https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%98_%D7%91 2026-05-09T11:50:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%98_%D7%91&diff=130740&oldid=prev 2019-04-29T09:44:09Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנט ב|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנט|ב}}<br /> ==סעיף ב==<br /> <br /> בד&amp;quot;א, במקום שהוא חייב להשיב משם, ובמקום שראוי להסתפק בה באבידה, ושתהא בענין שמוכח שהיא אבידה ושלא תהיה מדעת, ושיהיה בה שוה פרוטה, ושיש סימן בגופה או במקומה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, ושהיה מטפל בה אם היתה שלו, ושתהיה של מי שחייב להשיב אבידתו; אבל אם חסר אחת מכל אלו, אינו חייב להשיב אבידתו.<br /> <br /> א. סימנים דאוריתא או דרבנן: הגמרא כז,א נשארה בכך בספק, אולם בחולין עט,א לכאורה פשטה שדאוריתא. רש&amp;quot;י דימה הסוגיא שם לענין מציאה, אולם הרמב&amp;quot;ן והקצות חילקו שיש שתי מטרות בסימנים: לודא שאינו שקרן, ולודא שאין זה של אחר שגם ממנו אבד. לענין זיהוי החפץ אכן נפשט שדאוריתא, אולם לענין חשש שקר, שיש חשש שראה החפץ אצל חברו או שניחש כסומא בארובה, נותרנו בספק. מסוגיתנו עולה שיש שלוש רמות של סימנים, ובמובהקים מאוד פשוט שהוי מדאוריתא. הקצות מחדש שזה נכון דוקא לענין הכרת מת ששם הענין הוא זיהוי החפץ, אולם להשבת גט אשה שחיישינן למשקר אין חילוק.<br /> <br /> סימנים להוציא: &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: מסתפק אך נוטה לומר שלא מועיל להוציא חוץ מקרקע ששם אין מוחזק אלא רק מ&amp;quot;ק, וחוץ ממקרה שעדים ראו שהפקיד אצלו חפץ בסימן זה, וכעת רואים חפץ בסימן זה בידו&lt;ref&gt;ראיה שלא מועיל: חולין צו,א – טביעות עינא עדיף מסימנים דאילו באו בתרי ואמרו פלניא דהאי סימנא קטל נפשא לא קטלינן ליה, ואילו אמרי טביעות עין אית לן בגויה קטלינן ליה. התוס&#039; שם שואלים איך מחזירים שטר ע&amp;quot;פ סימנים, הרי אם עדים יאמרו שפלוני דהאי סימנא לווה מפלוני, לא נוציא, ועונים ששאני שטר שאין אדם מוחזק בו (מדובר במציאה). עדי פיקדון: כך יישב הגמרא בב&amp;quot;מ ע&#039;.<br /> <br /> ראיה שמועיל: ב&amp;quot;ב קכח,א - היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא נסתמא, ונסתמא - פסול. ושמואל אמר: כשר, אפשר דמכוין מצרנהא, אבל גלימא לא. ורב ששת אמר: אפי&#039; גלימא, אפשר דמכוין מדת ארכו ומדת רחבו, אבל נסכא לא. ורב פפא אמר: אפי&#039; נסכא, אפשר דמכוין מדת משקלותיו. הקצות מיישב שבגלימא ונסכא מדובר במציאה, ובקרקע מועיל כיון שאין מוחזק אלא רק מ&amp;quot;ק.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: מועיל (סימן רצה,א).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan