https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%99%D7%96 2026-05-09T15:22:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%99%D7%96&diff=130629&oldid=prev 2019-04-29T09:41:35Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רמו יז|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רמו|יז}}<br /> ==סעיף יז==<br /> <br /> כל הנותנים כל נכסיהם, משתבטל המתנה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; ויחזרו כל הנכסים לבעלים הראשונים אין המקבל מתנה מחזיר פירות&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (רמב&amp;quot;ם). הגה: האומר לחבירו אכול עמי, צריך לשלם לו, ולא אמרינן מתנה קא יהיב ליה. ולכן מי שמאכיל לחתנו עם בתו יותר מזמן שקצב לו מזונות, צריך החתן לשלם לו מזונותיו כשיתבע ממנו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, אבל לא מזונות אשתו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. ודוקא דליכא הוכחה דנתן לו לשם מתנה, אבל היכא דמוכח דנתן לו לשם מתנה, רק אחר כך נפלה קטטה ביניהם ולכן תובע ממנו, פטור (ת&amp;quot;ה סימן שי&amp;quot;ז).<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; - כגון שנתן בגלל ששמע שמת בנו ואח&amp;quot;כ בנו הגיע או שברח מאויביו ואח&amp;quot;כ נתפייסו. והטעם הוא דלא גרע ממעמ&amp;quot;ל, וגם כאן עד שיגיע בנו ניחא ליה שיאכל המקבל.<br /> <br /> ב. &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; - &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; כתב שאינו מחזיר פירות &amp;quot;שאכל&amp;quot;, ומשמע שאם הם בעיין מחזיר, אולם מ&#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; משמע שאף אם הם בעיין אינו מחזיר, כיוון שכבר תלשם והחזיק בהם.<br /> <br /> ג. אכול עימי: &#039;&#039;&#039;תרוה&amp;quot;ד,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: צריך לשלם לו על כך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תשב&amp;quot;ץ,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; שסג: כתבו לגבי דור בחצרי שלא צריך לתת לו שכר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: זוהי מחלוקת והמע&amp;quot;ה. ו&#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; באה&amp;quot;ע ע,סקכ&amp;quot;ח הכריע שצריך לשלם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות,נתיבות&#039;&#039;&#039;: מדובר שם באורח שלא עביד למיגר. עיין עוד בנתיבות קנג,ב שדוקא כשהמארח התחיל וביקש שידור או יאכל עימו חייב (אם עביד למיגר), אך אם האורח התחיל והאומדנא מוכחת שכוונתו היתה בחינם והלה שתק פטור.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;חוות יאיר&#039;&#039;&#039;: צריך לדון כל מקרה לגופו לפי אומדנא, אם מסתמא כוונתו היתה לחינם או לשכר.<br /> <br /> ד. אורח: &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;ל,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; - ואם קרא לאורח הסועד אצל בעה&amp;quot;ב אחר בחינם, פטור האורח, וצריך להישבע שדעתו היתה לאכול בחינם.<br /> <br /> ה. אשת האורח: מקור דברי הרמ&amp;quot;א שפטור הוא &#039;&#039;&#039;המהרי&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039; המובא בד&amp;quot;מ, ומבואר שם שהפטור על אשתו הוא גם באוכל אצל חברו (ולא דוקא אצל חמיו).<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;&#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; מציין שביו&amp;quot;ד סימן רנג יש מחלקין בין אם בעלה עימה או במדינת הים.<br /> <br /> עיין ב&#039;&#039;&#039;פתחי חושן&#039;&#039;&#039; שמביא כאן שיטות שונות הדנות בפטור זה.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan