https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%92_%D7%90פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנג א - היסטוריית גרסאות2026-05-09T09:15:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=130683&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:42:52Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנג א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנג|א}}<br />
==סעיף א==<br />
<br />
שנים שנכנסו לבקר את החולה וצוה בפניהם, כותבין ואין עושין דין. ואם היו שלשה, רצו כותבין, רצו עושים דין. הגה: להחזיק כל אחד במה שצוה ולדון בכל דברי ספק שנפל בצוואה, ואין אחד מן היורשין או מקבלים יכולים לומר לב&quot;ד אחר אזלינן. (טור) בד&quot;א, ביום. אבל בלילה כותבין ואין עושין דין.<br />
<br />
ב&quot;ב קיג,ב/סנהדרין לד,ב: והיה ביום הנחילו את בניו - ביום אתה מפיל נחלות, ואי אתה מפיל נחלות בלילה... תניא: והיתה לבני ישראל לחוקת משפט - אורעה כל הפרשה כולה להיות דין; וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה: שלשה שנכנסו לבקר את החולה - רצו כותבין, רצו עושין דין ['''ר&quot;י''': שעל כרחם של בנים נעשים העומדים שם דיינים, ואין יכול אחד מהם להתחמק ולומר שרוצה לדון לפני בי&quot;ד הגדול או בי&quot;ד שבעירו], שנים - כותבין ואין עושין דין; ואמר רב חסדא: לא שנו אלא ביום, אבל בלילה, אפילו שלשה - כותבין ואין עושין דין, מאי טעמא? דהוו להו עדים, ואין עד נעשה דיין.<br />
<br />
במה מדובר: '''רשב&quot;ם,ב&quot;י''': מתנת שכ&quot;מ במקצת עם קנין.<br />
<br />
'''טור,סמ&quot;ע''': מתנת שכ&quot;מ בכולה, אך מתנה במקצת הוי מתנת בריא לכל דבר (ואינה נלמדת מ&quot;ביום '''הנחילו'''&quot;).<br />
<br />
'''תוס'''': מתנת בריא בקנין שנותן מעכשיו אם ימות. ונקראת 'נחלה' לפי שהיא כעין נחלה שנקנית לאחר מיתה, ולא מדובר במתנת שכ&quot;מ שהרי אינה אלא מדרבנן, והגמרא למדה דין זה מפסוק. להלכה יתכן שיודה שמדובר גם במתנת שכ&quot;מ, וכדברי '''ר' יונה''' שכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.<br />
<br />
'''ב&quot;י''': תוס' כדעת הרשב&quot;ם, שלא מדובר במתנת שכ&quot;מ.<br />
<br />
'''פרישה''': תוס' כטור. תוס' העמידו באומר מעכשיו אם ימות, שאם עמד חוזר, ולא במתנת שכ&quot;מ במקצת, שהיא מתנה לגמרי מעכשיו ואפילו אם עמד אינו חוזר. וגם הטור לא עוסק במתנת שכ&quot;מ סתם אלא בשכ&quot;מ שעשה קנין מעכשיו (על כל נכסיו).<br />
<br />
קבלו עדות ודנו בלילה: '''ירושלמי,רשב&quot;ם''': בדיעבד דינם דין.<br />
<br />
'''רמב&quot;ן,ר&quot;ן,טור,שו&quot;ע''' סי' כח: אינו דין, הבבלי חולק.<br />
<br />
באו כדי להעיד: '''רשב&quot;ם''': אינם יכולים לדון. עד שהתכוון להעיד בשעת הראייה אינו נעשה דיין.<br />
<br />
'''תוס',רא&quot;ש''': יכולים לדון. רק עד המעיד בפועל אינו נעשה דיין.<br />
<br />
'''שו&quot;ע''' ז,ה: סתם כרשב&quot;ם וי&quot;א כתוס'.<br />
<br />
לדון סמוך לציווי: ב&quot;ב קיד,א: איתמר: קנין, עד אימתי חוזר? רבה אמר: כל זמן שיושבין; רב יוסף אמר: כל זמן שעוסקין באותו ענין. אמר רב יוסף: כוותי דידי מסתברא, דאמר רב יהודה: שלשה שנכנסו לבקר את החולה - רצו כותבין, רצו עושין דין; ואי סלקא דעתך כל זמן שיושבין, ליחוש דלמא הדר ביה. '''הלכה כרב יוסף'''.<br />
<br />
↵ משמע שאין לדון סמוך [לפי רב יוסף כל עוד עסוקים באותו ענין] לציווי של השכ&quot;מ.<br />
<br />
↵↵ בדיעבד: '''רשב&quot;ם''': אין דינם דין.<br />
<br />
'''ר&quot;י''': דינם דין, אך לכתחילה אין דנים שמא יחזור ונמצא שבי&quot;ד טרחו בכדי.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan