https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0_%D7%9B%D7%94פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנ כה - היסטוריית גרסאות2026-05-09T09:28:06Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0_%D7%9B%D7%94&diff=130677&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:42:43Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנ כה|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנ|כה}}<br />
==סעיף כה==<br />
<br />
מי שמת ונמצאת מתנה קשורה על ירכו, אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כח אלו שנתן להם, הרי זה אינה כלום, שאני אומר כתבה ונמלך. ואם זיכה בה לאחר, בין מהיורשים בין שאינו מהיורשים, כל הדברים שבה קיימים ככל מתנות שכיב מרע. וכן מי שכתב שטר חוב על עצמו בשם אחר או בשם אחד מבניו, ונתן השטר על יד שליש וא&quot;ל: יהי זה אצלך, ולא פירש לו כלום, או שאמר ליה: הנח עד שאומר לך מה תעשה, ומת, אינו כלום. (ובמתנת בריא בקנין, כשהקנה קנה המקבל) (טור בשם הרא&quot;ש).<br />
<br />
משנה בב&quot;ב קלה,ב: מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו - הרי זו אינה כלום. זיכה בה לאחר, בין מן היורשין בין שאינן מן היורשין - דבריו קיימין.<br />
<br />
צוואה קשורה: '''רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': החשש הוא שמא נמלך, וחוששים גם אם השטר בעדים וקנו מידו כדי ליפות כוחו (סמ&quot;ע - כלומר, כתב בשטר שהקנין הוא כדי ליפות כוחו).<br />
<br />
'''רשב&quot;ם''': החשש הוא שמא התכוון להקנות רק במסירת השטר. לפי&quot;ז במקרה שייפה כוחו אין לחשוש. נפק&quot;מ נוספת - במתנת שכ&quot;מ במקצת לא שייך החשש של הרמב&quot;ם (ט&quot;ז).<br />
<br />
זיכה לאחר: '''רשב&quot;ם''': שכ&quot;מ שכתב שטר מתנה עבור מישהו אחד, אך כעת נותנו לאדם אחר ורוצה שיקנה בקבלת השטר - דבריו קיימים, בגלל ששכ&quot;מ רשאי לחזור בו, ומכיון שיכול לתת לאחר בדיבור בעלמא, כ&quot;ש שיכול לומר שהוא מקנה בנתינת השטר.<br />
<br />
'''רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': העתיקו את לשון המשנה. בפשטות נראה שהסבירו כרשב&quot;ם. אמנם המ&quot;מ הבין שכוונתו שאם זיכה מקצתה לאחד (נתן לו השטר), גם שאר המתנות שכתב ולא נתן קיימים, כי גילה דעתו שרוצה במתנה, וסיים שלא מצא עוד מי שפירש כן. הנימוק&quot;י כתב שגם הרמב&quot;ם לא התכוון לכך.<br />
<br />
'''ראב&quot;ד''': שכ&quot;מ שרוצה להקנות מתנה לשמעון, ואומר לראובן שיזכה בשטר עבור שמעון - זכה גם אם ראובן הוא יורשו של השכ&quot;מ, למרות שהמתנה חלה לאחר מיתה וא&quot;כ יד ראובן היא כיד הנותן. '''הנימוק&quot;י''' מבאר שהטעם הוא שהקנין נעשה ע&quot;י אמירתו של השכ&quot;מ ולא ע&quot;י השטר. והוסיף שלפי&quot;ז גם אם יתן ע&quot;י אשתו ועבדו דבריו קיימים.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan