https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9E%D7%91_%D7%92 2026-05-09T09:14:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9E%D7%91_%D7%92&diff=130568&oldid=prev 2019-04-29T09:40:11Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רמב ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רמב|ג}}<br /> ==סעיף ג==<br /> <br /> כל מתנה, בין של בריא בין של שכיב מרע&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, צריך שתהא גלויה ומפורסמת. לא מבעיא אם אמר לעדים: תתחבאו וכתבו, אלא אפילו אמר סתם: כתבו לו, אינה כלום, אלא אם כן אמר: כתבוה בשוקא וחתמו בפרהסיא, וכיוצא בזה. לפיכך כל שטר מתנה שאין כתוב בו: ואמר לנו הנותן שבו בשווקים וברחובות וכתבו לו מתנה גלויה ומפורסמת, וכיוצא בענין זה, חוששין לה שמא מתנה מסותרת היא, ולא זכה המקבל ואפילו אי קנו מיניה. הגה: ואפילו תפס המקבל והחזיק במתנה, מוציאין מידו (טור בשם הרא&amp;quot;ש). מיהו אם החזיקו אותו במתנה מעכשיו, לא שייך בה סתר. ולכן אם כתב ליה בשטר מתנה: לך וחזק ביה מעכשיו, הוה ליה כאילו כתב: כתבוה בשוקא וכו&#039; (ר&#039; ירוחם נט&amp;quot;ו חלק ב&#039;) וע&amp;quot;ל סימן זה סעיף ז&#039;.<br /> <br /> ב&amp;quot;ב מ,ב: אמר רב יהודה: האי מתנתא טמירתא - לא מגבינן בה. היכי דמי מתנתא טמירתא? אמר רב יוסף: דאמר להו לסהדי זילו אטמורו וכתבו ליה: ואיכא דאמרי, אמר רב יוסף: דלא אמר להו תיתבו בשוקא ובבריתא ותכתבו ליה. מאי בינייהו? איכא בינייהו סתמא... סתמא מאי? רבינא אמר: לא חיישינן, רב אשי אמר: חיישינן. והלכתא: חיישינן.<br /> <br /> ↵ בסתמא: &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039;: כוונת הגמרא שחיישינן מספק, ולכן אם תפס לא מוציאין מידו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ח,רא&amp;quot;ש,ב&amp;quot;י,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: גם אם תפס מוציאין מידו. ר&amp;quot;ח מסביר שכוונת הגמרא שחיישינן ופסולה לגמרי, ולא רק מספק. לכאורה בדעת הרא&amp;quot;ש אפשר גם להסביר שהוי ספק אלא שלשיטתו תקפו כהן מוציאין מידו.<br /> <br /> א. שכיב מרע: &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; - דוקא בג&#039; ימים ראשונים, אך אח&amp;quot;כ כבר דינו כמצווה מחמת מיתה, וא&amp;quot;כ כשר גם בסתמא, כמובא בסע&#039; ו.<br /> <br /> מתנה בקנין: &#039;&#039;&#039;הראשונים&#039;&#039;&#039; כתבו שגם בכך צריך לפרש שזו מתנת פרהסיא, בגלל שסתם קנין לכתיבה עומד. &#039;&#039;&#039;הר&amp;quot;י מיגש&#039;&#039;&#039; הביא חולקים, אך הוא סבר כשאר הראשונים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan