https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0_%D7%92 2026-05-09T10:22:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0_%D7%92&diff=130655&oldid=prev 2019-04-29T09:42:06Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנ ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנ|ג}}<br /> ==סעיף ג==<br /> <br /> בד&amp;quot;א, בנותן מתנה. אבל אם הודה על נכסיו שהם של פלוני, קנה הלה, ואפילו יעמוד זה אינו יכול לחזור בו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. הגה: אמר: רוצה אני שיהיו מטלטלין לשמעון, הרי זה לשון מתנה. אבל אם אמר: מטלטלין אלו לשמעון, או: יש לשמעון בידי, הוי לשון הודאה (בית יוסף סימן רנ&amp;quot;ב בשם הרשב&amp;quot;א). ואם הקדיש כל נכסיו ולא שייר כלום, או הפקירם או חלקם לעניים, אם עמד נתבטל הכל, כדין נותן מתנה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. (ואפילו אם תפסו עניים, מפקינן מנייהו) (ריב&amp;quot;ש סימן ק&amp;quot;ס). ודלא כדברי החולקין. וכן דין הקדש כדין מתנה שיוכל לחזור בו כמו במתנה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (טור). אם מכר נכסיו כשהיה שכיב מרע, אם מקצתם מכר ממכרו קיים כבריא; ואם כולם מכר, אם המעות עצמם קיימים, אם עמד חוזר, ואם הוציא המעות אינו יכול לחזור בו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;.<br /> <br /> א. הודאה: ב&amp;quot;ב קמט,א: איבעיא להו שכיב מרע שהודה מהו? ת&amp;quot;ש דאיסור...<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: הספק הוא אם הוי הודאה או שאומרים שעשה כן כדי לא להשביע בניו, ופושטים שהוי הודאה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תוס&#039;,רא&amp;quot;ש,ר&amp;quot;ח,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הספק הוא במקרה שאנו מוחזקים שההודאה אינה נכונה, האם קונה כמתנת שכ&amp;quot;מ שאם עמד חוזר או שקונה לגמרי, ופושטים מאיסור גיורא שקונה לגמרי, כי אם זה היה בגדר מתנת שכ&amp;quot;מ, לא היה יכול להקנות לבנו כיון דליתיה בירושה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; - מדובר במקרה שאין חשש שהתכוון להשביע בניו, כגון שאמר אתם עדי או שאמר &#039;תנו&#039;. חשש השטאה אין, כי אין אדם משטה בשעת מותו.<br /> <br /> ב. הקדש וכו&#039;: הגמרא בב&amp;quot;ב קמח,ב נשארה בתיקו לגבי שלושת המקרים הללו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: מספק לא מבטלים את המתנה. כיון שהיתה כאן מתנה ברורה אלא שרוצים לבטלה מכח אומדנא, לא מבטלים אלא במקום שיש אומדנא ברורה. &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; מסביר את סברת הרא&amp;quot;ש שדברים שבלב אינם דברים אא&amp;quot;כ הוי דברים שבלב כל אדם, וכשהאומדנא מסופקת לא הוי בלב כל אדם. ראית הרא&amp;quot;ש היא משכ&amp;quot;מ שנתן כל נכסיו, שאם איננו מוחזקים שאלו כל נכסיו, אנו חוששים שיש לו עוד נכסים (ואז גם כשעמד מחוליו אין מתנתו בטילה).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם,רמ&amp;quot;ה,ריב&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: המע&amp;quot;ה ולכן המתנה בטילה. &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; - יש כאן אומדנא ברורה, שאין אדם עשוי לתת כל נכסיו ולחזר על הפתחים, אלא שאנו מסתפקים אם לדבר מצוה גומר ומקנה. &#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; מיישבם מהדין שחוששים שיש לו עוד נכסים (נפסק בסע&#039; י) ששם זה ספק במציאות ואין מבטלים קנין ברור מחמת ספק, אך כאן הספק הוא בכוונתו ובפירוש מילותיו, אם כוונתו אפילו למקרה שיעמוד מחוליו, ובספק בלשון קיי&amp;quot;ל דלא מחית איניש נפשיה לספיקא (אין כונת המקדיש אלא על משמעות הודאי שבלשונו), ועוד שהאדם נאמן על כונתו&lt;ref&gt;נ&amp;quot;ל מלשון הב&amp;quot;י שיש לחלק בין המקרים, שבסעיף י יש ספק באומדנא עצמה, כי אם יש נכסים נוספים אין בכלל אומדנא שנותן על דעת שימות, משא&amp;quot;כ בהקדש, שעקרונית ודאי לא רוצה לתת כל ממונו על הצד שימות, אלא שיש ספק אם למצוה גומר ומקנה.&lt;/ref&gt;. &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; מיישבם כדברי הרשב&amp;quot;א ששם בגלל שעשה קנין מוכח שיש לו עוד נכסים, כי לולא היו לו לא היה עושה; או כדברי הנימוק&amp;quot;י שלו היו אלו כל נכסיו היה אומר &#039;כל נכסי&#039;.<br /> <br /> ג. כשלא עמד מחוליו: &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: וכן דין הקדש כדין מתנה שיכול לחזור בו. קשה, הרי השו&amp;quot;ע כבר כתב זאת.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע,הגר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: הרמ&amp;quot;א בא לחדש שגם בעודו חולה יכול לחזור בו כמו במתנה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: הספק בגמרא הוא רק כשעמד מחוליו, אך לענין חזרה בעודו חולה ולבסוף מת אין נפק&amp;quot;מ, כי כשנודר מת אין בניו חייבים לקיים נדרו. ודברי הרמ&amp;quot;א גם עוסקים במקרה שעמד מחוליו&lt;ref&gt;ואע&amp;quot;פ שדין זה כבר נכתב בשו&amp;quot;ע, הרמ&amp;quot;א רצה להדגיש שגם במקרה שאמר בפירוש שרוצה לחזור בו קיימת המחלוקת, ולפי הרא&amp;quot;ש אף במקרה זה אינו יכול לחזור בו, לאפוקי מדעת הרד&amp;quot;ך שכתב שבכך אף הרא&amp;quot;ש מודה שיכול לחזור בו (נלענ&amp;quot;ד קצת דחוק, שהרי הרמ&amp;quot;א בכלל לא הביא כאן את דעת הרא&amp;quot;ש אלא דוקא את דעת החולקים).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: אמנם כשאומר &#039;אתן&#039; או &#039;תנו&#039; אין יורשיו חייבים, אך כשאומר &#039;הרי זו צדקה&#039; הוא מתפיס את החפץ וכבר נתקיים הנדר, ואפילו מוציאים את החפץ מידי היורשים, וא&amp;quot;כ אפשר לומר שהספק בגמרא הוא גם על מקרה זה. מ&amp;quot;מ בהמשך מביא הנתיבות ש&#039;&#039;&#039;הנימוק&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;כן כתב הנימוק&amp;quot;י בשם הריטב&amp;quot;א בדף עא מדפי הרי&amp;quot;ף, אולם על דף קעד,א (בגמ&#039;) כתב הנימוק&amp;quot;י בשם הרמב&amp;quot;ן שיכול לחזור.&lt;/ref&gt; כתב שבעודו חולה אינו יכול לחזור בו, ולפיכך יש לפרש את הרמ&amp;quot;א כדברי הקצות.<br /> <br /> ד. מכירה: ב&amp;quot;ב קמט,א: איבעיא להו: מכר כל נכסיו, מהו? אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד אינו חוזר. וזימנין אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד חוזר. ולא פליגי: הא דאיתנהו לזוזי בעינייהו, הא דפרעינהו בחובו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם,טושו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: בכל ענין שהוציאם אינו חוזר, ולא דוקא בפריעת חוב, כיון שמוכח שלא מכר ע&amp;quot;מ שאם יעמוד יחזיר.<br /> <br /> ↵ ממילא: &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;א,נתיבות&#039;&#039;&#039; - המכר לא בטל ממילא כשעומד אלא דוקא כשחוזר בפירוש.<br /> <br /> ↵ קנין: &#039;&#039;&#039;נמוק&amp;quot;י,סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: במכר לא תקנו ששכ&amp;quot;מ לא צריך קנין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: ע&amp;quot;כ צריך קנין מעכשיו, והקנין הוא על תנאי שימות. ולפי&amp;quot;ז דוקא כשעמד מחוליו יכול לחזור בו, אבל בעודו חולה ולבסוף מת לא יכול לחזור בו (כי כבר היה קנין מעכשיו, והתנאי התקיים).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan