https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%92_%D7%97 2026-05-14T03:37:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%92_%D7%97&diff=130690&oldid=prev 2019-04-29T09:43:02Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנג ח|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנג|ח}}<br /> ==סעיף ח==<br /> <br /> שכיב מרע שאמר: תנו ק&amp;quot;ק זוז לפלוני בני כראוי לו, או לאשתי כראוי לה, או לבעל חובי כראוי לו, נוטלים ק&amp;quot;ק זוז עודף על חלק הבכורה והכתובה והחוב. ואם אמר: תנו ק&amp;quot;ק זוז לבני בבכורתו, או לאשתי בכתובתה, לא יטלו שניהם אלא אחד מהם, וידן על העליונה, אם ק&amp;quot;ק זוז יותר נוטלים ק&amp;quot;ק זוז; ואם הבכורה והכתובה יותר מק&amp;quot;ק זוז, נוטלים אותה. אבל אם אמר: תנו ק&amp;quot;ק לבעל חובי בחובו, אין לו אלא חובו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ב&amp;quot;ב קלח,א). (ואם אמר: ר&#039; זוז לבני פלוני שהוא פשוט בירושתו, אין לו אלא ר&#039; זוז&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;) (טור) ואם לא אמר לא כראוי לו ולא בבכורתו ולא בכתובתה ולא בחובו, בכולם ידם על העליונה. ואפילו בבעל חוב, אם אמר: תנו ק&amp;quot;ק זוז לפלוני בעל חובי, רצה נוטלן רצה נוטל חובו. ויש חולקין ואומרים שאם אמר סתם: לבני פלוני, או לאשתי (או לפלוני בעל חובי) (טור), מתנה נתן להם יתר על הראוי להם; ואם אמר: לבני בכורי דינו כאילו אמר: בבכורתו, מדהזכיר בכורה. הגה: וסברא הראשונה נראה עיקר&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. וכל זה דלא אמר דנותן במתנה, אבל אם אמר בפירוש: אני נותן במתנה ר&#039; זוז לפלוני בעל חובי, או לאשתי, נוטלין מלבד מה שחייב להן (ריב&amp;quot;ש סי&#039; ת&amp;quot;פ). מי שאמר בתו תטול בנכסיו כך וכך, ולא הזכיר לצורך נישואיה, נוטלת המתנה מלבד עישור נכסים שלה (ב&amp;quot;י סימן ר&amp;quot;ן בשם הרשב&amp;quot;א).<br /> <br /> א. לבע&amp;quot;ח בחובו: &#039;&#039;&#039;גירסת רי&amp;quot;ף,רמב&amp;quot;ם,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אין לו אלא חובו. הטעם - אם יטול יותר מיחזי כריבית. וכשאומר &#039;כראוי לו&#039; לא נראה כריבית משום שמגלה דעתו שבגלל שאוהבו נתן לו ולא בגלל ההלואה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גירסת הרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: ידו על העליונה, כמו בבכור ובאשה.<br /> <br /> ב. &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח,סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; - אין הכונה שאומר &amp;quot;לבני פלוני, שהוא פשוט בירושתו&amp;quot;, כי מקרה זה הוא בעצם המקרה של אמר סתם, ואין סברא לחלק בין בן פשוט לבכור, אשה ובע&amp;quot;ח, אלא מדובר שאמר &amp;quot;לבני פלוני בירושתו&amp;quot; והגמרא ציינה שמדובר בבן פשוט. מקרה זה זהה למקרה שאומר &amp;quot;בבכורתו&amp;quot;, אלא שבבכור, אשה ובע&amp;quot;ח אינו רשאי לפחות מהראוי להם, ולכן ודאי היתה כונתו שידם על העליונה, משא&amp;quot;כ בפשוט שרשאי לפחות ואולי זו היתה כונתו, ולכן מקבל רק את המאתיים משום המע&amp;quot;ה. מלשון הסמ&amp;quot;ע משמע שודאי כונתו היתה לפחות (וזו הסיבה שלא מקבל יותר, ולא מצד המע&amp;quot;ה).<br /> <br /> ג. אמר סתם: &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;ם,רשב&amp;quot;א,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: יד המקבל על העליונה, ועליו לבחור אם לקבל את המתנה או את הראוי לו ללא המתנה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,רמ&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039;: זוהי מתנה בנוסף למה שראוי לו. אמנם כשאומר &#039;לבני בכורי&#039; הרא&amp;quot;ש מודה, כי משמע שהתכוון לתת בבכורתו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: סתם כרשב&amp;quot;ם וי&amp;quot;א כרא&amp;quot;ש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan