https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%91_%D7%91 2026-05-10T10:25:45Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%A0%D7%91_%D7%91&diff=130682&oldid=prev 2019-04-29T09:42:50Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רנב ב|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רנב|ב}}<br /> ==סעיף ב==<br /> <br /> מצוה לקיים דברי המת, אפילו בריא שצוה ומת, והוא שנתנו עכשיו לשליש לשם כך. הגה: אבל היו בידו קודם ולא לשם כך, או שבאו לידו אחר הצוואה, אין בזה משום מצוה לקיים דברי המת (טור ומרדכי פרק מי שמת). כל דבר שנקנה במתנת שכיב מרע, אם קדמו היורשין ומכרו, המקבל יכול להוציאו מן הלוקח&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. אבל דבר שלא ניתן במתנה, רק שמצוה לקיים דברי המת, אם קדמו היורשין ומכרו: מה שעשו עשו (הגהות מרדכי דב&amp;quot;ב). מי שנשבע או נדר ליתן לפלוני כך וכך, ומת ולא נתן, יורשיו פטורין ואין בזה משום מצוה לקיים דברי המת (ב&amp;quot;י בשם ריטב&amp;quot;א). ועיין לעיל סוף סימן רי&amp;quot;ב סעיף ז&#039; (ובסימן ר&amp;quot;ט ס&amp;quot;ד). מי שהפקיד מעות אצל חבירו ואומר שאם ימות יעשה בהן המוטב, יתנו ליורשיו (ב&amp;quot;י סי&#039; רנ&amp;quot;ג בשם מרדכי פרק מי שמת) (וכ&amp;quot;כ לקמן סי&#039; רפ&amp;quot;ב ס&amp;quot;א).<br /> <br /> עיין לעיל סימן רנ,כג לגבי מצוה מחמת מיתה.<br /> <br /> א. מטלטלין שמכרו היורשים: &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: כותב בשם &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ו&#039;&#039;&#039; שדוקא בקרקע מוציא המקבל מיד הלקוחות, אך במטלטלין לא, משום תקנת השוק.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: כן מוציא, רק בעל חוב לא מוציא, אך כאן זוהי מתנה גמורה השייכת למקבל, ולכן ודאי שאם מכרוה היורשים יכול להוציאה. ורי&amp;quot;ו עסק בכתובה ומזונות ולא במתנת שכ&amp;quot;מ.<br /> <br /> נדר ואח&amp;quot;כ ציוה: &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: מי שנדר לתת צדקה, וכשחלה ציוה לתת מה שנדר, היורשים פטורים. הקצות למד זאת מדברי התוס&#039; בב&amp;quot;ב דף קעה, שהאומר מנה לפלוני בידי ואח&amp;quot;כ אמר תנו אין זו מתנת שכ&amp;quot;מ ואי&amp;quot;צ לתת (למ&amp;quot;ד שמלוה ע&amp;quot;פ לא גובים מיתומים), כיון שציוה להם רק משום חובו, ולא התכוון לתת מתנה. א&amp;quot;כ ה&amp;quot;ה אצלנו שציוה לתת רק מחמת הנדר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: היורשים חייבים, ולא דמי לחוב, כי שם אע&amp;quot;פ שאין כופים מ&amp;quot;מ יש מצוה על היורשים לפרוע חוב אביהם, ויתכן שציוה אותם בגלל המצוה שעליהם, אך בנדר אין עליהם שום מצוה, וא&amp;quot;כ ודאי בציוויו התכוון לתת מתנה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan