https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9C%D7%96_%D7%90 2026-05-09T17:10:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=130552&oldid=prev 2019-04-29T09:39:46Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רלז א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רלז|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר. וי&amp;quot;א שאם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר, ובא אחר וקדמו, אינו נקרא רשע, כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר. (והקונה קרקע על מצר חבירו, אע&amp;quot;פ שאין בה משום דינא דבר מצרא יכול בעל מצר (לקדמו) לקנותה, ולא מקרי רשע, דהוי כמציאה (ב&amp;quot;י בשם מרדכי פ&amp;quot;ק דמציעא). וכן אם קונה דבר אחד ובא חבירו ויוכל לקנותו בזול שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר, הוי כמו מציאה ויכול לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה) (תשובת מהרד&amp;quot;ך בית כ&amp;quot;ז). ויש אומרים דלא שנא. הגה: וסברא הראשונה נראה עיקר. ואפילו לסברא זו דוקא בעני, אבל בעשיר לא, אם לא (בדבר) שאינו מצוי דאז אפילו בעשיר מקרי רשע (ר&amp;quot;ן שם בשם הרמב&amp;quot;ן פ&#039; האומר בקידושין). ועיין לעיל סימן קנ&amp;quot;ו סעיף ה&#039;. וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם, ואין מחוסרין אלא הקנין. אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו, בין אם המוכר עובד כוכבים או ישראל (ב&amp;quot;י בשם מרדכי פ&#039; חזקת). ויש מי שכתב שהוא חרם ר&amp;quot;ג שלא להסיג גבול בשכירות בתים מן עו&amp;quot;כ, והוא הדין במקום שנהגו לשכור ההלואה מן העובד כוכבים (מהר&amp;quot;ם פאדו&amp;quot;ה סימן מ&amp;quot;א).<br /> <br /> קידושין נט,א: עני המהפך בחררה ובא חבירו ונטלה ממנו - נקרא רשע. &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ת&#039;&#039;&#039; – ומחייבים אותו להחזיר המקח. &#039;&#039;&#039;מהרי&amp;quot;ק,רש&amp;quot;ל,משאת בנימין&#039;&#039;&#039; – אין מחייבים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תוס&#039;,רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: דוקא במכר אך בהפקר ובמציאה לא, לפי שאינו יכול להשיגם במקום אחר. ראיה - שנינו בפאה (ד,ג) שאם נפל על הפאה או פירש עליה טליתו מעבירין אותה ממנו. משמע שזה שנטלה אינו נקרא רשע. &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; ענה ע&amp;quot;כ שבפאה כל העניים מחזרים אחריה כמותו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י,רמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;: אף בהפקר נקרא רשע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: י&amp;quot;א וי&amp;quot;א. ובסע&#039; הבא מוכח שפסק כרא&amp;quot;ש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: כרא&amp;quot;ש.<br /> <br /> עשיר בדבר מצוי: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: כשעשיר מהפך הנוטל אינו נקרא רשע, לפי שמצוי לעשיר, אמנם בדברים שאינם מצויים לקנות כמו בקרקעות - נקרא רשע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan