https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9E%D7%90_%D7%91 2026-05-09T18:11:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=130555&oldid=prev 2019-04-29T09:39:54Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רמא ב|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רמא|ב}}<br /> ==סעיף ב==<br /> <br /> מחל לחבירו חוב שיש לו עליו, או נתן לו הפקדון שהיה מופקד אצלו, הרי זה מתנה הנקנית בדברים בלבד. הגה: ויש אומרים אפילו היה לו שטר או משכון עליו, אפילו הכי הוי מחילתו מחילה בדברים בעלמא (מרדכי פ&amp;quot;ק דסנהדרין). כל מקום דמחילה אינה צריכה קנין, אי הקנה לו לפני עדים פסולים אפ&amp;quot;ה מחילתו מחילה (מהרי&amp;quot;ק שורש י&amp;quot;). ועיין לעיל ריש סימן קצ&amp;quot;ה. ולשון מחילה אינו שייך אלא במעות שחייב לו, אבל אם היה לו חפץ ביד חבירו ואמר ליה: מחול לך, אינו כלום (תשובת הרא&amp;quot;ש ומהרי&amp;quot;ק שורש צ&amp;quot;ד). ועיין לקמן סימן ר&amp;quot;ט ס&amp;quot;ד מדין מחילה. אדם שביקש מחבירו שימחול לו שבועה שיש לו עליו, ואמר: יהי כדבריך, הוי מחילה אע&amp;quot;פ שלא אמר בפירוש (מרדכי פ&amp;quot;ק דסנהדרין) וע&amp;quot;ל סימן י&amp;quot;ב. כל מחילה בטעות יכול לחזור בו, אפילו קנו מיניה (שם במרדכי ומהרי&amp;quot;ק שורש קי&amp;quot;א).<br /> <br /> מחילת חוב: &#039;&#039;&#039;תוס&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;בכמה מקומות: סנהדרין ו,א; ב&amp;quot;מ קיב,א ועוד.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;,רא&amp;quot;ש,ר&amp;quot;ן,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אינה צריכה קנין. הם מדייקים זאת מקידושין טז,א גבי עבד עברי, שהגמ&#039; שואלת מדוע צריך שטר וא&amp;quot;א לשחררו באמירת &#039;זיל&#039;, ומסיקה מכך שגופו קנוי, משמע שלולא היה גופו קנוי היתה מספיקה מחילה&lt;ref&gt;ומדובר ללא קנין, אחרת גם אם גופו קנוי היה מועיל לדעת שמואל שאמר שהמפקיר עבדו יצא לחירות.&lt;/ref&gt;. עוד מוכיחים הם מכתובות קד,א גבי כתובה, שנאמר שאם שהתה כ&amp;quot;ה שנים ולא תבעה מסתמא מחלה. וכתבו שמפשרה צריכה קנין אין ראיה גם אם נאמר שהקנין נעשה לאחר פסיקת ביה&amp;quot;ד, כי שם דמי למחילה בטעות מאחר שמתרצה למחול ע&amp;quot;פ החלטת ביה&amp;quot;ד, ולכן צריך קנין לאלם את המחילה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מרדכי&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;סנהדרין אות תרפ&lt;/ref&gt;: מביא שיש חולקים.<br /> <br /> ↵ כשהחוב בשטר: &#039;&#039;&#039;מהר&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;הו&amp;quot;ד במרדכי בסנהדרין תרפ.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;,רש&amp;quot;ל,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: גם אינה צריכה קנין. הרש&amp;quot;ל מוכיח זאת מאלמנה ששהתתה כ&amp;quot;ה שנים, שאע&amp;quot;פ שיש ע&amp;quot;כ את שטר הכתובה מ&amp;quot;מ מחילתה מועילה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&#039; ישעיה&#039;&#039;&#039; טור סי&#039; יב,&#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; סי&#039; יב: צריכה קנין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039;: מנמקו שהלכה כבית שמאי ששטר העומד להיגבות כגבוי דמי (יבמות לח,ב), ולכן המלווה מוחזק וצריך קניין למחילתו. הש&amp;quot;ך דחה סברא זו כי לא קיי&amp;quot;ל כב&amp;quot;ש, ו&#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; כתב כב&amp;quot;ח אך מטעם שהשטר כגבוי גם לב&amp;quot;ה לחלק מהדברים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;עיטור,תומים,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;סי&#039; סו סקכ&amp;quot;ד. דברי העיטור והתומים הובאו בש&amp;quot;ך.&lt;/ref&gt;: מנמקים שבגלל שלא החזיר את השטר, מוכח שלא גמר בדעתו למחול לגמרי.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך,פת&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: ספיקא דדינא. הש&amp;quot;ך כותב שב&#039;&#039;&#039;ירושלמי&#039;&#039;&#039; מובאת מחלוקת על כך, ופוסק שהוי ספיקא דדינא. ובפת&amp;quot;ש מביא אחרונים לכאן ולכאן.<br /> <br /> ↵ כשהחוב עם משכון: &#039;&#039;&#039;מהר&amp;quot;ם,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: גם אינה צריכה קנין. המהר&amp;quot;ם מוכיח זאת מעבד עברי, שמשמע שלולא היה גופו קנוי היתה מועילה אמירה, אע&amp;quot;פ שעבד הוא כמשכון על חובו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;א,ריטב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;הו&amp;quot;ד בקצות.&lt;/ref&gt;: צריכה קנין. &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; מיישב את הראיה מעבד עברי, שעבד מוחזק בעצמו, ודמי ללווה המייחד משכון בביתו, שבכך ודאי שמועילה מחילה ללא קנין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: ספיקא דדינא.<br /> <br /> הערה: יתכן שדברי כולם מוסבים דוקא על משכון בשעת הלוואתו, אבל שלא בשעת הלוואתו מסתבר שלכו&amp;quot;ע צריך קנין שהרי קיי&amp;quot;ל כדר&#039; יצחק שמשכון קונה. וכ&amp;quot;כ בר&amp;quot;י הזקן בקידושין טז,א.<br /> <br /> פקדון: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם,טושו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הנותן פקדון לנפקד אינו זקוק לקנין.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; נימק זאת, שאין לך משיכה גדולה מזו. וב&#039;&#039;&#039;פרישה&#039;&#039;&#039; הסבירו שלא נימק מטעם קנין חצר בגלל שהרשות מושאלת למפקיד, ולכן אינה יכולה לקנות עבור הנפקד. אמנם צ&amp;quot;ע כי בסימן קפט דוקא הטור כתב שנפקד אינו קונה באמירה, ואילו &#039;&#039;&#039;בדק הבית&#039;&#039;&#039; שם השיג, מדוע אינו קונה בקנין חצר, ולכן כתב שיש לגרוס בטור אחרת. ועיין שם ש&#039;&#039;&#039;הט&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;והקצות&#039;&#039;&#039; הסבירו שאינו קונה בקנין חצר בגלל שהיא מושאלת למפקיד, ואילו &#039;&#039;&#039;המהרי&amp;quot;ט&#039;&#039;&#039; השיג וכתב שכן קונה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan