https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9C%D7%91_%D7%9B%D7%92פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלב כג - היסטוריית גרסאות2026-05-09T16:10:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9C%D7%91_%D7%9B%D7%92&diff=130518&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:39:01Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רלב כג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רלב|כג}}<br />
==סעיף כג==<br />
<br />
המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, אם אין להוכיח אם קנאו לחרישה או לשחיטה, כגון שהוא אדם שהוא קונה לזה ולזה, וגם אין הוכחה בדמים, כגון שנתייקר הבשר כדמי שור לחרישה, אינו מקח טעות שיכול לומר: לשחיטה מכרתיו, אע&quot;פ שהרוב קונים לחרישה ולא אזלינן בתר רובא להוציא מיד המוכר. אבל אם עדיין המעות ביד הלוקח, לא מבעיא אם רובם קונים לחרישה, אלא אפילו כי הדדי נינהו, המוציא מחבירו עליו הראיה. ואם הלוקח אינו רגיל לקנות אלא לחרישה, והמוכר מכירו, הרי זה מקח טעות. ואם אינו רגיל לקנות אלא לשחיטה, מסתמא לשחיטה קנאו. ואם הוא רגיל לקנות לשחיטה ולחרישה, אם יש הוכחה בדמים, אם נתן דמי שור לחרישה אומרים לחרישה קנאו והוי מקח טעות; ואם נתן דמי שור לשחיטה, אומרים לשחיטה קנאו. הגה: כל מקום דהוי מקח טעות וצריך להחזיר לו דמיו ואית ליה זוזי, צריך ליתן לו מעות, דהוי כבעל חוב (נ&quot;י ריש פרק המוכר פירות); ודלא כי&quot;א דיכול ליתן לו קרקע (תשובת מיימוני דמשפטים סימן י&quot;ג בשם ר&quot;י).<br />
<br />
ב&quot;ב צב,א: איתמר: המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן - רב אמר: הרי זה מקח טעות, ושמואל אמר: יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך. וליחזי אי גברא דזבין לנכסתא - לנכסתא, אי לרדיא - לרדיא! בגברא דזבין להכי ולהכי. וליחזי דמי היכי נינהו! לא צריכא, דאייקר בישרא וקם בדמי רדיא. אי הכי, למאי נפקא מינה? נפקא מינה לטרחא. רב אמר: הרי זה מקח טעות - בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא זבני; ושמואל אמר לך: כי אזלינן בתר רובא - באיסורא, בממונא לא. '''הלכה כשמואל'''.<br />
<br />
'''תוס',רא&quot;ש,ר&quot;ן''': אע&quot;ג שקיי&quot;ל בב&quot;ב עז,ב כרבנן, שאין הדמים ראיה, זה דוקא כשהדמים מכחישים את עיקר הלשון.<br />
<br />
החזרת הדמים: '''נמוק&quot;י,תשובות מיימו',רמ&quot;א''': אם יש לו מעות חייב להחזיר מעות כמו בע&quot;ח ואינו יכול להחזיר מטלטלין או קרקע. ראיה - הגמ' אמרה שנפק&quot;מ לטירחה, ואם יכול לתת לו את השור במקום מעות, הטירחה בכל אופן תהיה של הלוקח.<br />
<br />
'''ר&quot;י''': דינו כנזקים שיכול לתת לו קרקע.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan