https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%90פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנו א - היסטוריית גרסאות2026-05-09T01:27:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%90&diff=130726&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:43:51Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנו א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנו|א}}<br />
==סעיף א==<br />
<br />
גר שיש לו בן שאין הורתו בקדושה, הואיל ואינו יורשו כך אינו יכול ליתן לו נכסיו במתנת ש&quot;מ, לא כולן ולא מקצתן, שלשון ירושה ומתנה לגבי יורש אחד הם. ואם תאמר יקנה, נמצא זה יורש את אביו; לפיכך אם נתן לגר משאר הגרים, מתנתו קיימת. הגה: וי&quot;א דלא יוכל ליתן לשום אדם במתנת ש&quot;מ, כי אם דרך הודאה (טור בשם הרא&quot;ש ונ&quot;י בשם הרשב&quot;א), וכן נראה עיקר. י&quot;א אע&quot;ג, דמתנת ש&quot;מ של גר אינו כלום, מ&quot;מ אמרינן בו מצוה לקיים דברי המת, אם הוא בדרך שנתבאר סוף סימן רנ&quot;ב'''<sup>א</sup>''' (מרדכי פ&quot;ק דגיטין ור&quot;ן). ויש חולקין (טור בשם הרא&quot;ש כלל ט&quot;ו ומרדכי פרק מי שמת). ושתוקי יש לו דין גר לענין מתנת ש&quot;מ, והואיל ואיכא פלוגתא דרבוותא דיינינן דין המוציא מחבירו עליו הראיה'''<sup>ב</sup>'''; ואם שנים מוחזקין חולקין (תרומת הדשן סימן שנ&quot;ב).<br />
<br />
האם גר יכול לתת מתנת שכ&quot;מ לשאר אנשים?<br />
<br />
בב&quot;ב קמט,א נאמר שאיסור גיורא לא יכול להקנות לבנו שלא היתה הורתו בקדושה משום ש&quot;מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן, כל היכא דאיתיה בירושה איתיה במתנה, כל היכא דליתיה בירושה ליתיה במתנה&quot;.<br />
<br />
'''ר' האי,רי&quot;ף,רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': דוקא לבנו אינו יכול לתת משום שבד&quot;כ בן ראוי ליורשו ולכן מתנת השכ&quot;מ עוברת אליו בתורת ירושה<ref>ע&quot;פ ב&quot;ב קלג,א: אמר רב הונא: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר, רואין, אם ראוי ליורשו - נוטלן משום ירושה, ואם לאו - נוטלן משום מתנה.</ref>, ואז יש בעיה כי בן שאין הורתו בקדושה לא יורש את אביו הגר, אך לשאר אנשים יכול לתת, משום שאליהם מתנתו עוברת בתורת מתנה ולא בתורת ירושה. '''הרא&quot;ש''' תמה ע&quot;כ, שאם הכלל ש&quot;כל שאינו בירושה אינו במתנה&quot; נאמר רק כשנותנים למי שהוא ראוי לירש אז הוא לא חל גם על בן שאין הורתו בקדושה שהרי אינו בר ירושה (ונמצא שאין שום נפק&quot;מ מכלל זה). '''הב&quot;י''' מיישב שכלל זה הוא תקנה מיוחדת מדרבנן למקרה זה של בן שאין הורתו בקדושה, ועניינו הוא למנוע חשש שיראו שבן זה מקבל מתנת שכ&quot;מ ויבואו לומר שבן שאין הורתו בקדושה יורש.<br />
<br />
'''ראב&quot;ד,רא&quot;ש,רמ&quot;א''': גם לשאר אנשים אינו יכול לתת, כי כל מתנת שכ&quot;מ (גם כשניתנת למי שאינו ראוי ליורשו) שויוה רבנן כירושה<ref>גם כשנוטלן משום מתנה, כדברי הגמ' בדף קלג, מ&quot;מ כירושה שויוה רבנן.</ref>, ונאמר בה הכלל שכל שאינו בירושה אינו במתנה. לשיטתם טעם הדין הוא שאין מתנה לאחר מיתה, ולכן תקנו חז&quot;ל שיהא כירושה. לכן כל שאינו בר הורשה אינו יכול לתת. לפי פי' '''הסמ&quot;ע''' לקמן, '''הרמ&quot;א''' לא הכריע כרא&quot;ש אלא נשאר בספק והדין הוא המע&quot;ה. '''הש&quot;ך''' חלק על הבנת הסמ&quot;ע.<br />
<br />
א. נתבאר שם שאמרינן מצוה לקיים דברי המת רק כשנתן ביד שליש.<br />
<br />
ב. המע&quot;ה: '''הסמ&quot;ע''' מסביר שזה עולה על המחלוקת הראשונה לגבי מתנת שכ&quot;מ למי שאינו ראוי ליורשו, שהרי מקור הדברים הוא תרוה&quot;ד, שלא עסק כלל במצוה לקיים דברי המת. אולם '''הש&quot;ך''' חולק וסובר שזה מוסב על המחלוקת הסמוכה לגבי מצוה לקיים דברי המת, שהרי לגבי המחלוקת הראשונה הרמ&quot;א כבר הכריע כרא&quot;ש, ולא יתכן שחזר ופסק שאין הכרע.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan