amp;quot;ה רק בכלי תשמישו לפי שהם מן הסתם היו שלו גם קודם, אך לא בדברים שדרך לסחור בהם, ולכן בסי&#039; קיב שמדובר בנכסים לא אומרים כנכ&amp;quot;ה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan