https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9C%D7%91_%D7%99פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלב י - היסטוריית גרסאות2026-05-09T03:13:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9C%D7%91_%D7%99&diff=130507&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:38:47Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רלב י|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רלב|י}}<br />
==סעיף י==<br />
<br />
המוכר עבד או שפחה, אין הלוקח יכול להחזירו מפני מומין שאין מבטלין אותו ממלאכתו, והם הנקראים סמפון, שאם היה סמפון זה גלוי, כבר ראהו; ואם אינו נראה, כגון שומא בבשר או נשיכת כלב או ריח הפה או ריח החוטם וכיוצא בהם, הואיל ואינו מבטלו ממלאכתו אינו מחזיר, שאין העבדים לתשמיש המטה אלא למלאכה. נמצא בו שחין רע או חולי המתיש כחו, או שהיה נכפה (פירוש שיש לו שגעון שמפיל אותו לארץ) או משועמם (פי' ת&quot;י ובתמהון לבב (דברים כח, כח), ובשעמימות לבא), הרי זה מום מפני שמבטלו ממלאכתו. וכן אם נמצא בו צרעת וכיוצא בו מדברים המגואלים, הרי זה מום, מפני שנפשו של אדם אוננת מהם ונמצא שאינו מתעסק לו במלאכת אכילה ושתיה. וכן אם נמצא לסטים מזוין, הרי זה מום המאבד את כולו, מפני שהמלך תופס אותו והורגו. וכן אם נמצא מוכתב למלכות, ה&quot;ז מום ומחזירו, מפני שהמלך תופסו למלאכתו בכל עת שירצה. אבל אם נמצא גנב או חוטף או גונב נפשות או בורח תמיד או זולל וסובא וכיוצא בדברים אלו, אינו יכול להחזיר, שכל העבדים בחזקת שיש בהם כל הרעות, אלא אם כן פירש. הגה: ויש אומרים דגונב נפשות הוי כמו מוכתב למלכות, אבל משחק בקוביא לא הוי מום (טור).<br />
<br />
ב&quot;ב צב,ב: המוכר עבד לחברו ונמצא גנב או קוביוסטוס - הגיעו, לסטים מזויין או מוכתב למלכות - אומר לו הרי שלך לפניך.<br />
<br />
כתובות נז,ב: אלא מעתה, עבד כהן שלקחו מישראל, לא ליכול בתרומה משום סימפון! סימפון בעבדים ליכא... מאי איכא? לסטים מזויין או מוכתב למלכות, הנהו קלא אית להו.<br />
<br />
'''ר&quot;ת,רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': בלסטים ומוכתב הדין הוא שהוי מקח טעות כמוכח מב&quot;ב, והפירוש של 'הנהו קלא אית להו' הוא שלכן זה לא שכיח ולכן לא חששו ואסרוהו בתרומה.<br />
<br />
'''רש&quot;י''': אין זה מקח טעות, משום שיש קול וא&quot;כ ודאי סבר וקיבל.<br />
<br />
'''רבנו אליהו''': מיישב את קושיית ר&quot;ת, שרש&quot;י עוסק לאחר שנתן המעות שאז ודאי סבר וקיבל, ואילו בב&quot;ב מדובר לפני.<br />
<br />
'''ראב&quot;ד''': מסתפק אם לפרש שלא הוי מקח טעות (אפי' אחר נתינת המעות) ו'הרי שלך לפניך' פי' שהמוכר אומר כן ללוקח, או שהוי מקח טעות, והלוקח הוא זה שאומר זאת למוכר. ופוסק שהמע&quot;ה, ולכן אם כבר נתן מעות לא יטול, ואם לא נתן לא יתן.<br />
<br />
פי' קוביוסטוס: '''רש&quot;י,רמב&quot;ם,שו&quot;ע''': גונב נפשות.<br />
<br />
'''ר&quot;ח,תוס',רמ&quot;א''': משחק בקוביא. גונב נפשות הוא כמו מוכתב למלכות והוי מקח טעות.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan